דלקת עור אטופית: גרד מתמשך

דלקת עור אטופית (דע"א) היא מחלת עור כרונית ששכיחותה עולה בהדרגה בעשורים האחרונים. בחלק מארצות המערב מדובר על שכיחות המתקרבת ל-20-15 אחוזים בקרב אוכלוסיית הילדים והמתבגרים, ולמרות שבישראל לא נעשה סקר אפידמיולוגי של המחלה, בשנים האחרונות ההתרשמות היא שהשכיחות בארץ הינה באחוזים דומים.

למחלה רקע גנטי - אצל כ-70% מהחולים נמצא סיפור אישי או משפחתי של מחלה אטופית בעור בדרכי הנשימה, אך למרות מאמצים רבים עדיין לא מופה הגן האחראי למחלה, ייתכן בגלל היותה ביטוי למספר גנים במיקומים שונים. בנוסף לנטייה הגנטית, יש חשיבות רבה בהתפתחות המחלה גם לגורמים סביבתיים: אלרגנים באוויר כאבק, אבקנים, אלרגנים במזון, מגע עם חיות בית שעירות, מגע עם צמחים/דשא, מגע עם צמר, חומרי כביסה וניקוי, שינויים במזג האוויר, ועוד. למעשה, הדעה הרווחת כיום שהנטייה הגנטית באה לידי ביטוי כאשר הילד נחשף לאלרגנים סביבתיים, והקפדה על סביבה היפו-אלרגית היא אחת ההמלצות בטיפול בילד עם דלקת עור אטופית.

המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי כבר בחודשים הראשונים לחיים ואצל 60% מהילדים במהלך השנה הראשונה לחייהם. הסימנים הקליניים הם פריחה אריטמטוטית (אדמומית) עם מרכיב אקזמטוטי בצורת רובד ורוד-אדום מכוסה בקשת לבנבנה עדינה, לעתים מפריש הפרשה ולעתים יבש, בעיקר על הלחיים, קיפולי הברכיים והמרפקים, בית החזה, הגב והגפיים. בגיל הינקות אופייני שאזור החיתול נקי מפריחה. בגיל הילדות המאוחרת הופכת הפריחה לרובד אקזמטוטי יבש, מקושקש בקשקשת מעובה יותר, עם הדגשה של קווי העור, הממוקם בעיקר על פני העורף, שורש כף היד, באזור אברי המין, העכוזים, השוקיים והקרסוליים.

התסמין השכיח במחלה הינו גרד, ובו בעיקר יש לטפל. הגרד מופיע בכל גיל ופוגע בתפקודו ובאיכות חייו של הילד הסובל מהמחלה. מחקרים מדעיים שעסקו בתמונת "הילד המתגרד" הצביעו באופן מובהק על פגיעה במיצוי הפוטנציאל ההתפתחותי ועל קושי במיומנויות ובתקשורת חברתית אצל הסובלים מגרד ממושך.

הטיפול בגרד מבוסס על טיפול משולב, הכולל: טיפול אנטי היסטמיני במתן תרופות דרך הפה, שימון והוספת לחות לעור, מתן משחות על בסיס סטרואידי במשולב עם משחות למניעת זיהום משני. במקרים מורכבים ינתנו משחות מיוחדות על בסיס סטרואידים בשילוב תרופות אנטיביוטיות מתאימות. נוסף לזאת, קיימת חשיבות רבה להקפיד על אורח חיים מתאים המתבטא בהימנעות מחשיפה לאלרגנים, תזונה נכונה, לבוש קל ומאוורר ורחצה תוך שימוש בשמני אמבט בעלי השפעה מרגיעה.

בשנים האחרונות הוכנסו לטיפול בדלקת עור אטופית קבוצה של חומרים הנקראים "אימונומודולאטוריים", הנותנים מענה להתקף האטופי מבלי להיות מבוססים על נגזרות של סטרואידים. חומרים אלה, המשומשים בצורה של קרם או משחה (ידועים בשמם המסחרי "אלידל" או "פרוטופיק"), עמדו באחרונה במרכזה של מחלוקת בין רשות המזון והתרופות האמריקאית ה-FDA שהוסיפה הערת אזהרה לשימוש בחומרים אלה בשל חשש להתפתחות זיהומי עור ותהליכים סרטניים בעור בעת שימוש ממושך ורחב, לבין איגודי רופאי העור, האלרגולוגים והאימונולוגים בארה"ב ובאירופה, שטוענים כי מסקנות והמלצות ה-FDA הן חפוזות ובלתי מבוססות. לעמדה זו הצטרפו גם איגודי הרופאים בארץ. מחלוקת זו לא הוכרעה ולדעת מרבית הרופאים העוסקים בתחום (כולל החתום מעלה), השימוש בחומרים אלה בגיל ובמיקום המתאים יכול לתת מענה טוב להתקף האטופי מבלי לחשוף את המטופל לסיכונים מיותרים.

לבסוף, יש להזכיר כי לאחרונה עלה ערכן של קבוצות תמיכה להורים לילדים עם דלקת עור אטופית, לצורך הכרת ההיבטים השונים של המחלה ורכישת מיומנות להתמודדות יומיומית עם צורכי הילד החולה.

ניתן לסכם כי דלקת עור אטופית היא מחלת עור כרונית המטרידה ציבור גדול של ילדים והורים אך ניתנת לשליטה על ידי הדרכה נכונה, שימוש תכוף בקרמי לחות וטיפול תרופתי סביר המבוסס על מצבו הרפואי של הילד.

ד"ר אביקם הראל הוא מנהל היחידה לעור ילדים, ביה"ח "דנה" לילדים.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עור ומין.