טיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית
כ-30% מחולי הפסוריאזיס יסבלו מדלקת מפרקים הגורמת לכאבים, נפיחות ומוגבלות בתנועה. אבחון מוקדם וטיפול מתאים יתרמו לאיכות חיי החולים וימנעו סיבוכים
מה הקשר בין פסוריאזיס לבין דלקת מפרקים ובין התסמונת המטבולית? 150 שנים אחרי גילויה של דלקת המפרקים הפסוריאטית (Psoriatic Arthritis), עדיין לא ניתן להשיב בבירור על השאלה הזו. יחד עם זאת, העובדות מדברות בעד עצמן: אצל עד 30% מחולי הפסוריאזיס, תופיע דלקת מפרקים. אצל כרבע מהחולים, שתי המחלות יפרצו ביחד. רק בפחות מ-10% מהמקרים דלקת המפרקים תקדים את הופעת הפסוריאזיס. ואם לא די בשתי המחלות הללו, על פי מחקר שנערך במרכז הרפואי תל אביב, כ-40% מהחולים יסבלו גם מתסמונת מטבולית, שילוב של יתר לחץ דם, השמנת יתר וסוכרת מבוגרים.
איזו אוכלוסייה מועדת במיוחד ללקות בדלקת מפרקים פסוריאטית?
דלקת מפרקים פסוריאטית תוקפת לרוב גברים ונשים בגילאים 30-50. לעיתים יחלו בה גם ילדים בגיל הנעורים. למחלה רכיב גנטי מוכח - ואצל למעלה ממחצית החולים במחלה, לפחות בן משפחה אחד מדרגה ראשונה חולה בה. בשונה ממחלות מפרקים אחרות "השמורות" כמעט בלעדית לנשים, בדלקת מפרקים פסוריאטית, ישנו שוויון בין המינים.
מהם הנזקים הנגרמים מהמחלה?
דלקת מפרקים פסוריאטית נחשבה בעבר למחלה קלה יחסית, שתסמיניה שונים מחולה לחולה. עם זאת, בחלוף השנים, התברר כי התהליך הדלקתי הממושך עלול להסב למפרקים הפגועים של חלק ניכר מן החולים נזק תמידי ואף נכות.
אבחון מוקדם וטיפול מתקדם, מותאם אישית, מונע מהצעירים הלוקים בה, נזק פיזי שאינו בר תיקון ואף עלול לגרום סכנת חיים, כתוצאה מהסיבוכים הנלווים למחלה - ובהם: יתר לחץ דם, עודף משקל, יתר שומנים בדם, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב.
האם יש גורמי סיכון נוספים, מלבד הגורם הגנטי, להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית?
אכן. מלבד הגורם הגנטי, לדלקת מפרקים פסוריאטית קיימים גורמי סיכון נוספים העלולים להביא להתעוררותה.
מחלות זיהומיות - אצל אנשים שנחשפו למחלה זיהומית, במיוחד זו הנגרמת מחיידק הסטרפטוקוק.
גורמים נפשיים - פסוריאזיס עשוי לפרוץ בעקבות חוויה טראומטית או משבר רגשי קשה, ולהגביר את הסיכון להופעת דלקת מפרקים פסוריאטית. גם אורח חיים עתיר סטרס מגביר את הסיכון לחלות בדלקת מפרקים פסוריאטית, בקרב חולי הפסוריאזיס.
נטילת תרופות - בעיקר תרופות מסוג חוסמי ביתא המשמשות לטיפול בהפרעות קצב ויתר לחץ דם.
אורח חיים והיסטוריה רפואית - ריבוי חבלות בגוף, עישון, צריכת אלכוהול קבועה, משקל עודף, מחלות לב וסוכרת - כל אלה מעלים את הסיכון לחלות.
סביבת מגורים - דלקת מפרקים פסוריאטית נפוצה יותר באזורים הצפוניים בעולם. בנוסף, חיים בסביבת לחות נמוכה מגבירים גם הם את הסיכון לחלות. בארצות טרופיות ובארצות בהן השמש זורחת במשך רוב היום והשנה, סיכוי נמוך יותר למצוא חולים.
מהם מאפיינים הדלקת? כאבים? נוקשות מפרקים?
כאבים, נפיחות ומוגבלות בתנועת המפרקים הפגועים, כמו גם כאבי גב תחתון, אופייניים לחולים הלוקים במחלה.
הכאבים מורגשים במשך כל שעות היום, אך חמורים יותר על פי רוב בשעות הבוקר, או אחרי מנוחה ממושכת. למרות שהמחלה משלבת כאבי מפרקים עם מחלת עור, יתכן והנגעים של הפסוריאזיס בעור יהיו שוליים - ולעתים נסתרים מהעין.
לעיתים יופיעו בדלקת מפרקים פסוריאטית סיבוכים נוספים, כולל דלקות עיניים, אנמיה קלה, מחלת מעי דלקתית (המופיעה אצל כ-15-10% מהחולים) ובמקרים נדירים, מחלות לב פגיעה בלב ובריאות. כאמור, אצל כ-40% מהחולים תופיע גם תסמונת מטבולית.
כיצד ניתן לעצור את הכאב ואת דלקת המפרקים הפסוריאטית?
הטיפול משתנה מחולה לחולה. מטרת הטיפול להקל על הכאב - ולעצור את התהליך הדלקתי, לשמור על תפקודם של המפרקים ולהחזירם למצב תקין. לרוב, הטיפול הראשוני כולל תרופות אנטי דלקתיות ונוגדי כאב, לצד פיזיותרפיה ורפואה משלימה.
המעבר לטיפול בתרופות ביולוגיות מתקדמות (חוסמי (TNF, המפחיתות את התהליך הדלקתי במפרקים, את הכאב, הנפיחות, קשיון הבוקר והרס המפרקים - נקבע על פי חומרת המחלה.
למספר תרופות יש השפעה מיטיבה על מצב העור והמפרקים: אנברל, הניתנת בזריקה אחת לשבוע, יומירה (זריקה פעם בשבועיים), רמיקייד (עירוי אחת ל-8 שבועות) וסימפוני (עירוי פעם בחודש).
לתרופות אלה מצטרפת בימים אלה סטלרה, תרופה בעלת מנגנון חדשני, המביא לדיכויים של מתווכי הדלקת IL-12) ו-IL-23), שככל הנראה מעורבים בהתפתחותן של מחלות דלקתיות, כמו פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית.
חלק מהחולים לא יגיבו לטיפולים הביולוגים (חוסמי TNF) לטיפול בפסוריאזיס ובדלקת המפרקים הפסוריאטית.
מחקרים שונים הוכיחו כי סטלרה יעילה מאוד בטיפול בחולי הפסוריאזיס ודלקת המפרקים המלווה אותה.
מה בנוגע לאבחון מוקדם ולניהול המחלה?
העלאת מודעות, אבחון מוקדם, טיפול מתאים והיענות החולים לטיפול, לצד ניהול המחלה ושמירה על אורח חיים בריא - יתרמו לבריאותם של החולים, לאיכות חייהם ולמניעת סיבוכים מיותרים.
פרופ' מיכאל אהרנפלד הוא ראומטולוג בכיר במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
בואו לדבר על זה בפורום פסוריאזיס: תמיכה ומידע אודות המחלה.