גיל הבלות: גבר הולך לאיבוד

"הוא נעזב, הוא נושר בסתיו" - מילים נוגעות אלו מתוך שירו של שלמה ארצי, "גבר הולך לאיבוד", מתארות אולי בצורה התמציתית והקולעת ביותר תופעה שממעטים לדבר עליה, בין היתר משום שהדוברים אמורים להיות גברים שמרבים לשתוק. רבות נכתב, דובר ונחקר על תקופת הבלות של נשים, הרבה פחות - ולמעשה, כמעט וכלל לא - על תקופה זו אצל גברים.

חיים (שם בדוי), בתחילת שנות החמישים לחייו, הגיע לטיפולי מצויד בתרופה נגד דיכאון, שהפחיתה את החשק המיני שלו ופגעה ביכולתו להגיעה לשפיכה, בתרופה להורדת לחץ דם שפגעה ביכולתו להגיע לזיקפה, בתרופה נגד אין-אונות, בתרופה להפחתת שומנים בדם ובלחצים מכל כיוון אפשרי כמעט. זו הייתה לו הפעם הראשונה שפנה לטיפול פסיכולוגי - ולא במקרה. הוא חונך להיות חזק, ואולי יותר מכך, להיראות חזק, כלומר, להסתיר את קשייו. איש גדול, גבוה ורחב בעל קול בס רועם כמעט, שכל מילה נוספת שלו העידה על כך שהוא אמנם מתפקד היטב, אך מתפורר.

במסגרת כל הטיפולים הרפואיים האחרים עוד הצליח לקבל את התרופה נוגדת הדיכאון מרופא המשפחה, אך פנייה למקום שבו הוא אמור לדבר על קשייו, כלומר, "להכריז" על קשייו בראש גלי, היא כבר סיפור אחר, משהו שנתפס בעיניו כהודאה בכישלון. התחלנו בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, עם מה שפחות דיבורים ומה שיותר עשייה, משהו שלא מחייב לגעת בחולשה באופן ישיר מידי, וחיים דיווח שהוא מפיק מכך תועלת רבה. לפעמים, כשהתוצאות מהירות מידי, קיים מקום לפקפק בערכו של הטיפול הפסיכולוגי. ואכן, לאחר שבועות ספורים, החל חיים לבטל פגישות ברגע האחרון, לא היה ברור אם יגיע או לא ורק בתגובה להודעת טקסט שלי הודיע שהוא מסיים את הטיפול. אולי לא היה מסוגל יותר לפגוש את קשייו אחת לשבוע, ועוד לחלוק אותם עם אדם נוסף, ואולי, כמאמר השיר של שלמה ארצי, "יש לו דרכים משונות" לומר שהטיפול עזר בכל זאת.

גברים המתקרבים לגילאים 55-45, עלולים לחוות את המקבילה הגברית לתקופת הבלות אצל נשים. האנדרופאוזה מלווה לעיתים בירידה ברמת הטסטוסטרון, שגברים רבים אינם מודעים לה. הם סבורים שפשוט עברו את השיא ושכך הדברים אמורים להיראות בגילם. בגלל הסוציאליזציה לתפקיד המגדר הגברי המסורתי, המחייב חזות "חזקה", הסתרת רגשות ובעיקר חולשות, הם לא ידברו על כך אפילו עם נשותיהם וגם לא עם הרופא או עם חבריהם הקרובים.

עם הגיל, הגברים מייצרים פחות אנדרוגנים, הורמונים שטסטוסטרון הוא אחד מהם. הפחתה זו מתרחשת על פני תקופה בת עשר שנים וניתן לאבחן אותה בעזרת בדיקת דם פשוטה. הטיפול פשוט לכאורה ואם הוא מלווה שינויים פשוטים יחסית בסגנון החיים, הוא גם יעיל. לא כל הגברים חווים את גיל הבלות; רק 40%-30% סובלים מירידה ברמות הטסטוסטרון.

בין הסימפטומים האופייניים לירידה ברמת הטסטוסטרון בגיל הבלות של הגבר ניתן למנות עייפות, הזעה בלילה, דיכאון, רגזנות וכעס, כאבים ונוקשות במפרקים וירידה במתח השרירים, ירידה בחשק המיני, חוסר יכולת להגיע לזיקפה ולשמור עליה, דחף מיני נמוך, חוסר עניין במין, הפחתה בזיקפת הבוקר, התנוונות אשכים, שלפוחית שתן רגיזה (צורך תכוף להשתנה ללא כל סיבה פיזיולוגית), דופק מואץ או אי סדירות בפעימות הלב, אוסטיאופורוזיס (שמקובל לחשוב שהוא הפרעה אופיינית לנשים בגיל המעבר בלבד), בריחת סידן מהעצמות, שהופכת אותן חלשות ופגיעות לשברים. במצב כזה רוב השברים מתרחשים בזרועות, בשורש כף היד, בעקבים ובעצמות הארוכות במותניים ובעמוד השדרה. אצל גברים רבים מאוד האוסטיאופורוזיס אינו מאובחן משום שגם רופאים עדיין נוטים לשלוח רק נשים לבדיקת צפיפות עצם.

בין תופעות הלוואי הפסיכולוגיות ניתן למנות דיכאון, עצבות, בכי (ואפילו מחשבות אובדניות), לחץ, חרדה, תחושת חוסר ערך כגבר ותחושת חוסר ערך בעבודה. האדם הופך להיות מאוד ביקורתי, רגזן ו"זקן נרגז". גבר כזה בגיל הבלות נוטה לשכוח דברים, להיות מוטרד או עסוק בצורה מוגזמת, מבולבל והאנרגיה הנפשית שלו נמוכה. אנו עדים גם לעלייה במשקל, ירידה במסת השריר ובחוזק השריר, ירידה בסיבולת, תשישות וחוסר עניין בחברים ותיקים או בתקופות טובות שחלפו.

תופעה שאולי מוכרת יותר, בעיקר בקרב גברים מאצ'ואיסטים החווים את תסמונת גיל הבלות, היא מה שמכונה באנגלית "pink Porsche mentality", כלומר - חיפוש נואש אחר הנעורים האבודים. התופעה מאופיינת על-ידי הרפתקאות חסרות משמעות עם נשים אטרקטיביות צעירות מהם בהרבה, גירושין, חילופי זוגות ובמקבילה ההומוסקסואלית, אותם גברים בוגרים מעטים מאוד שניתן לפגוש במועדונים, מסיבות ומקומות מפגש של הומוסקסואלים, שרובם המכריע צעיר מהם בכעשרים שנה בממוצע. בקרב הומוסקסואלים, אגב, גברים כאלה יכולים להתחיל בצורה פתאומית בפעילות גופנית ובדיאטה קיצוניות מתוך רצון להידמות להומוסקסואלים צעירים בהרבה המבלים שעות רבות במכוני כושר. לאלה וגם לאלה קשה מאוד לקבל את גילם המבוגר והם מבכים את נעוריהם האבודים או נלחמים בגילם באמצעים מלאכותיים ולא יעילים (כמובן, שלא מדובר בפעילות גופנית ובדיאטה מבורכות שחיוניות להעלאת איכות החיים והארכתם, אלא לאותו סוג של פעילות שייתן תוצאות מהירות ובעיקר בולטות ונראות לעין).

^^המלצות לתקופת גיל הבלות:^^

שתף את משפחתך וחבריך הקרובים בהתנסותך.

דבר עם הרופא שלך, בקש בדיקת טסטוסטרון ואם יש צורך, התחל טיפול בתחליף טסטוסטרון (ג'ל, זריקות או גלולות). יש לציין שהג'ל ניתן למכירה ללא מרשם ובתור שכזה הוא מפתה מאוד לרכישה. זכרו: החל מגיל העמידה יש לוודא באמצעות בדיקת דם פשוטה שרמת הטרסטוסטרון אכן נמוכה ויש צורך בתוסף. חשוב מכך - בגיל העמידה יש לעבור בדיקה תקופתית לגודל הערמונית אצל אורולוג כדי להימנע מסרטן הערמונית. במקרה שהערמונית גדלה, אין להשתמש בתוסף. עודף טסטוסטרון שלא לצורך עלול להגביר את הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית.

עסוק בפעילות גופנית אירובית סדירה כגון הליכה או ריצה. המאצ'ואיסטים שביניכם זיכרו: הנטייה של גברים רבים היא לנפח שרירים בחדר כושר ולרוץ מיד לאימוני כוח אינטנסיביים כדי לפצות על הגבריות האבודה, אולם בגיל העמידה זו אינה המטרה. המטרה היא, בראש ובראשונה, להפחית במשקל ולשפר את סיבולת לב ריאות על-ידי פעילות אירובית, שהשפעתה על המראה החיצוני עקיפה ואיטית. המטרה היא לא לפתח שרירים, אלא להיות רזים ולכל היותר חטובים, וחשוב מכך, למנוע התקפי לב ושבץ מוח.

הפחת את צריכת האלכוהול והפסק לעשן.

אכול תזונה בריאה והפחת שומנים וסוכרים.

אם אתה סובל ממשקל-יתר, הורד במשקל בהדרגה באמצעות דיאטה ופעילות גופנית.

הפחת את הלחץ - לעיתים יש צורך לשנות סדרי עדיפויות ולזכור להעמיד את הבריאות הגופנית והנפשית בראש סולם העדיפויות. אין פירושו של דבר, בהכרח, הפחתה בפעילות עצמה, אלא למידת טכניקות הרפיה ושינוי גישה לחיים באמצעים קוגניטיביים, כך שלא כל משימה תיראה עניין מכריע.

הואיל וזוג יכול לעבור בנקודת מפנה זו בחיים המשותפים, ההשפעות יכולות להיות הרסניות. מה שהיה קשר יציב צפוי ואוהב עלול להפוך לפתע לתוהו ובוהו, משום ששני הצדדים עוברים את השינויים ההורמונאליים ואת השפעותיהם הפסיכולוגיות. אלו יכולות לנוע בין דיכאון, דימוי גוף ירוד, נרגנות, גלי חום ומצבי רוח מתחלפים.

הגבר יכול להיות מוטרד מעבודתו, להרגיש כישלון משום שלא הגיע לתפקיד בכיר יותר, הילדים נמצאים בגיל ההתבגרות ואת מקומה של דמות האבא הגיבור תופס כוכב רוק. הילדים עשויים ללכת לצבא או להתחיל לימודים ואז הוא עומד בפני תסמונת הקן הריק והוא ייאלץ לחיות לבד עם אשתו למשך 25 השנים הבאות.

תסריט אחר יכול להתבטא בכך שהואיל והוא נוכח לדעת שהעבודה אינה חזות הכול, הוא עלול לרצות לחזור אל הקן עם אשתו הקטנה והנחמדה. אלא שזו חזרה לעבודתה, בנתה לה חיי חברה פעילים עם חברותיה, או שהיא מעורבת מאוד בפעילויות קהילתיות ואינה מוכנה לחזור לחיי נישואין סביב השעון. כשהגבר נכנס לגיל הבלות, השינויים בביצועים המיניים שלו עלולים לבלוט לעין. הזיקפות שלו אינן תכופות וחזקות כבעבר וקשה לבטוח בהן שיחזיקו מעמד בזמן חדירה. הוא משועמם מהמוכר ועם זאת מפוחד מהרעיון שבת זוגו תנקוט יוזמות ותהיה שופעת חיים בחיי המין שלהם. הוא עלול להרגיש שאינו יכול לעמוד בקצב.

בחלק מהמקרים, השחיקה ביחסים האינטימיים במסגרת חיי הנישואין, מצד אחד והמפגש עם נשים צעירות שאינן מצליחות להינשא ושואבות ביטחון מקשר עם גבר מבוגר, מצד שני עלולים לפתות את הגבר להיכנס למערכות יחסים מהירות ופזיזות עם נשים צעירות ממנו בהרבה. עם המזכירה הפלרטטנית שלו, הוא עשוי להפוך להיות המאהב הרומנטי שהיה בעבר. קשר כזה יכול להימשך כשישה חודשים, המזכירה מתפכחת והופכת להיות ביקורתית או תובענית. בדיוק כמו אשתו. כתוצאה מכך, הוא ממשיך במרדף אחרי מישהי אחרת. יש המכנים זאת "שנות הארבעים הטיפשיות" או "גיל ההתבגרות השני".

אם זוגתו יכולה להחזיק מעמד שנה או שנה וחצי, גם זה יעבור, אך הסטטוס-קוו הישן השתנה, מאזן הכוחות בתוך הזוגיות השתנה. הגבר עלול להתקשות בקבלת השותפות השיוויונית החדשה. ברוב המקרים זוגות השקיעו רבות בקשר ולכן מומלץ שבמצב כזה יפנו ליועץ זוגי מוסמך או למטפל מוסמך שיקנה להם את מיומנויות התקשורת הדרושות ליישוב קונפליקטים, כך שניתן יהיה לפתח מערכת יחסים מחודשת. עבור זוגות רבים שינוי כזה בחיים יכול להפוך להיות מכנה משותף שיגרום להם לחבור יחד מחדש כחברים, שותפים ואוהבים.

ד"ר גידי רובינשטיין הוא פסיכותראפיסט, מרצה בכיר לפסיכולוגיה בביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה ומנהל פורום "שרינק פרנדלי".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום זוגיות, מיניות ופרידה
פורום הפרעה בתיפקוד המיני