בדרך להריון עוברים בחצוצרה

לא מצליחה להיכנס להריון ולא מבינה למה? נשים רבות בישראל מגלות כי החצוצרות חסומות, חסימה המונעת מהן להיכנס להריון, וכי הן זקוקות לצנתור בחצוצרות. כשלושים עד ארבעים אחוז מכלל מקרי אי-הפוריות בישראל נובעים מחצוצרות חסומות. גם כאשר רק חצוצרה אחת מהשתיים שבגוף האישה חסומה, הסיכוי להיכנס להריון יורד באופן משמעותי.

"הסיבה השכיחה לחסימה חצוצרתית היא 'ריר שהתמצק' וחוסם את המעבר בחצוצרה", מסביר ד"ר דניאל טוגנדרייך, רופא נשים בכיר, האחראי על שירות צילומי רחם וצנתור חצוצרות במרכז הרפואי רבין, פתח-תקווה. "חסימה מסיבה זו (ריר שהתמצק) ניתנת לתיקון בקלות יחסית, על ידי צנתור החצוצרה, שמשיב לה את תפקודה התקין. סיבות נוספות לחסימה בחצוצרה יכולות להיות תהליכים דלקתיים, עקב חשיפה למזהמים המועברים ביחסי מין, אנדומטריוזיס (תאי רירית הרחם שנדדו לאתרים מחוץ לרחם), או הידבקויות כתוצאה מניתוחי בטן גניקולוגיים ושאינם גניקולוגיים".

חסימת חצוצרות מונעת הריון (אילוסטרציה)

איך תדעי אם החצוצרה שלך חסומה?

חסימת חצוצרות קריבנית, מצב בו שתי החצוצרות חסומות, היא מצב לא נדיר בקרב המתקשות להתעבר. אם את מנסה להיכנס להריון לאורך כשנה, ולא מצליחה בשום פנים ואופן, אחת מהבדיקות המומלצות היא צילום רחם, הבודק את מצב החצוצרות בגוף. סיכוי סביר כי אחת מהחצוצרות שבגופך חסומה. בהמשך לצילום הרחם, רק צנתור החצוצרה על ידי רופא מומחה יוכל לאפשר כניסה להריון.

שקט, מצלמים

צילום הרחם, דרכו ניתן לאבחן את מצב החצוצרות, הומצא כעשור לאחר צילומי הרנטגן הראשונים בעולם. הצילום עצמו, שבעבר נחשב לחדשני, נחשב כיום לסטנדרטי ולשגרתי בהליך האבחון והטיפול בבירור הפרעות בפריון. כיום, טכנולוגיות חדישות מאפשרות צילום רחם מדויק שבעזרתו יכול הרופא המטפל לתת אבחון חד-משמעי בנוגע למצב החצוצרות בגוף האישה.

"לאחר הצילום, צנתור החצוצרות מתבצע על ידי שיטה חדשה יחסית, הפועלת בעולם כעשרים שנה", מבאר ד"ר טוגנדרייך, "לעומת שיטות הצנתור בעבר, כיום הצנתרים עצמם איכותיים יותר, וכך גם יכולת ההדמיה של הצילום. כיום, יחסית לשיטות העבר, חל שיפור משמעותי במזעור תופעות הלוואי של חומר הניגוד שמוחדר לחצוצרה החסומה, על מנת לפתוח את המעבר אליה".

האם ההליך כואב וכמה זמן הוא נמשך?

"הליך הצנתור אורך כחמש דקות לחצוצרה, והוא כואב, אך נסבל, ומבוצע ללא הרדמה. כשאני מאבחן חסימה חצוצרתית שפתרונה, כאמור, הוא פתיחה על ידי צנתור, אני עובר מצילום רחם 'רגיל', בו חומר הניגוד מוזרם דרך הפתח החיצוני של צוואר הרחם, לצילום סלקטיבי. הצילום הסלקטיבי מתרחש כך: תחת בקרת שיקוף, מוחדר צנתר גמיש אל פתח החצוצרה החסומה. בשלב ראשון, מנסים לפתוח את החסימה על ידי 'שטיפה' בלבד. אם זה לא מספיק, מעבירים דרך החצוצרה מוליך גמיש מצד אחד, אך נוקשה מספיק, לשחזר את המעבר בחצוצרה, ומחדירים אותו לאורך המעבר. לאחר הסגת המוליך, שוטפים שוב החצוצרה עם חומר הניגוד שמסייע לפתיחתה".

האם צנתור החצוצרות מבטיח כניסה להריון?

"אם מצנתרים את החסימה באופן נכון, שחזור המעבר בחצוצרות מצליח בכ-95 אחוזים. לאחר הצנתור, יותר ממחצית מהנשים יצליחו להתעבר ללא התערבות כירורגית או הורמונאלית נוספת, כך ששיעור ההתעברות בנשים שעברו צנתור, הוא די מוצלח", מספר ד"ר טוגנדרייך. "בדרך כלל אין צורך לצנתר את החצוצרות שוב בין ההריונות, אבל במידה ועולה צורך כזה, ניתן לחזור על התהליך שוב ולקבל את אותה תוצאה. במידה והצנתור לא מסייע בכלל לכניסה להריון, אין מנוס מביצוע הפריית מבחנה".

האם התהליך מלווה בסיכונים?

כמו כל הליך כירורגי, לצנתור החצוצרות יש סיכונים. אמנם ההליך אינו מתבצע בהרדמה מלאה, אלא ללא הרדמה או בהשפעת אלחוש, אבל יש לדעת כי סיכוניו עלולים להיות התנקבות החצוצרה, זיהום משני, או תגובה אלרגית של הגוף לחומר הניגוד. תגובה אלרגית לחומר הניגוד יכולה להימצא תחת ספקטרום חומרה רחב, החל מתפרחת מגרדת החולפת תוך שעות אחדות, ועד לתגובה אלרגית קשה המצריכה טיפול תרופתי ואף אשפוז. אך על פי ד"ר טוגנדרייך, תגובות אלרגניות חמורות כגון אלו, בעקבות צנתור חצוצרות, הן נדירות למדי. "בעשרים השנים האחרונות, לא זכור לי ולו מקרה אחד של אישה שאושפזה בעקבות תגובה אלרגית לחומר הניגוד. זאת תודות לחומרים החדשים בתחום, שמראש הם בעלי תכונות היפו-אלרגניות שמונעים סיכון מיותר".

ולמי זה מתאים?

ד"ר טוגנדרייך מסכם: "צנתור החצוצרות אינו תלוי גיל אלא תלוי אבחנה. הצנתור רלוונטי לנשים בגיל הפריון, בהן מאובחנת חסימה חצוצרתית כסיבה להפרעה בפריון, בכל גיל שבו הן מנסות להיכנס להריון".

סייעה בהכנת הכתבה: חבצלת שוורץ, כתבת zap doctors.