נסיגה מטיפול רגע לפני ההצלחה
מדוע מטופלים מוותרים על טיפול ברגע שהוא מתחיל להצליח? "סימפטום הצפרדע" מסביר את התופעה כהתפלשות נעימה בביצה המוכרת והחמימה
רוב המטופלים בשיטה זו או אחרת, נהנים מהצלחת הטיפול לרווחתם ויש אף כאלה שכה מזדהים עם התהליך שלומדים ומתמחים בשיטה ונהיים למטפלים ומרפאים בעצמם. אך מנגד, יש מטופלים שנבהלים מהצלחת הטיפול, כך שברגע שתהליך הריפוי והאיזון נותנים את אותותיהם הראשונים, הם נסוגים חזרה לפינתם האישית והחשוכה. נטישה מבוהלת זו של המטופל, דווקא באותו רגע שהתהליך מתחיל למגר את הסימפטומים המציקים ולעקור את הבעיה עצמה משורשה, לא מאפשרת את מיצוי הטיפול והצלחתו. 
קיימות מספר סיבות לנסיגת המטופל מהתהליך הטיפולי. העיקריות שבהם :המטופל נהנה מתשומת לב מירבית מסביבתו הקרובה בהיותו חולה וסובל. הצלחת הטיפול עלולה לתפישתו ליטול ממנו את חמימות החיבוק המלטף והחם הזה; המחלה מקנה למטופל את הלגיטימציה שלא לקיים אורח חיים שגרתי בהיקף כזה או אחר. משמעות הדבר שהחולה פטור מלהשכים קום לעבודתו, לדאוג לפרנסתו ולקיים חובות אחרים שחלים על כל אדם. בנוסף המחלה מקנה לו אפשרות לסיוע ממוסדות המדינה; יתכן והטיפול כרוך בהצפת סיטואציות מעברו של המטופל ובחשבון נפש נוקב וקשה, שהמטופל מעדיף להימנע ממנו; חיי שיגרה אפקטיביים רצופים בסיטואציות של תחרות בשוק עבודה רווי קולגות, מאבקי כוח מול מוסדות כוחניים ועוד מגוון של משוכות דוקרניות המוצבות על הדרך. כל אלה אינם מנת חלקו של המטופל שקיבל את הלגיטימציה לקיים אורח חיים מופנם ומוותר; סדר עדיפות של מטרות, הוצאות כספיות ואי רצון לוותר על הנאות אחרות בגלל עלויות הטיפול.
את הבהלה מהצלחת הטיפול וההימנעות ממנו, בדיוק ברגע שתהליך האיזון והריפוי מתחיל להתקיים, ניתן לכנות בשם "סימפטום הצפרדע". התופעה מקבילה לצפרדע הטובלת רוב זמנה בביצה המעופשת או מתבוססת בבוץ בגדת הביצה. אם נרחיק את הצפרדע מבית גידולה זה, תהה סכנה שהיא תסבול ואף תתייבש בהעדר סביבה לחה הרחק מהביצה.
על אותו משקל, המטופל הנבהל מהצלחת הטיפול. הוא ירבה לספר לכולם על מצוקותיו, יבלה שעות בספרייה בנבירה אחרי מאמרים מקצועיים, ובגלישה באינטרנט בניסיון לדלות מה שיותר פרטים על בעיתוייו, ימהר לספר על ממצאיו לכל אדם. בין השאר הוא יצור קשר עם בן ברית, זה המדבר בשפתו - המטפל בו בחר. על פניו נראה שהמטופל מבקש מזור לבעיותיו. אך לא כך במקרה שלנו.
המרכיב הבסיסי וההגיוני ביחסי מטפל-מטופל הוא שהמטופל שולח יד לעזרה בתקווה שהמטפל יסייע לו. מטפורית המטופל מצפה לסיוע מקצועי לצאת מהביצה המעופשת למרגלות ההר ולעלות אל האור והבריזה המרעננת בפסגה המזוהה עם הצלחה ומצוינות. אך ברגע שהתהליך מתחיל להתקיים, המטופל מבין שהוא עומד לוותר על חמימות הביצה המוקפת בגדה בוצית ובעשבייה גבוהה ומגוננת, כך שהוא מעדיף לשמוט את ידו מיד המטפל ותהליך הטיפול מופסק.
יש להניח למטופל לבחור את דרכו והעדפותיו כל עוד הן אינן כרוכות בסכנת נפשות לעצמו ויחד עם זאת להשאיר לו דלת פתוחה חזרה אל תהליך הריפוי בזמן שיבחר. באחריות הקהילה הסובבת את המטופל לווסת את מידת העזרה והסיוע בהתאם למצבו האובייקטיבי של החולה וכן לעודד ואף לתמרץ אותו לבחור בדרך של ריפוי ואיזון.
גרשון קום הוא מורה בכיר לצ'י קונג טיפולי ומטפל בתנועה.
בואו לדבר על זה בפורום צ'י קונג - טיפול בתנועה.
