חדש: פורום טיפול מיני בנשים

התגובה המינית בקרב גברים ונשים מורכבת משניים: עלייה בגודש הדם באברי המין ועלייה במתח השרירים באברי המין ובכל הגוף. עם ההגעה לאורגזמה, חל כיווץ רתמי של שרירי רצפת האגן ושחרור הגודש בכלי הדם.

חשוב להקדים ולומר כי התייחסות החברה למיניות האישה השתנתה במשך השניםה. בתקופה הוויקטוריאנית, ההנאה של נשים ממין נחשבה ללא לגיטימית ונתפסה כהפקרות מוחלטת. בתחילת המאה ה-20, עם פרסום המחקרים של פרויד, קינסי, מאסטרס וג'והנסון, חלה עלייה ניכרת בחקר מיניות האישה. הטענה הרווחת היתה כי היכולת של האישה להינות ממין תלויה בסוג החברה בה התחנכה. בחברה המתייחסת לאישה כשוות זכויות לגבר ולסקס כמקור הנאה לשני המינים, יותר ויותר נשים תגענה לאורגזמה להבדיל מנשים בחברות שמרניות יותר. בשנים האחרונות, עם התקדמות המחקר הרפואי באבחון ובטיפול בהפרעות מסיבות אורגניות (גופניות) בתפקוד מיני בגברים, החלו להתפרסם גם מחקרים הבוחנים מהן הסיבות הגופניות להפרעות מיניות שונות בנשים.

מחקרים אלה קשים לביצוע, שכן האישה היא "יצור" מורכב מבחינה נפשית וגופנית, ומכאן שתגובתה המינית מושפעת ממסרים רבים שהפנימה ורכשה החל מגיל הילדות ותקופת ההתבגרות ולאורך כל חייה הבוגרים. מיניותה נגזרת ממסגרת חברתית בה גדלה, מחוויות ומקשרים זוגיים וכמובן מגורמים נפשיים המשתנים ומתגבשים לאורך מעגל החיים.

במחקרים השונים נמצא כי עד כמחצית מהנשים תסבולנה מהפרעות בתפקוד המיני בשלב כלשהו של חייהן. ההפרעות בתפקוד המיני מתחלקות למספר קבוצות:

^^בעיות חדירה^^

וגיניסמוס - כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק ורצפת האגן, הגורם לחסימה של פתח הנרתיק. הפרעה זו היא תוצאה של סיבות גופניות כמו חסימה או הצרות של פתח הנרתיק, אך ברוב המקרים הסיבה היא נפשית - החרדה מחדירה. הטיפול המקובל במקרים שבהם הבעיה היא לא גופנית, הוא טיפול התנהגותי המלווה בתהליך למידה של שליטה בשרירי הנרתיק והחדרת מרחיבים בגדלים שונים לנרתיק.

דיספראוניה - כאבים בזמן קיום יחסי מין. החלוקה המוכרת היא בין דיספראוניה שטחית - כאבים בעת חדירה, לדיספראוניה עמוקה - כאבים באגן הקטן ובעומק הנרתיק, גם כן בעת חדירה. דיספראוניה שטחית היא תופעה שכיחה מאוד: כ-15% מהנשים הצעירות סובלות מווסטיבוליטיס - תסמונת של כאב כרוני בפתח הנרתיק בעת החדירה. הסיבות אינן ברורות והטיפולים משתנים: טיפול התנהגותי טיפול מיני, טיפול פיזיותרפי של שרירי רצפת האגן וטיפול ניתוחי.

^^עוררות מינית^^

קבוצה אחרת של בעיות היא הפרעות בעוררות המינית. החלוקה היא בין עוררות מינית גופנית - תחושת גירוי מיני באברי המין והופעת הרטיבות שהיא הפרשת נוזל סיכוך מהנרתיק, לבין עוררות מינית נפשית - הגירוי והרצון להיכנס למעגל התגובה המינית. הפרעות בעוררות המינית יכולות להיות גופניות, נפשיות או משולבות. מצב של עוררות מינית קבועה, שבו האישה חווה כל העת גירוי מיני וצורך להגיע לפורקן ללא חשק, הוא נדיר.

קשיי אורגזמה מופיעים בקרב כ-30% מהנשים. על פי הנתונים הקיימים, כ-20% מהן לא חוו מעולם אורגזמה. תופעה זו מכונה פרה אורגזמה ראשונית. הסיבה לקיומה היא כמעט תמיד נפשית. רוב הנשים יכולות להגיע לאורגזמה בעזרת הדגדגן ורק מיעוטן - 30% מהן - מסוגלות להגיע לאורגזמה בחדירה - אורגזמה נרתיקית. היכולת של אישה להגיע לאורגזמה, להבדיל מגבר, היא לעתים תהליך ממושך שנלמד עם השנים.

הטיפול בפרה אורגזמה ראשונית הוא בבסיסו הכרת הגוף ולימוד טכניקות של הגעה לאורגזמה דרך אוננות עצמית. קשיי אורגזמה אחרים מופיעים כאשר האישה יכולה להגיע לאורגזמה רק במצבים מסוימים. בהקשר זה, מוכרת גם התופעה של אנאורגזמה משנית, מצב שבו האישה חוותה בעבר אורגזמה ומסיבות כלשהן - רפואיות או נפשיות - איבדה את היכולת לחוות אורגזמה גם בהווה.

^^ירידה בחשק המיני^^

הבעיה הנפוצה ביותר בקרב נשים היא הירידה בחשק המיני. כ-35% מהנשים יפתחו עם השנים ירידה בחשק המיני והשכיחות תלך ותעלה עם הגיל. הסיבות לכך יכולות להיות נפשיות, זוגיות, רפואיות. הטיפול בירידה בחשק המיני מורכב ומשולב.

בעיות בקשר הזוגי דורשות גם הן טיפול; כעסים ומריבות, שחיקה ושגרה מינית, אובדן משיכה מינית - כל אלה ועוד פוגמים בחשק המיני של הנשים. בעיות נפשיות של האישה המתבטאות בתחושת דכדוך, חוסר סיפוק מהחיים, שעמום, תסכול ועייפות כרונית - כל אלו יכולים אף הם לפגום בחשק המיני. הטיפול במקרה זה יהיה מיני ופרטני. ככלל, תהליך של טיפול מיני צריך להיות משולב - הן רפואי והן סקסולוגי.

*

בארץ קיימים שני איגודים של מטפלים מיניים מתחום בריאות הנפש ומתחום הרפואה:

איט"ם - האגודה הישראלית לטיפול מיני.
היל"ם - החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני (המסונפת להסתדרות הרפואית).

בואו לדבר על זה עם ד"ר ליאורה אברמוב בפורום טיפולי מיני בנשים.