הפרעת זקפה: שמים סוף למבוכה

זקפה היא מצב בו איבר המין הזכרי מתקשה, עקב זרימת דם מוגברת אליו והאטת זרימת הדם היוצאת ממנו. התקשות זו גורמת לעליה בהיקף ובאורך הפין אשר מתרומם וכך, מתאפשר לגבר לקיים יחסי מין. כאשר תהליך זה לא מתרחש או שהוא מתרחש באופן חלקי ולא ממושך מספיק לקיום אקט מיני מספק, מדובר בהפרעת זקפה המצריכה טיפול. תופעה זו מוכרת אף בשמות "אין אונות" ו"אימפוטנציה".

הפרעת זקפה היא הפרעה נפוצה מאד. כ-152 מיליון גברים ברחבי העולם סובלים מהפרעת זקפה, שהם למעלה מ-50% מהגברים בגילאים 40-70. לדברי ד"ר אריק שכטר, מומחה לבריאות מינית, במרכז לשיפור התפקוד המיני במרפאת "יחסים" של שרותי בריאות כללית ושל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה "במחקר שנעשה במסצ'וסטס בארה"ב נמצא כי שיעור הגברים הסובלים מהפרעת זקפה הוא גבוה ביותר, כאשר לגיל הגברים השפעה מכרעת על היקף וחומרת התופעה. המחקר מצא כי שיעור הגברים הסובלים מהפרעת זקפה בגיל מסוים הוא כגיל הנבדקים. כך, בקרב קבוצת הגברים בני ה-40 כ-40% ממשתתפי המחקר דיווחו על הפרעות זקפה, בקרב קבוצת הגברים בני ה-50 כ-50% דיווחו על הפרעות זקפה וכן הלאה". ד"ר שכטר מדגיש כי מדובר בהפרעות זקפה בדרגות חומרה שונות, כאשר שיעור הסובלים מדרגה חמורה של הפרעת זקפה, עד כדי מניעת חדירה עולה בהתאם לגיל ומגיע לכדי כרבע מהסובלים בגילאי 75 ומעלה. כך לדבריו, "התלונות על הפרעות זקפה, הן תלונות נפוצות בקרב גברים בגילאים שונים, אולם ניתן לראות בבירור כי ככל שעולה גיל המטופלים, כך עולה גם שיעור המטופלים המדווחים על הפרעות זקפה חמורות המונעות חדירה".

לדברי ד"ר שכטר, "להפרעות זקפה גורמים מגוונים, ביניהם: מחלות רקע, כגון סוכרת ולחץ דם, הפרעות פסיכיאטריות שונות וכן שימוש בתרופות שונות". גורמים פיזיים נוספים שעלולים להשפיע הם: בעיות הורמונאליות, ניתוחים באיברים שונים בגוף הקשורים לתפקוד איבר המין הזכרי (למשל, ניתוח במעי הגס, ניתוח ברקטום, ניתוח בערמונית, טיפולי קרינה שונים באזור האגן ועוד), שתיית אלכוהול, מחסור בפעילות גופנית. וכן גורמים פסיכולוגיים שונים, לרבות, דיכאון, לחץ, חרדה ובעיות בזוגיות. במיוחד יש להדגיש את הנזק שגורם העישון לתפקוד המיני.

כבר בראשית המאה הקודמת תועדו ניסיונות למצוא טיפול להפרעת זקפה. באותם ימים העיסוק בתופעה היה טאבו מוחלט ונעשה בחדרי חדרים, כשהמטופלים דרשו חשאיות מוחלטת משל הפרעתם הייתה אות קלון. כיום המצב השתנה, אבל למרבה הפלא, אין המדובר בשינוי קיצוני כפי שניתן היה לצפות, לפחות לא בישראל. היינו מצפים שבמאה ה-21 אימפוטנציה, אין אונות והפרעות בזקפה, כבר לא ייחשבו למילים שלא נוח לנו לומר, אפילו לרופאים שלנו. על אף שעברו 100 שנה מאז שבעיית האין אונות הוצאה מהארון, עדין לרוב הישראלים לא נוח לבקש עזרה ופתרון לבעיה של הפרעת זקפה. למעשה נתונים מצביעים כי 42% מהגברים הישראלים סובלים מהפרעה בזקפה, אך רק חמישית מהם פונים לקבלת טיפול ונוטלים תרופה מתאימה.

מיטיב לתאר את מצב הדברים ד"ר שכטר באומרו כי "הלך הרוח התרבותי בישראל, המשלב בין התרבות המערבית לזו המזרח תיכונית, רואה בהפרעת זקפה מצב המעורר בושה ומבוכה. רק לאחרונה טבע ארגון הבריאות העולמי את המונח 'הפרעות זקפה' כדי להסיר את ההקשר השלילי לשמות התופעה, שכונתה עד לא מזמן "אין אונות" ובלועזית "impotence, מונחים שפירושם הוא חוסר יכולת כללית ואשר יש בהם כדי ללמד על יחס התרבות להפרעת זקפה. התפיסה היא כי גבר, מצליח ככל שיהיה, שעה שהוא סובל מהפרעת זקפה הוא נחשב לחסר יכולת. הפרעת זקפה נתפסת כפגיעה קשה בגבריות ורוב הגברים מתקשים מאד להודות בקיומה ולבקש טיפול".

על עובדת היותה של הפרעת הזקפה הפרעה מביכה ביותר מלמד גם סקר עולמי, שערכה חברת באייר שרינג פארמה, במטרה לבחון את תפיסת הנשאלים על הפרעות זקפה. הסקר כלל מעל 9000 משתתפים מ-11 מדינות (מתוכם 840 משתתפים מישראל), ביניהם גברים ונשים בגילאי 35-60, שמצא כי 84% מהישראלים העידו כי הפרעות בזקפה, הן המצב המביך ביותר במיטה.

להפרעת זקפה השלכות קשות וחמורות והיא גורמת בעיות לא מעטות לגברים הסובלים ממנה ולבנות זוגן, כאשר השפעתה הקשה נכרת בתחומי חיים רבים", אומר ד"ר שכטר ומסביר כי "בשל התפיסה השלילית של הפרעת זקפה בתרבות שלנו ובשל הבושה והמבוכה, שהיא מעוררת בקרב הסובלים ממנה, גברים רבים מתכחשים לקיומה, גם כאשר מדובר בהפרעה חמורה הפוגעת בהם באופן קשה. מחקרים מצביעים כי לגבר הסובל מהפרעת זקפה ייקח בממוצע כ-17 חודשים עד לרגע שיפנה לקבלת טיפול. במהלך תקופה זו סובלים הגברים ובנות זוגן מפגיעה באיכות חייהם, פגיעה בדימוי העצמי ואף פגיעה בתפקוד היום יומי. במרבית המקרים נגרמת גם פגיעה בזוגיות. זאת מאחר וגברים הבוחרים להסתיר מבנות זוגן את קיומה של ההפרעה, נוטים להתחמק ממצב של אפשרות לקיום יחסי מין ולהימנע ממצבים אינטימיים עם בנות זוגן. פתאום הגברים הם אלה שמתלוננים על כאב ראש ונוטים להיכנס למיטה רק לאחר שבת הזוג כבר נרדמה. ובכלל נוהגים להחזיק בארסנל מלא אמתלות שונות ומשונות, כדי להימנע מקיום יחסי מין. התנהגותם מעוררת רגשות קשים בקרב בת הזוג, החשה דחויה. בת הזוג חוששת כי בן זוגה כבר לא נמשך אליה ואף עלולה לחשוד כי הוא מנהל רומן. כאשר בני הזוג הללו בסופו של דבר כן מגיעים למצב אינטימי הסיכוי שהגבר יצליח לתפקד מינית כמעט ואינו קיים. תחושותיה הקשות של האשה ומצבו הרגשי המעורער של הגבר רק מחמירים את הפרעת הזקפה ממנה הוא סובל ממילא. הגבר, למעשה, נקלע לחרדת ביצוע וכך נוצר מעגל של חוסר תפקוד מיני שקשה ביותר לפרוץ".

אדם הסובל מהפרעה בזקפה צריך לפנות לייעוץ רפואי. לאחר שהרופא יערוך בדיקות שונות, באמצעותן יאתר את מקור הבעיה, יוכל להתאים את דרך הטיפול הראויה והמתאימה ביותר למטופל.

ד"ר שכטר מפרט את אפשרויות הטיפול הזמינות לסובלים מהפרעות זקפה: "הטיפול בהפרעות זקפה זמין ולרוב פשוט והוא תלוי בגורמים להפרעה. ב-60%-80% מהמקרים הטיפול התרופתי יעיל".

כך למשל, אחת התרופות לבעיה היא "לויטרה". המרכיב הפעיל בתרופה (ורדנאפיל) גורם להרחבת כלי הדם בפין והגברת זרימת הדם אליו, ובעקבות גירוי מיני מתרחשת זקפה. התרופה יעילה בכל גיל גם לסובלים ממחלות רקע. תרופות נוספות הן ויאגרה וסיאליס.

ד"ר שכטר מדגיש כי "חשוב מאד שהמטופלים יעברו את הטיפול במרפאות מורשות ויסתייעו רק בתרופות מרשם מכיוון שקיימות תרופות מזויפות לבליעה והזרקה, שהן מסכנות חיים וחשוב להימנע מהן".

טיפול נוסף הוא באמצעות הזרקות לפין, אשר נמצא יעיל ב90%-95% מהמקרים. בפני המטופלים אשר לא יסתייעו בטיפול התרופתי ובהזרקות עומדות אפשרויות טיפול נוספות, שמפרט ד"ר שכטר: "ישנה משאבת ואקום המייצרת זקפה והיא מאד פופולארית בחו"ל, אך בישראל לא אוהבים אותה. כמו כן ישנם שתלים בעלות משתנה, החל בשתל הזול ביותר שהוא השתל הקשיח וכלה בשתלים הידראוליים המופעלים באמצעות כפתור נסתר המצוי בשק האשכים שהם יקרים יותר. לכל אחד מהשתלים יתרונות וחסרונות אותם יצטרך לשקול המטופל בבואו להחליט האם ואיזה שתל לבחור".

ניתן לסכם ולומר כי מרגע שהבעיה אובחנה, דרכי הטיפול בה רבות ומגוונות. וכוללות שינוי באורחות החיים והקפדה על אורח חיים בריא, לצד טיפול פסיכולוגי, טיפול באמצעות עזרים שונים וטיפול תרופתי.

בואו לדבר על זה בפורומים:

פורום סקסולוגיה

רפואת עור ומין