קוצר ראייה: משקפיים או ניתוח?

קוצר ראייה (או בשמה הלועזי: מיופיה - Myopia), הינה ליקוי ראייה שכיח מאוד, במסגרתו יש צורך בעזר אופטי (דוגמת משקפיים או עדשות מגע), על מנת לראות טוב לרחוק, אך חדות הראייה לקרוב טובה.

ברוב המקרים, קוצר הראייה נגרם בשל המבנה האנטומי של העין, כאשר גלגל העין ארוך מהממוצע; לכן, התמונה המתקבלת על ידי ריכוז קרני האור החודרות לעין דרך הקרנית והעדשה - מתקבלת לפני הרשתית. דרך אחרת להסביר קוצר ראייה היא שכוח העדשה או קרנית העין חזקים מדי. כוח העדשה נמדד בדיופטר - יחידת מדידה המודדת היכן העדשה מרכזת את אלומת האור העוברת דרכה.

קוצר ראייה מתבטא בדרגות שונות, מהקל ועד לגבוה. קוצר ראייה גבוה בא לידי ביטוי במספרים גבוהים, החל מ 6 דיופטר ומעלה. קוצר ראייה קל יתבטא במספרים הקטנים מ 3 דיופטר וקוצר ראייה בינוני במספרים שבין 3 ל 6 דיופטר.

מהם הגורמים הנוספים לקוצר ראייה?

קוצר ראייה מופיע בעיקר על רקע נטייה גנטית אך יש גם תאוריות נוספות הכוללות קריאה או עבודה ממושכת לקרוב או שינוי בתדירות גבוה של המיקוד למשל אצל בני הישיבות שם שכיחות קוצר הראייה גבוה, ככל הנראה בשל הטיית הגוף קדימה ואחורה, בשעת לימוד התורה או תפילה.

בנוסף יתכן כי יש השפעה של אורח החיים המודרני, בעידן המסכים, הכרוך בשימוש מוגבר במחשבים, בטאבלטים וכו' כאשר מרחק העבודה והקריאה ממכשירים אלה הוא די קרוב. מצד שני עדיין אין הוכחה חד משמעית מחקרית לתאוריה זו.

האם נלווים לקוצר ראייה תסמינים נוספים?

בקרב אנשים הסובלים מקוצר ראייה גבוה, קיימת שכיחות גבוהה יותר של שינויים ומחלות ברשתית העין. מאחר ובאנשים אלה ידוע שעובי הרשתית דק יותר יש עליה בשכיחות הופעת קרעים או חורים אשר יכולים בהמשך לגרום להופעת הפרדות רשתית ולפגיעה בראייה.

לכן, מודעות גבוה לשינויים אלה חשובה ביותר בקבוצה זו והם צריכים להיות ערניים לסימנים מקדימים, כגון: נקודות שחורות, "זבוב" או חוטים המופיעים בשדה הראייה. כל אלה מצריכים בדיקה מקיפה של רופא עיניים. סימנים אלה עלולים להופיע גם בקרב הסובלים מקוצר ראייה בינוני, אם כי בשכיחות נמוכה הרבה יותר.

כיצד מתבצע האבחון של קוצר ראייה?

בראש ובראשונה, האבחון של קוצר ראייה נתון בידיו של האופטומטריסט. כאשר מטופל חש שראייתו מרחוק יורדת, הרי שברוב המקרים, סביר שייגש לבדיקת אופטומטריסט. כך עושים גם מי שכבר מרכיבים משקפיים - וחשים צורך לעדכן את מספר העדשות.

בגילאים צעירים יותר ההורים, הגננת ובהמשך המורה בבית הספר - עשויים להבחין בקושי בראייה. בדיקה פשוטה של אופטומטריסט או רופא העיניים מומחה לילדים תאבחן את הבעיה, ככל שהבעיה אמנם קיימת. לצורך האבחון, אין צורך בצילומי הדמיה כלשהם, זולת בדיקת העיניים הידועה.

הכירורגיות ישנה האפשרות של תיקון קוצר הראייה על ידי לייזר ניתן לציין שתי טכניקות ניתוחיות:

1. ניתוח על פני משטח העין, במהלכו מסירים שכבה עליונה של הקרנית על ידי ליטוש - ובהמשך הסרה של המספר על ידי קרן הלייזר. הניתוח מתבצע בו זמנית בשתי העיניים. משך ההחלמה מהניתוח ארוך יחסית (כ-5-7 ימים) ומלווה בכאבים, ברגישות לאור, בחוסר נוחות ובדמעת. אחוזי ההצלחה של הניתוח גבוהים ביותר, אך כמו כל ניתוח, גם ניתוח זה מלווה בסיכון מזערי לסיבוכים, דוגמת זיהום של הקרנית ותופעות כמו יובש, דמעת, סנוורים והילות. שיטה זו מומלצת בעיקר לאנשים בעלי קרניות עיניים דקות.

2. ניתוח אינטראלאסיק - שיטה חדישה ומומלצת יותר להסרת משקפיים, במסגרתה מייצרים מתלה של הקרנית, על ידי מכשיר הנקרא מיקרוקרטום או על ידי קרן לייזר. היתרון הגדול בשיטה זו הוא כי זמן ההחלמה ממנה מהיר ביותר - ונאמד ביום אחד בלבד וללא כאב. גם במקרה זה, אחוזי ההצלחה של הניתוח גבוהים מאוד, אך יחד עם זאת תופעות הלוואי הנלוות לניתוח זהות לניתוח הראשון (וכוללות סיכון מזערי לסיבוכים, דוגמת זיהום של הקרנית ותופעות כמו יובש, דמעת, סנוורים והילות).

בשני המקרים, יכולה להתרחש נסיגה או חזרה של המספר - אך הדבר תמיד ניתן לתיקון, על ידי ניתוח חוזר, למעט מקרים רפואיים שלא מאפשרים זאת.

האם ניתוחים להסרת משקפיים רלוונטיים גם במקרים של קוצר ראייה גבוה במיוחד?

במקרים של קוצר ראייה גבוה באופן קיצוני, כאשר יש צורך בהסרה של מספרים גבוהים, לא ניתן ללטש את הקרנית במידה רבה כל כך, שכן הקרנית עלולה להיוותר דקה מדי. לכן, במקרה זה האפשרות להסרת המשקפיים היא על ידי ניתוח להשתלת עדשה תוך עינית, שיכולה לתקן קוצר ראייה גבוה מאוד.

חשוב להבין כי במקרה זה כבר מדובר בהליך של ניתוח עיניים תוך עיני - ולא פעולה על גבי קרנית העין החיצונית, כמו בשני הניתוחים שהוזכרו לעיל.

הניתוח מתבצע בכל עין בנפרד, בהפרש של מספר שבועות. כמו בכל ניתוח, גם במקרה זה עלולים להיגרם סיבוכים (דוגמת זיהום ופגיעה בקרנית או בעדשה).

לסיכום: כיום טכנולוגיית ניתוחי העיניים מתקדמת מאוד, בעלות רמות דיוק ובטיחות גבוהות ומגוון אפשרויות הטיפול הינו רחב. יחד עם זאת, חשוב להבין כי בניתוחים אלה לא משנים את המבנה האנטומי של העין, אלא רק מטפלים בסימפטום שהוא קוצר הראייה, הנובע ממנה. על כן, גם לאחר ניתוחים מוצלחים אלה, יכולים להופיע בהמשך שינויים בראייה.

ד"ר אליה לוינגר הוא מנהל שירות הקטרקט במרכז הרפואי תל-אביב - איכילוב; ומנתח בכיר במרכז הרפואי "עיניים", בעתידים מדיקל סנטר.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום הסרת משקפייים בלייזר ושיפור הראייה.