על קטרקט, פרסביופיה ומה שביניהם

ניתוח קטרקט - בהיותו הניתוח השכיח ביותר בעולם (מעל 30 מיליון ניתוחים בשנה בעולם) - הוא הליך רפואי שמתפתח ומתקדם כל הזמן. חידושים טכנולוגיים משמעותיים תורמים ליעילות הביצוע ולשיפור בבטיחות ובתוצאות הניתוח. ניתוח קטרקט כולל את שאיבתה של העדשה הטבעית של העין אשר נעשית עכורה עם השנים, ומיקום עדשה מלאכותית במקומה.

מהן המגמות החדשות בתחום ניתוחי הקטרקט והחלפת העדשה?

כיום, כתוצאה מההתקדמות בתחום ניתוחי החלפת העדשה, והודות למגוון העדשות הקיימות, אשר בהן ניתן לעשות שימוש במסגרת ניתוח, גיל המנותחים הולך ויורד. השיפור באיכות החיים בעולם המערבי והרצון לשמור על איכות ראיה ואיכות חיים טובה מובילה את המנותחים לעבור ניתוח קטרקט בשלבים יותר מוקדמים, עוד בטרם נרשמת פגיעה קשה וקריטית בחדות וביכולת הראיה שלהם.

כמו כן, ניתוח להחלפת עדשה הולך ותופס מקום כאמצעי טיפול לגיטימי לא רק בקטרקט, אלא גם במקרים של פרסביופיה ("זוקן ראיה").

מה היא פרסביופיה?

זוהי תופעה טבעית, המתחילה בדרך כלל מעל גיל 40, ונובעת מהיחלשות כושר האקומודציה וירידה ביכולת העדשה המצויה בעין לעשות "פוקוס", להתמקד, עקב הירידה בגמישות העדשה הטבעית של העין. עקב מצב זה כוח המיקוד של העין לטווח קרוב הולך ופוחת כמעט אצל כולנו (לרוב מתחיל מגיל 35 ואילך) כחלק מתהליך ההתבגרות.

כיום קיימים בעולם כ- 1.7 ביליון בני אדם הסובלים מפרסביופיה. התחזית לשנת 2020 היא מעל 2.0 ביליון פרסביופים בעולם. הטיפול העיקרי בזוקן ראייה המקובל כיום הינו באמצעות משקפי קריאה או עדשות מגע. אבל מגמת השינוי בהקשר זה כבר ברורה: עוד ועוד אנשים מעדיפים לוותר על "העונג" שבהרכבת משקפיים ומעדיפים פיתרון ניתוחי.

ניתוח לתיקון פרסביופיה?

בדיוק. זהו ניתוח בו מבוצעת פעולה כירורגית זהה לזו המיושמת במסגרת ניתוחי קטרקט.

אחד המאפיינים של אוכלוסית האנשים העצומה הסובלת מפרסביופיה הוא שחלקם משתייך לדור ה-Y. אנשים אלו יעדיפו פחות שימוש במשקפים וככל הנראה יפנו יותר לאמצעים ניתוחיים לצורך טיפול בבעיה זו. כטיפול בפרסביופיה ניתן להציע ניתוח Refractive Lens Exchange שהינו ניתוח זהה לניתוח קטרקט פרט לעובדה שהעדשה המוחלפת הינה עדשה שקופה ולא עדשה עכורה (קטרקט).

כיום, עם אמצעי המדידה החדשניים, העדשות המתקדמות והטכניקה הניתוחית המתקדמת, ניתן להגיע באחוזים גבוהים לראיה טובה בכל הטווחים תוך הקטנה משמעותית בצורך במשקפיים. אנשי דור ה-Y, שיעברו ניתוח מסוג זה, לא יזדקקו בבגרותם לניתוח קטרקט מכיוון שלא יתפתח אצלם קטרקט.

מהו קטרקט?

קטרקט ("ירוד", בעברית) הינו תהליך המתרחש עם ההתבגרות של גוף האדם, במהלכו העדשות הטבעיות המצויות בתוך העין הופכות עכורות. התעכרות העדשה התוך עינית גוררת הפרעה באיכות וחדות הראייה. קטרקט עשוי להופיע באחת העיניים או בשתיהן.

מהם הגורמים להתפתחות קטרקט?

ברוב המקרים, הגורם המרכזי להתפתחות קטרקט הינו הגיל. עם השנים, מתפתח ומתקדם תהליך ההתבגרות הטבעי של העדשה - ההולכת ו"נדחסת". ההשלכות מתחילות לקבל ביטוי בעיקר מגיל 55 ואילך - אז מופיעה פגיעה בראייה. סיבות נוספות להיווצרות קטרקט כוללות: חבלה בעין, מחלות (כגון: סוכרת) או שימוש בתרופות (למשל: תרופות סטרואידיות) ועוד.

מהם התסמינים לקטרקט?

מחלת הקטרקט נוטה להתפתח בהדרגה - ולפיכך כוללת מספר "שלבי התקדמות", עם החמרת המחלה והתסמינים. על פי רוב, בשלבים מוקדמים גורמת מחלת הקטרקט לשינוי במספר המשקפיים. בהמשך, חלה ירידה נוספת בראייה - שלא ניתן לתקן בעזרת משקפיים, מה שגורר פגיעה באיכות חייו של המטופל. בשלב זה, נדרש טיפול בקטרקט.

מהו הטיפול בקטרקט?

הטיפול היחיד בקטרקט, הגורם להפרעות ראייה - הינו ניתוח קטרקט. לא ניתן למנוע או לרפא קטרקט בעזרת טיפות או כל טיפול אחר, פרט לניתוח.

מה כולל ניתוח קטרקט?

מרבית ניתוחי הקטרקט מבוצעים תחת הרדמה מקומית (אזור העין בלבד) - ואינם מצריכים אשפוז. במהלך ניתוח קטרקט, מוחלפת העדשה הטבעית העכורה בעדשה מלאכותית שקופה. הניתוח מבוצע דרך חתכים זעירים בשק העדשה, דרכם "מפרקים" את העדשה העכורה; ובמקומה, משתילים עדשה מלאכותית.

פעולות פירוק ושאיבת העדשה מבוצעות באמצעות מכשיר המבוסס על גלי קול (אולטרסאונד). טכניקה זו היא הטכניקה הנפוצה בעולם המערבי - ונקראת פאקואמולסיפיקציה (Phacoemulsification). ניתן לבצע חלק מניתוח הקטרקט באמצעות מכשיר לייזר מדויק. מכשיר הלייזר החדשני, מבצע בצורה מדויקת מאוד חתכים בקרנית, חיתוך שק העדשה וכן שבירת הקטרקט למקטעים קטנים. לאחר ביצוע החיתוך בלייזר, יש צורך בשאיבת העדשה באמצעות מכשיר האולטרה סאונד.

העדשה המלאכותית

טרם הניתוח, מבוצעות מדידות של העין - ובאמצעות חישוב מדויק, נקבע מספר העדשה המלאכותית, אשר תושתל בעין. העדשה השכיחה הינה עדשה מסוג חד מוקדית (מונו-פוקלית), אשר מכוונת את המוקד לטווח אחד - רחוק (טלוויזיה, נהיגה) או קרוב (טווח יד).

כיום, קיימות עדשות מתקדמות אשר מאפשרות את צמצום התלות במשקפים, לאחר ניתוח. עדשות אלה הן עדשות פרימיום, התורמות רבות לתפקוד המטופל לאחר הניתוח.

קיימים מספר סוגים של עדשות פרימיום; חשוב להכיר את סגולותיהן ויתרונותיהן של העדשות האלה, טרם בוחרים את העדשה האידאלית עבור המטופל. הבחירה של "סוג" העדשות תלויה ב"תיקון" הנחוץ ובמטרה ששואפים להשיג במהלך הניתוח.

איזה עדשות פרימיום קיימות?

עדשות טוריות (לצורך תיקון צילינדר - עיוות הקרנית), עדשות עם טווח מוגדל (Extended Depth of Focus) המאפשרות ראייה לטווח רחוק וטווח הביניים (מחשב), וכן עדשות מולטי-פוקליות, אשר מאפשרות למטופל לראות באותה עין לרחוק, לטווח הביניים וכן לקרוב.

עדשות טוריות

עדשות טוריות מתאימות למצב המכונה "אסטיגמטיזם" (צילינדר). זהו מונח המתאר מצב בו הקרנית בקדמת העין איננה עגולה, אלא אובלית (כמו כדור רוגבי) - מה שגורם למצב בו האור החודר לעין דרך הקרנית, מגיע ליותר ממוקד אחד; וגורר את עיוות התמונה המתקבלת במוח.

במהלך ניתוח החלפת העדשה של מטופל עם צילינדר קרניתי, הדרך המומלצת ביותר היא לתקן את הצילינדר באמצעות עדשה טורית. בעדשה זו, מוטבע צילינדר הופכי לצילינדר הקיים בקרנית - וכך מצטמצם עיוות הראייה. חשוב לציין כי עדשות אלה מפחיתות את הצילינדר לרמה מינימלית, אך לעתים לא מעלימות אותו לחלוטין.

עדשות מולטי-פוקליות

עדשות אלה מספקות מיקוד בו-זמני, לקרוב ולרחוק - על ידי "ריכוז" של האור המגיע מרחוק ומקרוב; על ידי כך, הן מאפשרות לעין לראות טוב - למספר טווחים. השימוש בעדשות מקטין את התלות במשקפיים - ומאפשר למוח לבחור את התמונה המתאימה, באותו רגע נתון. עדשות מולטי-פוקליות קיימות גם בשילוב עם עדשה טורית לתיקון אסטיגמטיזם (צילינדר).

לסיכום: מועמדים לניתוח קטרקט, הנמצאים מתאימים - יכולים לעבור ניתוח קטרקט בלייזר, הנחשב יעיל, בטוח וקל יותר. בנוסף, הם יוכלו לבחור עדשות פרימיום חדשניות, שיקלו עליהם את הראייה, גם במצב של "צילינדר", תוך צמצום התלות שלהם במשקפיים לאחר הניתוח. אנשים צעירים יותר, המתחילים להרכיב משקפים לקריאה כתוצאה מפרסביופיה, יכולים לעבור ניתוח החלפת עדשה זכה - Refractive Lens Exchange, ובכך להקטין את התלות במשקפים לכל החיים.

ד"ר ירון פינקלמן הוא רופא עיניים, מומחה לניתוחי קטרקט, מנהל מרפאת EYE C U בתל אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.