מניעת הדבקה לאחר חשיפה ל-HIV

בנוהל שפורסם היום (ד') על ידי משרד הבריאות נכללים הנחיות למניעת הדבקה של עובדי בריאות בנגיף HIV לאחר חשיפה במקום העבודה. הנהלים מתייחסים גם לאנשים שחוששים שנדבקו לאחר מגע מיני לא מוגן או לאחר שהשתמשו בסמים בהזרקה לווריד.

בכל מקרה של "חשיפה" של עובד בריאות לנגיף HIV, על הממונה לברר מייד האם מקור החשיפה ידוע כנשא של HIV. בנוסף, על הממונה לפעול לנטילת דגימת דם בהקדם האפשרי (רצוי תוך שעה מהאירוע) ממקור החשיפה ומהנחשף. אם התוצאה שלילית, אין צורך להמשיך בבירור, אלא אם כן יש חשד כי המקור חולה בתסמונת הדבקה חדה (acute retroviral disease). בכל מקרה אחר מתשובה שלילית (כגון: סירוב בדיקה, תוצאה בספק או חיובית, חשד לחשיפה ממקור עם סיכון גבוה, או נסיבות לא ברורות וכו'), יש להפנות את העובד למרכז איידס על פי בחירתו, לבירור עוד באותו היום, או למחרת במידה שמדובר בחשיפה שלאחר שעות העבודה.

החלטה על מניעת הדבקה ב-HIV על ידי טיפול מונע (HIV POST EXPOSURE PROPHYLAXIS - PEP) תתקבל על ידי רופא מרכז האיידס כשהוא שוקל את הנתונים הבאים:

הסיכון להדבקה הינו גבוה.
ניתן לטפל מייד, ולא יאוחר מ- 72 שעות לאחר האירוע.
ההיענות הצפויה לטיפול הינה גבוהה.

אולם, מכיוון שלא ניתן בדרך כלל לברר במהירות, בביטחון ובמועד את מצב הנשאות של מקור ההדבקה הפוטנציאלי, ישקול הרופא את מידת הסיכון לפי אופי החשיפה וסוג האירוע (דקירה מקרית, שימוש משותף במזרק, מגע מיני לא מוגן, אונס) ולפי מאפייניו של המקור, במיוחד התנהגות סיכונית העלולה להעביר את נגיף ה-HIV.

במקרים של חשיפה חד פעמית למחטים/מזרקים משומשים: אם קיים תיעוד שאחד או יותר מהמשתמשים במחט או במזרק הנו HIV חיובי, יש לטפל למניעת הדבקה. לעומת זאת, אם מצב נשאות HIV של המשתמשים אינו ידוע או אינו מתועד, ההחלטה על מתן טיפול מונע תהיה לפי שיקול דעת הרופא.

במקרים של אירוע בודד של יחסי מין לא מוגנים הכוללים חדירה, אם קיים תיעוד שבן/בת הזוג הוא HIV חיובי יש לטפל למניעת הדבקה. אם מצב נשאות HIV של בן/בת הזוג אינו ידוע, אין להמליץ על טיפול מונע ב-PEP עקב הסיכון הנמוך להדבקה - אלא אם כן הייתה חדירה לפי הטבעת או לנרתיק, ובן או בת הזוג נמצאים בקבוצה בה השכיחות של HIV גבוהה יחסית, דוגמת: גברים המקיימים יחסי מין עם גברים; אנשים המשתמשים בסמים בהזרקה; אנשים שמקורם במדינות בהן HIV היא מחלה אפידמית: אפריקה, הודו, דרום מזרח אסיה וכדומה; גברים ונשים בזנות, או בני זוג של הנ"ל.

יש לציין שההמלצות המפורסמות בנוהל מהוות הנחיות בסיסיות והמומחה לאיידס יכול להציע תוכנית תרופתית חלופית לפי שיקול דעתו. אם הוחלט על טיפול מונע איידס יש להתחיל בו מוקדם ככל האפשר, רצוי תוך שעתיים מן החשיפה ולא יותר מ- 72 שעות לאחר החשיפה.

בשנים האחרונות הוכחה יעילות הטיפול בתכשירים אנטי- רטרו-ויראליים ("קוקטייל") בעובדי בריאות שנחשפו לנגיף בעת עבודתם. הסיכון להידבק ב-HIV באמצעות דקירה ממחט נגועה הוא מלכתחילה נמוך (פחות מ-1%). בנוסף, שימוש מיידי ועקבי בתרופות למניעה מפחית ככל הנראה את הסיכון להדבקה באופן משמעותי.

הסיכון להידבק ב-HIV לאחר חשיפה בעת יחסי מין לא מוגנים עם נשא HIV אינו גבוה. סיכון זה תלוי בפרקטיקה המינית (יחסי מין אוראליים, נרתיקיים או אנאליים); בהיסטוריה המינית של מקור החשיפה; בנוכחות פצע או כיב באברי המין; בהמצאות מחלת מין נוספת ובעומס הנגיפי של מקור ההדבקה.

בעוד לגבי חשיפה תעסוקתית פורסמו מחקרים על יעילות הטיפול המונע להדבקה ב-HIV לאחר חשיפה מקצועית, הרי שלא הוכחה יעילות המניעה של הדבקה לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים.

כאשר לא ידוע סטטוס ה-HIV של מקור החשיפה, הסיכוי להדבקה נמוך עוד יותר ממקרים בהם מקור חשיפה כבר אובחן עם HIV. לפיכך, בישראל, בה שעור הימצאות HIV באוכלוסיה הכללית נמוך, הסיכון להדבקה לאחר חשיפה חד-פעמית ממקור הדבקה לא ידוע הינו נמוך ביותר.

חשוב להדגיש כי השימוש בתכשירים למניעת הדבקה ב-HIV עלולים לגרום לתופעות לוואי, שחלקן קשות. האחריות לקבלת ההחלטה על השימוש בהן הנה של רופאי מרכזי האיידס ושל הנחשף.

בנוסף, PEP אינה שיטה מקובלת למניעה ראשונית להדבקה בנגיף האיידס.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום אבחון וטיפול במחלות מין
פורום קונדילומה, HPV, פורום נגיף הפפילומה, הרפס, מחלות מין וצוואר הרחם