מחלות עיניים ניווניות: חשיבות המעקב

לא הרבה יודעים זאת, אך מעל גיל 40 ההמלצה המקובלת כיום לבדיקת שגרה בעיניים היא בדיקה כללית של רופא עיניים מדי שנתיים; ומדי שנה, כאשר עברתם את גיל 60. החשיבות העיקרית של בדיקות השגרה והסיבה המרכזית לקיומן היא באפשרות לגילוי מוקדם של מחלות עיניים או הפרעות ראייה - וזאת עוד לפני שהחלה פגיעה בלתי הפיכה ברקמות העין או בראייה.

מה כוללת בדיקת עיניים שגרתית?

במהלך המפגש עם רופא העיניים, הרופא יתשאל את המטופל בנוגע למצבו הרפואי הכללי ולאחר מכן תבוצע בדיקת חדות ראיה של המטופל. מומלץ להביא לבדיקה את כל זוגות המשקפים שבהם משתמש המטופל באופן קבוע (משקפים לרחוק ומשקפים לקריאה).

במהלך בדיקת העיניים, יבדוק הרופא את המשטח החיצוני של העיניים: עפעפיים, לחמית, קרנית, הלשכה הקדמית, אישון; וכן תבוצע בדיקת לחץ תוך עיני. לאחר מכן, תבוצע הרחבת אישונים באמצעות טיפות. לאחר המתנה להרחבת האישון (כחצי שעה), תבוצע בדיקת שקיפות העדשה וכן בדיקת הרשתית.

השפעת הרחבת אישונים אורכת מספר שעות ולכן מומלץ להגיע לבדיקה עם נהג מלווה או לא להגיע עם כלי רכב לבדיקה (הבדיקה עלולה להפריע לכושר הנהיגה) וכן מומלץ להגיע עם משקפי שמש (למניעת סינוור לאחר הבדיקה).

מדוע חשוב וחיוני לבצע בדיקת עיניים שגרתית?

ניתן לחלק את מחלות העיניים לשני סוגים עיקריים. הסוג הראשון יגרום לשינוי באיכות הראייה ויביא את המטופל באופן יזום לבדיקת רופא עיניים. הסוג השני אינו מתבטא בשלביו המוקדמים בהפרעות ראייה, ולכן המטופל לא יבחין בשינוי. רק באמצעות בדיקה שגרתית, ניתן יהיה לאבחן את המחלה.

מה הן המחלות הגורמות להפרעות ראייה?

יובש בעיניים: המטופל יתלונן על תחושת דקירות בעיניים, יובש, גוף זר, דמעת ולעיתים טשטוש בראיה. במהלך בדיקת העיניים, יאבחן הרופא את הסיבה ליובש ואת חומרתו. הטיפול יכול לכלול ניקיון עפעפיים, תחליפי דמעות, טיפות עיניים להורדת דלקת, טיפול אנטיביוטי ועוד.

עכירות בזגוגית העין: המטופל יתלונן על ראיית "זבובים", "קורי עכביש", "חוטים" ו"שערות". תופעה זו מאוד נפוצה לאחר גיל 40. אם בנוסף לאותן הפרעות, מתלווה גם ראיית "ברקים" ו"הבזקים", ירידה בראייה, או מסך המכסה חלק משדה הראייה, יש צורך בפנייה מידית לבדיקת רופא עיניים. במהלך בדיקת העיניים, הרופא יבצע בדיקת עיניים מלאה, כולל הרחבת אישונים - ולעיתים אף ישתמש בעדשה מיוחדת הנצמדת לעין. יש צורך לשלול בבדיקה זו נוכחות של קרעים ברשתית, אשר עלולים לגרום להיפרדות הרשתית.

ירידה בראייה מקרוב: המטופל יתלונן על טשטוש ראייה, בעיקר בזמן קריאה או עבודה מול מסך המחשב. במהלך בדיקת העיניים, הרופא יבצע בדיקת עיניים מלאה, על מנת לאתר סיבות אחרות לירידה בראייה. ברוב המקרים, הבדיקה תהייה ללא כל ממצא. הסיבה לתופעה היא ירידה ביכולת העדשה הטבעית לשנות את המבנה שלה, לצורך ראייה מקרוב. לרוב, הטיפול הוא משקפיים לקריאה. יש לציין כי עם השנים, יכולת הראייה מקרוב הולכת ויורדת - ובהדרגה ילך ויעלה מספר המשקפיים לקריאה.

התפתחות קטרקט (ירוד): תהליך טבעי של עכירות העדשה הטבעית בעין, המתרחש אצל כולנו עם הגיל; במקרה זה, המטופל יתלונן על ירידה הדרגתית בראייה, ערפול, טשטוש והפרעה בפעולות שונות, כגון קריאה, מחשב, ראייה לרחוק בעת נהיגה, צפייה בטלוויזיה וכו'. לתופעות אלה יכולות להתלוות תחושות סנוור והילות ושינוי תכוף במספר המשקפיים. במהלך בדיקת העיניים, יבצע הרופא בדיקת עיניים מלאה, על מנת לאתר את הסיבות לירידה בראייה.

אבחון הקטרקט קל יחסית. חשוב לוודא שאין סיבות נוספות לירידה בראייה. בשלבים הראשונים, הטיפול בקטרקט יכול להתבצע באמצעות תיקון מספר המשקפיים, אבל בשלבים מתקדמים יותר, הטיפול מחייב ניתוח קטרקט - ניתוח החלפת העדשה העכורה בעדשה מלאכותית צלולה. בשנים האחרונות, הולך וגובר השימוש בעדשות מלאכותיות מתקדמות, אשר מאפשרות הקטנת התלות במשקפים, מבצעות תיקון ראייה ומאפשרות ראייה לכל טווח המרחקים, לאחר ניתוח הקטרקט.

מהן המחלות שאינן גורמות בהכרח להפרעה בראייה, אך בשלבים מאוחרים עלולות לגרום נזקים חמורים?

המשותף לקבוצת המחלות הבאה: לא קיימות הפרעות עיניות או הפרעות בראייה, בשלבים המוקדמים של המחלה - ולכן המטופל אינו מתלונן ואינו יוזם פנייה לבדיקת רופא עיניים. השלבים המאוחרים של המחלה יכולים להתבטא בעיוורון ואף בכאבים חזקים בעיניים; ולכן, כאמור, חשובה מאוד בדיקה שגרתית מקדימה, על מנת לזהות מחלות אלה ולבצע טיפול ומניעה מוקדמים.

מחלת הגלאוקומה: בסוג הנפוץ במחלה זו, קיים נזק כרוני לעצב הראייה, אשר גורם לפגיעה הדרגתית בשדה הראייה, לרוב ללא פגיעה בחדות הראייה. על פי רוב, המחלה מלווה בלחץ תוך עיני גבוה, אשר כאמור אינו מורגש על ידי המטופל. גלאוקומה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך בשדה הראייה ואף עיוורון מוחלט. מחלת הגלאוקומה נקראת גם "הגנב השקט של הראייה". במהלך בדיקת העיניים השגרתית, הרופא יבדוק לחץ תוך עיני וכן יבדוק את מראה עצב הראייה. במידה ומועלה חשד לגלאוקומה, יש צורך בבדיקות נוספות, כגון בדיקת שדה ראיה, צילום OCT של עצב הראייה ובדיקת עובי הקרנית.

סוג שני של מחלת הגלאוקומה נקרא גלאוקומה עם זווית צרה-סגורה. במחלה זו, קיים שינוי מבני בעין, נוצרת ירידה הדרגתית בגודל הזווית שבין הקרנית לבין הקשתית, עם ירידה בעומק הלשכה הקדמית. הסכנה במצב זה היא סגירה פתאומית של הזווית, עלייה פתאומית בלחץ התוך עיני, מלחץ תקין - ללחץ גבוה מאוד, אובדן ראייה חד וכאבי ראש ועין חזקים, במהלך בדיקת העיניים השגרתית. הרופא יזהה את הזווית הצרה וימליץ על ביצוע טיפול לייזר מונע לקשתית. טיפול זה יכול להקטין בצורה משמעותית את הסיכון לסגירת הזווית ואובדן הראיה.

ניוון מרכז הראייה (נמ"ג AMD): מחלה זו היא הסיבה השכיחה ביותר הגורמת לעיוורון בגיל המבוגר. במחלה זו, נפגעים קולטני הראיה וכן שכבת הפיגמנט של הרשתית באזור הראייה החדה (המקולה). למחלה זו שתי צורות - הצורה היבשה והצורה הרטובה - בה מתפתחים כלי דם לא תקינים באזור המקולה. במהלך בדיקת העיניים השגרתית, יבדוק הרופא את רשתית העין ויאבחן נזקים באזור הרשתית, התפתחות של נגעים ברשתית וכן עיוות ונוכחות כלי דם לא תקינים ברשתית.

לעיתים קרובות יש צורך בבדיקות עזר נוספות, כגון צילום הרשתית (OCT). הטיפול במחלה היבשה יכול לכלול שימוש בוויטמינים, לצורך מניעת התקדמות המחלה והקטנת הסיכון לאובדן ראיה בגיל מבוגר יותר.
הטיפול במחלה הרטובה כולל שימוש בזריקות תוך עיניות (אבסטין, לוסנטיס) לצורך ספיגת כלי דם לא תקינים.

פגיעה עינית כתוצאה ממחלות גופניות סיסטמיות: קיימות מחלות גופניות (סיסטמיות) אשר מתבטאות בפגיעה גופנית כוללת, כגון - יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס וכו'. מחלות אלה עלולות לפגוע גם בעיניים. בחלק מהמצבים, הפגיעה ההתחלתית לא תתבטא כלל בפגיעה בראייה. לעיתים בדיקת שגרה אצל רופא עיניים יכולה להיות הבדיקה הראשונה אשר מגלה נוכחות מחלה סיסטמית.

יתר לחץ דם וסוכרת: במחלות אלה, ישנה פגיעה בכלי דם בכל הגוף. שינויים בכלי דם ניתן לאבחן בצורה מצוינת על ידי בדיקת עיניים שגרתית. לאחר הרחבת אישונים, תיבדק רשתית העין, שם ניתן לזהות ולאבחן שינויים ופגיעה בכלי דם, נוכחות דימומים וכן פגיעה נוספת ברשתית, כתוצאה מדלף לא תקין של כלי הדם. לעיתים קרובות, תידרשנה בדיקות עזר נוספות, כגון צילום הרשתית (OCT). הטיפול כולל בראש ובראשונה איזון וטיפול קפדני של המחלה הסיסטמית. אם קיימת פגיעה עינית הדורשת טיפול, ניתן לבצע טיפולי לייזר, זריקות מיוחדות לתוך גלגל העין ולעיתים אף ניתוחים תוך עיניים. הרופא יציע גם המשך מעקב קפדני יותר, לעיתים תכופות יותר, בהתאם לחומרת הפגיעה.

גידול של העין/ארובת העין: באופן לא שכיח, יכולים להתפתח בעין או בארובת העין גידולים ממקורות שונים. התפתחות גידול יכולה לסכן את שלמות העין והראייה ואף את החיים עצמם. במהלך בדיקת העיניים השגרתית, הרופא יבדוק בדיקה כללית ומלאה של כל רקמות העין ויוכל לזהות התפתחות נגעים לא תקינים, כגון גידולים שפירים וממאירים בעפעפיים, לחמית וקרנית, הקשתית והרשתית וכן מעורבות של הזגוגית. בלט עין או הפרעות בתנועתיות העין עשויים להצביע על התפתחות גידולים בארובת העין (סביב או מאחורי גלגל העין). לעיתים תידרשנה בדיקות עזר נוספות לצורך הדמיה ובדיקת איכות הנגע.

לסיכום: סקרנו בקצרה מחלות ותופעות שונות אשר בחלקן לא מתבטאות כלל בהפרעה עינית, בשלבים המוקדמים של המחלה. בדיקות שגרה (גם ללא תלונות וללא הפרעה כלשהי) חיוניות לצורך אבחון וגילוי מוקדם, ולפי הצורך טיפול מוקדם, אשר יכול לחסוך תחלואה חמורה יותר, פגיעה באיכות החיים ולעיתים אף הצלת חיים.

ד"ר ירון פינקלמן הוא רופא ומנתח בכיר בתחום הקטרקט במחלקת עיניים במרכז הרפואי תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות עיניים במבוגרים.