בדיקה שגרתית יכולה להציל חיים

לא אחת נפתח מפגש טיפולי בהגשת מסמכים על ידי המטופל. לפעמים מדובר במכתב הפניה של רופא אחר לחוות דעת, לפעמים אלה תוצאות בדיקות שביקשת לבצע במפגש קודם ולפעמים קבלה או מסמך אחר לא קשור שהוצא בטעות. כשנכנסה גברת ש' לחדרי והניחה על השולחן מכתב שחרור ממחלקת ניתוחי כלי דם חשבתי שמדובר בטעות. מה לי ולמכתב שחרור כזה? מתוך נימוס עיינתי במכתב. ואז הבנתי שהוא כן נוגע אלי. וגברת ש' צודקת. מאוד צודקת.

הכל החל בבדיקה שגרתית. רופא המשפחה של גברת ש' שלח אותה לבדיקת עיניים כי היא חולת סוכרת. על עיניהם של חולי סוכרת צריך להשגיח כי למחלה פוטנציאל לפגוע בהן משמעותית. יש לא מעט נבדקים שמגיעים לבדיקה מסיבה זו. למרביתם אין כלל נזק בעיניים, לחלקם נזק שאינו דורש טיפול ולחלקם פגיעה המחייבת טיפול. הבדיקה מתקיימת כדי לאתר את אותם חולי סוכרת הזקוקים לטיפול על מנת למנוע, ככל הניתן, פגיעה בראייתם.

בבדיקתה של גברת ש' נמצאה, אמנם, פגיעה קלה ברשתית בשל הסוכרת, אך זו לא הצריכה טיפול ולא היתה הממצא העיקרי. בנוסף לפגיעה הסוכרתית נראה ברשתית של הגברת ש' איזור של אוטם מקומי. אוטם כזה נובע מחסימת כלי דם. האזור עליו דובר היה קטן יחסית, לא גרם לתסמינים ולא היה בעל משמעות מהותית לבריאות העין. אבל חסימת כלי הדם היתה מטרידה.

העובדה שכלי דם בעין נחסם מדליקה מיד נורת אזעקה. חסימת כלי דם יכולה לנבוע מתסחיף שהגיע אליו, נתקע בו וסתם את חללו. תסחיף כזה יכול להגיע כתוצאה מניתוק של קטע מקריש דם המצוי במערכת כלי הדם ויכול לאיים על בריאות הנבדק: הן בהשפעתו המקומית והן ביכולתו לזרוע תסחיפים נוספים שיכולים להגיע לכלי דם גדולים מספיק במקומות קריטיים בהם יגרמו נזק משמעותי או סכנה לחיים.

במחשבה זו המלצתי לרופא המשפחה של גברת ש' להשלים בירור באמצעות דופלר עורקי צוואר ואקו לב, כדי לאתר קרישים זורעי תסחיפים אפשריים. מדי פעם אני מוצא עצמי שולח המלצה מסוג זה אל הרופא המטפל כתוצאה מחשד קליני לזריעה אמבולית על רקע האנמנזה (סיפור המחלה) או ממצאי הבדיקה. בדרך כלל מבשר לי המטופל בפגישתנו הבאה כי הבדיקה בוצעה ונמצאה תקינה. אצל גברת ש' היה המצב שונה.

בבירור שנערך לגברת ש' נמצא קריש דם עם הפרעה לזרימה בעורק התרדמה הימני שלה. קריש דם זה היה פצצה מתקתקת, שכן התסחיף הבא שהיה משתחרר ממנו היה יכול להגיע למוח ולגרום לאירוע מוחי עם כל המשתמע מכך לגבי סיכון חיים, תחלואה ופגיעה תפקודית.

ואז הבנתי למה סיכום המחלה מהמחלקה לכירורגית כלי דם רלבנטי אלי: הגברת ש' עברה ניתוח להוצאת קריש הדם שנתגלה בבדיקת הדופלר שלה. אין לאיש מאיתנו יכולת לומר מה היה אילו. אבל ברור שהפעם נורת האזהרה שנדלקה בעת בדיקת העיניים הקטינה מאוד את הסיכון שגברת ש' תיפגע קשות מאירוע תסחיפי, בעיקר מוחי.
פרט לכך ביצעה גברת ש' גם אקו לב. ובמועד בדיקת הבקורת אצלי היתה כבר לאחר צינתור ותומכן. גם זה היה טיפול בעל פוטנציאל מציל חיים, בלי קשר ישיר לזריעה האמבולית.

מהלך עניינים כמו זה שחוויתי בעת הטיפול בגברת ש' הוא מאלה הנותנים לך כוח להמשיך. בדיקה שגרתית לכאורה כמוה אתה מקיים פעמים רבות ביום, הצילה כנראה את חייה של מטופלת. בדיקה זו במקרה של גברת ש' הובילה לאבחון בעיה שאחרת לא היתה מתגלה בזמן, וייתכן שהיתה גורמת נזק משמעותי עד כדי אובדן חיים.

ד"ר יצחק בירן הוא סגן מנהל מחלקת עיניים ברמב"ם.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עיניים.