עכירות בקרנית: אבחון וטיפול
עכירות בקרנית גורמת לפגיעה קשה בראייה ועשויה להיגרם ממספר סיבות כמו למשל הצטלקות ומחלות עיניים. חשוב לטפל בהקדם ולא להזניח
הקרנית היא ה"חלון" השקוף של העין. כאשר ישנה פגיעה ברמת השקיפות (עכירות), תיפגע משמעותית גם איכות הראיה - ותהפוך להיות מעורפלת, בהתאם לדרגת העכירות.
ממה נובעת חשיבותה של שקיפות הקרנית?
הקרנית ממוקמת בחלקה הקדמי של העין, קוטרה כ-11.5 מילימטר ועובייה התקין נע בין 0.5-0.6 מילימטר. למרות גודלה הזעיר, מספקת הקרנית את רוב הכוח הרפקטורי של העין (43 ביופסטרים, מתוך 63 סה"כ) - וניתן לדמותה לטלסקופ בעל טכנולוגיה משוכללת במיוחד.
מקסום שבירת קרני האור - מתאפשר בזכות שקיפותה המלאה של הקרנית. כל פגיעה ברמת השקיפות (עכירות), תשפיע על טיב הראיה - ולכן גם אין בה כלי דם, או קצות עצבים מצופים מיאלין, מה שהופך אותה לרגישה במיוחד למגע, טמפרטורה וכימיקלים.
מהן הסיבות לעכירות בקרנית?
הקרנית בנויה מ-5 שכבות; הגדולה שבהן היא שכבת הסטרומה - שכבה של סיבים מקבילים, הממוקמים במרחק קבוע אחד מהשני. כל עיוות במרחק שבין הסיבים יגרום לעכירות.
ניתן לחלק את הגורמים למספר קבוצות עיקריות.
הצטלקות בקרנית: הצטלקות בקרנית פוגעת בשכבות שלה - ומשנה את מיקום סיבי הסטרומה. הגורמים השכיחים ביותר להצטלקות בקרנית הינם פציעה שזמן ההחלמה ממנה ארוך (למשל מעדשות מגע, רסיסים, גופים זרים או חבלה בעין), דלקת (ויראלית/ הרפס), זיהום חיידקי, וירוס, או כוויה (אש, חומצה, חומר טוקסי או חומר אלקאלי - כגון סודה קאוסטין, המשמשת לניקוי ברזים).
מחלת קרטוקונוס: מחלה תורשתית, שבה הקרנית רכה, מתעוותת ומקבלת צורת קונוס, שיכולה לגרום לעכירות ולירידה משמעותית בראיה, עד כדי עיוורון. המחלה נפוצה בעיקר באזור אגן הים התיכון.
יובש בקרנית: בקרנית אין כלי דם והיא ניזונה מהדיפוזיה של הדמעות בחלקה החיצוני; ומהלשכה הקדמית, בחלקה הפנימי. הרטיבות מגנה על הקרנית - ולכן יובש בקרנית, כתוצאה ממחלת יובש קשה, או מסגירה לא הרמטית של העין בשינה, יגרום לפגיעה בה, שתביא להצטלקות ותגרום לעכירות.
גידולי קרום על הקרנית (פטרליו): קרום שגדל באזורים שונים של הקרנית ומעכיר אותם. ברוב המקרים, הקרום מתפתח מהצד החיצוני כלפי פנים - ולכן חשוב מאוד לאבחן מוקדם ככל האפשר את הקרום; ולמנוע את הגעתו למרכז האישון, מה שיגרום לפגיעה במרכז הראיה.
מחלות אוטואימוניות: קבוצת מחלות נדירות יחסית, שבהן הגוף תוקף את עצמו - את הקרנית במקרה זה. מחלות אלה גורמות לתהליך דלקתי בעין - ומצלקות אותה.
צלקת פיטראנומלית: צלקת מולדת בקרנית, או צלקת שמתפתחת עם הזמן.
מחלת קונלדיסופוי: מחלת ניוון של הקרנית.
פגיעה או ירידה במספר תאי האנדותל יכולה לגרום לבצקת בקרנית ועכירות עקב הצטברות נוזלים ועיבוי הקרנית.
קטרקט: מחלת הקטרקט פוגעת בשכבה הפנימית של הקרנית, שהופכת עם הזמן לבצקתית ועכורה.
חסר בוויטמין A - בשילוב עם חצבת: ילדים אפריקאים שסבלו מחוסר בוויטמין A ונדבקו בחצבת, פיתחו פצע חודר בקרנית - שגרם להצטלקות מהירה ועכירות קשה.
כיצד מאבחנים עכירות בקרנית?
האבחנה נעשית על ידי רופא עיניים, באמצעות מנורת סדק. מכיוון שקרנית תקינה היא שקופה מאוד, ניתן לראות קרנית עכורה - ולהגדיר את עובייה ועומקה.
כיצד מטפלים בעכירות בקרנית?
אופן הטיפול נקבע בהתאם לדרגת ההצטלקות (העכירות) ועומקה.
שיוף בלייזר: כאשר העכירות איננה עמוקה, ניתן לשייף אותה באמצעות לייזר. בעבר היו מקלפים את העכירות באופן ידני, בגירוד או באמצעות חומרים מקלפים. כיום מאפשר הלייזר לשייף את העכירות בצורה מדויקת ומהירה. מגדירים את קרן הלייזר לעומק הנכון, מכוונים לאזור העכור - ומשייפים שם בלבד. זמן ההחלמה הוא בין 3-4 ימים, שבמהלכם עלולה להיות תחושת כאב קלה ו/או רגישות לאור.
החלפת השכבה העכורה: במקרי עכירות קשה, שבהם שיוף הלייזר אינו מספיק, ניתן להחליף את שכבת הקרנית העכורה, או את השכבה הפנימית (שכבת האנדותל), במקרה שנפגעה - בשכבה מתורם.
השתלת קרנית: כאשר העכירות עמוקה ושטחה גדול, ניתן להחליף את הקרנית הפגומה - בקרנית מתורם. בהשתלת קרנית, חשוב להתאים את גיל הקרנית הנתרמת לגיל המטופל. מספר הקרניות הנתרמות בארץ מוגבל- וקשה למצוא קרניות טובות ותואמות גיל. לכן, ברשת "עיניים" מייבאים קרניות מארצות הברית, שאמנם יקרות יותר, אבל איכותיות מאוד. במקרה של עכירות כתוצאה ממחלות, חשוב לזכור שהשתלת קרנית אינה ערובה לאי הישנות של הבעיה - ובחלק מהמקרים, עוברת הבעיה גם לקרנית שנתרמה.
האם ניתן למנוע עכירות בקרנית?
באופן כללי, ככל שהתהליך הדלקתי יהיה קצר יותר, כך חומרת העכירות תהיה קטנה יותר - ועומקה יהיה עמוק פחות. לכן, ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם ולטיפול ממוקד ומקצועי.
במקרים של פציעה או דלקת (מכל סיבה שהיא) יש לטפל באופן מהיר ככל האפשר, על מנת למנוע התארכות של התהליך הדלקתי ולמזער את ההצטלקות.
במקרים של כוויה בקרנית, כתוצאה מחומר כימי, יש לשטוף את העין באופן מיידי עם כמות מים גדולה, לאורך זמן רב - ולפנות לרופא עיניים במהירות האפשרית.
במחלות כמו קרטוקונוס, ניתן למנוע את העכירות על ידי חיזוק סיבי הקולגן הרופפים בסטרומה. חיזוק הסיבים מתאפשר באמצעות טיפול קרטוקוזיס, שבו מטפטפים לעין ויטמין B2 - ומאירים עליה באור UV לייט, למשך חצי שעה.
ד"ר שמואל לוינגר הוא מנתח עיניים בכיר, מבצע ניתוחי קטרקט , קרנית ורפרקציה ומייסד ומנהל רפואי של רשת המרכזים הרפואיים "עיניים"
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.
בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.