פצעי בגרות, אקנה ושאר חטטים

אקנה, חטטת בעברית, ובלשון העם, פצעי בגרות, היא מחלה דלקתית של זקיק השיער ובלוטת החלב הצמודה אליו. המחלה מופיעה בגיל ההתבגרות ולעתים היא הסימן הראשון להתבגרות המינית, עוד לפני הופעת שאר השינויים הגופניים. זוהי מחלת העור השכיחה ביותר בגיל העשרה וכ-85 אחוז מבני הנוער לוקים בה במידה כזו ואחרת.

שכיחותה דומה בשני המינים, אך הצורות הקשות יותר פוגעות בנערים. לרוב היא חולפת, גם ללא טיפול, עד גיל 22 שנה. בכ-10 אחוזים מהמקרים מחלת האקנה נצפית גם בגילים מאוחרים יותר, לרוב בנשים, כהמשך לאקנה שהחלה בגיל ההתבגרות, או לחלופין לראשונה, ללא היסטוריה.

הסיבה העיקרית להופעת אקנה היא השינויים ההורמוניים התקינים המתרחשים בגיל ההתבגרות. ההורמון הזכרי טסטוסטרון, שרמתו עולה בתקופה זו בשני המינים, מעורר את בלוטות החלב מהתרדמת הארוכה שהיו נתונות בה בתקופת הילדות ומגרה אותן להפריש יותר חלב. מצד אחר, מסיבות שעדיין אינן ברורות לחלוטין, תאי העור המתים שנוצרים במהלך ההתחדשות הטבעית של העור אינם נושרים בצורה תקינה, אלא חוסמים את פתחי השיער ולפיכך החלב שמופרש אינו מצליח להתנקז החוצה לפני השטח של העור. עקב זאת נוצרות בליטות קטנות בעור שנקראות קומדונים, המורכבים מראשים שחורים או לבנבנים.

הקומדונים משמשים מצע מצוין לשגשוג יתר של חיידקים הקיימים באופן תקין בכמות קטנה, ובהמשך, עקב ריבוים, נוצרת דלקת סביב הקומדונים. אם כן, הקומדונים הם הנגעים הראשונים המופיעים באקנה ומהם יתפתחו הנגעים הדלקתיים שכוללים כמויות משתנות של בליטות אדומות דלקתיות, ראשים מוגלתיים ולעתים נדירות ראשי נגע עמוקים יותר דמויי מורסות. כצפוי, מחלת האקנה נפוצה באזורים העשירים בבלוטות החלב: לרוב בעור הפנים אך לעתים אף בעור הגב ובחזה.

1. שינויים הורמוניים כגון אלה המתרחשים לפני קבלת המחזור החודשי, וסוגי גלולות למניעת היריון.

2. תנאי חום והזעה.

3. מתח נפשי.

4. תכשירים קוסמטיים.

5. תרופות.

^^חשוב לנתץ כמה מיתוסים הרווחים בקהל הרחב:^^

1. "אקנה נגרמת מאי-היגיינה של העור" - ניקוי תכוף של העור אינו מונע היווצרות פצעי בגרות, וריבוי החיידקים בקומדון אינו תולדה של הצטברות לכלוך.

2. "אקנה היא ביטוי לחוסר סיפוק מיני" - אין הדבר נכון.

3. "אקנה קשורה בתזונה" - למרות הדעה הרווחת שמאכלים מסוימים כגון שוקולד, אגוזים, מאכלים מטוגנים ואבוקדו עלולים להחמיר אקנה, אין הוכחה מדעית לכך. בכל זאת יש חולים המדווחים על קשר זמנים בין אכילת מזון מסוים לבין החמרת הנגעים.

ברוב המכריע אין צורך, שכן הפרופיל ההורמוני תקין. רק אם יש הפרעות במחזור החודשי או שיעור יתר יש לחשוד בהפרעה הורמונית הקשורה לפעילות יתר של ההורמונים הזכריים. בנשים שלוקות באקנה מסוג נודולו-ציסטי או בנשים שלקו באקנה לראשונה לאחר גיל העשרה - כדאי לשקול בירור הורמוני.

מעבר לפגיעה האסתטית הזמנית הכרוכה לעתים במצוקה נפשית, הרי יש צורות אקנה המותירות בעור צלקות שקועות או בולטות והן תישארנה לכל החיים.

ככלל, ככל שהנגעים עמוקים וגדולים יותר כך הסיכון להצטלקות גבוה יותר.

צלקות אופייניות לסוג הנדיר יחסית של אקנה - הצורה דמוית המורסות - אך לעתים יש נטייה לצלקות גם באקנה רגילה. כעיקרון, הטיפול אישי והוא יותאם לסוג הנגעים, למידת חומרתם ולאישיות המטופל, וינוהל בידי רופא. תנאי הכרחי להצלחת הטיפול הוא אבחנה נכונה. יש לזכור שלא כל הפצעים המוגלתיים בפנים הם ביטוי לאקנה.

אין לנסות לשלוף קומדונים או לסחוט את תוכנו של הראש המוגלתי אלא בידי איש מקצוע, בדרך כלל קוסמטיקאית.

פעולה בלתי מקצועית עלולה לגרום לדלקת ואף להצטלקות; ניקוי הפנים ייעשה בסבון חומצי, pH 5-6, המתאים לחומציות הטבעית של העור ואשר אינו גורם לגירויו; כיוון שסוג העור הנוטה לפצעי בגרות הוא העור השמן עקב הפרשת יתר של חלב, יש לבחור בקרם לחות מתאים מסוג oil free שאינו מעודד הופעת קומדונים, כלומר אינו סותם נקבוביות. גם במקרים הקלים רצוי לקבל ייעוץ והדרכה ראשונית מרופא.

הטיפול הרפואי כולל במקרים הקלים תכשירים חיצוניים ובמקרים בינוניים וקשים הוא משולב עם טבליות לנטילה דרך הפה. הטיפול בקומדונים מבוסס על תכשירים חיצוניים שנועדו להמיס את הפקק, חלקם נמכרים ללא מרשם רופא כגון חומצה סליצילית ובנזואיל פרוקסיד, ואחרים נמכרים רק לפי מרשם: חומצת ויטמין A וחומצה אזלאית. לחולים עם מיעוט נגעים דלקתיים (עם מוגלה ובלי) מוסיפים גם תכשירים אנטיביוטיים חיצוניים.

כשדרגת החומרה של האקנה בינונית, כלומר היא מורכבת מנגעים דלקתיים ומוגלתיים, יש הוריה לטיפול באנטיביוטיקה דרך הפה למשך כמה חודשים. באקנה דמויית המורסות, באקנה רגילה שלא הגיבה לאנטיביוטיקה דרך הפה, או לחלופין עם הישנות מהירה לאחר הפסקת הקורס באנטיביוטיקה, וכן בכל אקנה עם נטייה לצלקות - יש לשקול מתן איזוטרטינואין, שהוא הטיפול היעיל ביותר שקיים כיום באקנה.

טיפול בקורס יחיד של התרופה, הנמשך כמה חודשים, גורם לדיכוי מתמשך של הופעת הנגעים ולעתים אף לריפוי מלא ללא הישנות. בארץ משווקות כיום 2 תרופות: רואקוטן וקורטן. אפשר שיהיו לתרופה השפעות לוואי הדומות למינון יתר של ויטמין A ולכן יש להקפיד על בחירת החולים שיטופלו ויש צורך במעקב קפדני בזמן טיפול. יש להדגיש כי השפעות הלוואי, ככלל, הן זמניות, תלויות במינון והפיכות עם הפסקת הטיפול.

בנשים שלוקות באקנה בגלל פעילות יתר בלתי תקינה של ההורמון הזכרי, יש לטפל בעצה אחת עם אנדוקרינולוג או גינקולוג, בתרופות נוגדות ההורמון הזכרי - אנטיאנדרוגנים.

פרופ' אמי חודק - מומחית במחלות עור, מחלקת עור, מרכז רפואי רבין; יועצת-על בתחום רפואת עור ומין "מכבי שירותי בריאות".

המאמר פורסם במקור במכביתון, ספטמבר 2006.

בואו לדבר על זה בפורום אקנה, פצעי בגרות