דמעת אצל ילדים ומבוגרים
כשהדמעות זולגות מעצמן גם כשלא בוכים, זה סימן ששק הדמעות חסום. התופעה נפוצה אצל תינוקות, ואם אינה חולפת - מחייבת טיפול רפואי
בשבועות או בחודשים הראשונים שלאחר הלידה, אמהות רבות מגלות שעיני התינוק שלהן מוצפות בים של דמעות גם כשהוא אינו בוכה ובדלקת עיניים כרונית עם הפרשה. איך זה קורה ולמה? הסטטיסטיקה מלמדת שכ-6% מהתינוקות נולדים עם שק דמעות סתום, עם חסימה או היצרות של הצינורית המנקזת את הדמעות מהעיניים (לתוך האף). התוצאה - שק הדמעות, שבמצב תקין משמש רק למעבר של הדמעות לאף, מוצף בנוזל. הנוזל משמש "חממה" מעולה להתפתחות חיידקים, שמתרבים וגורמים לדלקת עיניים עם הפרשה מוגלתית.
עיניו של תינוק הסובל מדמעת יהיו רוב הזמן רטובות כמו במצב של בכי גם כשהוא אינו בוכה, מעט אדומות בגלל הדלקת ועם עפעפיים מגורים. ברוב המקרים הדלקת חוזרת שוב ושוב. היא מתבטאת בנפיחות וגורמת לגירויים ולגירודים מציקים באזור העיניים ולעיתים, עקב ההפרשות, גורמת להידבקות של הריסים. הדמעת יכולה להופיע בעין אחת או בשתי העיניים. הספרות הרפואית מלמדת שדמעת, באחוזים מעטים, עלולה לעבור בתורשה מהורים לילדיהם.
לפעמים דמעות זה טוב
כדי להבין טוב יותר מהי דמעת, יש להבין למה בכלל צריך את הדמעות ואיך הן מתפקדות במצב בריא ותקין. בלוטת הדמעות, שממנה זולגות הדמעות, מתחילה להפריש דמעות בשבועות הראשונים שלאחר הלידה. היא נמצאת בקצה הצדדי של העין, מתחת לעפעף העליון. משם זולגות הדמעות על העין, נאספות על העפעף התחתון ובכל עפעוף "נמרחות" על העין על ידי העפעף העליון. הדמעות מתנקזות בקצה העפעפיים הקרוב לאף לתוך שק הדמעות, שממנו יוצאת צינורית זעירה המנקזת את הדמעות לתוך האף. כך זולגות הדמעות כאשר מערכת דרכי הדמעות בריאה ותקינה.
תפקיד הדמעות לשמור על בריאות העיניים. הן שוטפות את העיניים באופן קבוע, ומגינות עליהן מפני חיידקים. בנוסף, תפקידן להגן על העיניים מפני יובש הגורם לנפיחות, לצריבה, לאודם ולגירוי. הדמעות מכילות נוגדי חמצון ויוצרות פני שטח אחידים על פני הקרנית (הקצה הקדמי השקוף של העין), דבר התורם לראייה טובה. הדמעות מפרידות בין פני הקרנית לאוויר. חשיפת הקרנית לאוויר גורמת לצריבה ולגירוי של העין.
הדמעות זולגות ומרטיבות את העיניים כל הזמן. קיימים שני סוגי דמעות: ההפרשה הבסיסית של הדמעות, הקיימת בעיניים באופן רגיל וקבוע, וכן דמעות הנוצרות כתגובה לגירוי כמו צריבה בעין, חדירת גוף זר, או כתגובה לגירוי רגשי (כמו בכי מתוך שמחה, צער, ועוד).
דרכי הטיפול בדמעת אצל פעוטות
כ-6% מהילודים סובלים מדמעת מלידה, מתוכם אצל כ-90% דרכי הדמעות החסומות נפתחות עד גיל תשעה חודשים באופן טבעי ואז נפסקת הדמעת. לעיתים, בעיקר בגיל הרך של חודשים ספורים, רופא עיניים מנוסה יכול לנסות לבצע לחיצה על שק הדמעות כניסיון לפתיחת שק הדמעות.
המלצה לאם: נקי את עיני התינוק בעזרת פד גזה נקי ומים רתוחים פושרים או עם מגבון לח המתאים לעיניים. פרט למקרים קיצוניים, אין להשתמש בטיפול אנטיביוטי להפרשות - הדבר גורם ליצירת עמידות חיידקים לסוגי האנטיביוטיקה השונים.
סתימה שלא משתחררת עד מעבר לגיל עשרה חודשים - אין סיכוי שתיפתח באופן טבעי ושהדמעת תיפסק. כשזהו המצב, רופא העיניים מבצע שטיפה של דרכי הדמעות בחדר ניתוח בהרדמה כללית קצרה. לאחר הרחבה של מערכת הניקוז, הרופא מחדיר צינורית זעירה לתעלת הדמעות שבעפעפיים. דרך הצינורית הוא מזרים נוזל העובר במסלול הדמעות. אם הנוזל יוצא דרך האף, סימן שהסתימה השתחררה והדמעת נעלמת. שטיפת דרכי הדמעות זוכה לכ-80% הצלחה, אם היא מבוצעת עד גיל שלוש שנים. אם דוחים את הניתוח מעבר לגיל שלוש, אחוזי ההצלחה יורדים בהרבה.
במקרה שזו לא הצליחה, מנסים שיטה נוספת: הרופא מבצע שטיפה נוספת לדרכי הדמעות ומחדיר לתוכן צינורית סיליקון שנשארת כשישה חודשים. הוצאת הצינורית קלה ולא דורשת הרדמה. גם כאן אחוזי ההצלחה גבוהים - בין 80% ל-90%.
שיטה חדשנית נוספת לפתיחת דרכי הדמעות היא הרחבת צינורית הניקוז בעזרת בלון. לדרכי הדמעות מוחדר קטטר עם בלונית זעירה. מנפחים את הבלון ומרחיבים את פתח ניקוז הדמעות. השיטה מניבה כ-80% הצלחה. עלות הניתוח עם הבלונית גבוהה יחסית ולא מכוסה על ידי הביטוח הרפואי.
אם הרופא מיצה את השיטות הנ"ל ולא הצליח, הפתרון הוא ניתוח דרך חתך עורי קטן בקפל העור בין העין לאף. גם כאן, כמו בכל פרוצדורה בגוף התינוק, יש צורך בהרדמה מלאה. הניתוח מצליח ביותר מ-90% מהמקרים, ואז הדמעת נפסקת וגם הדלקת.
דמעת בקרב מבוגרים
הדמעת שכיחה מאוד בקרב תינוקות, אבל אינה פוסחת גם על מבוגרים. במקרה זה היא נגרמת בגלל חסימת שק הדמעות הקשורה לשינויים התלויים בגיל. הסיבות להיווצרותה אצל מבוגרים הן חבלה, מחלת סינוסים, פוליפים באף, דלקות, זיהומים, ובמקרים נדירים, גם בעקבות גידולים.
דמעת המבוגרים נפוצה יותר בקרב נשים. בנוסף להצפת העיניים בדמעות, לעיתים מופיעה גם הפרשה מוגלתית באזור שק הדמעות. הטיפול בהפרשות מבוסס על ניקיון העיניים וסביבתן.
בעזרת פד גזה ומים חמימים. במקרים נדירים, שבהם שק הדמעות עצמו עובר דלקת ומתנפח תוך יצירת כאבים חזקים, הרופא רושם כדורי אנטיביוטיקה לבליעה, ואז מחכים כשלושה שבועות ומנתחים.
אם הרופא מגלה בבדיקה חסימה של דרכי הדמעות או שק הדמעות, הברירה היחידה היא ניתוח. הניתוח מבוצע בחדר ניתוח בהרדמה מקומית או בטשטוש, והוא מוצע בשתי דרכים: בראשונה הניתוח כולל חתך עורי קטן וכמעט בלתי נראה. הרופא יוצר פתח בעצם האף וחיבור של שק הדמעות ישירות לאף. מושארות צינוריות שמוצאות לאחר מספר שבועות, משם מתנקזות הדמעות החוצה. סיכויי הצלחה הם מעל 90%. בשיטה השנייה הניתוח מבוצע דרך חלל האף (ניתוח אנדוסקופי).
ד"ר בנימין שלו הוא מומחה לרפואת עיניים ולניתוחי עפעפיים, דרכי דמעות וארובה.
בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי עפעפיים.
