סקס ומיניות: סל הצריכה המינית

(0)
לדרג

החיים בחברה שמקדשת צרכנות משפיעים על חיי המין. יחסים בסגנון "הכל כלול" אינם מתאימים לכולם ועלולים לפגוע בתפקוד המיני

מאת: אילנה ארד לוין

שאלת הרצון החופשי ביחסי המין היא שאלת מפתח: מהו רצון אותנטי ומהו "רצון" שבכפייה? לגבי כפייה כוחנית ובעילה בניגוד לרצון, הרי שהדבר נחשב עבירה במובהק גם כאשר מדובר בבני זוג נשואים, ואין הדיון נסב על כך. אנו מדברים על כפייה פסיכולוגית הנובעת מתוך הצורך של אחד הצדדים לעמוד בציפיות חברתיות, בהשוואה בינאישית, להיחשב לטוב במיטה ולמאהב נחשק, ובמיוחד מתוך הצורך לספק, לרצות ולשאת חן.

המסר הסקסולוגי העכשווי הוא שהכל סביר, תקין, וראוי, בתנאי ששני הצדדים מסכימים לכך. מה שלפני מספר עשורי שנים נחשב ייצרי מיידי, פרוץ, תובעני או "מלוכלך" - קיבל הכשר תרבותי של "הכל כלול".

תפריט מיני מגוון

שחרור הדמיון והמשאלות תורם מחד, בכל תחומי החיים, לביטוי עצמי ולהעשרה; מאידך, עם האוכל בא התיאבון, וכאשר מדובר במשאלות המוזנות על ידי דחף מיני, הרי שסיפוקן ברמה מסוימת מביא למיצוי ואז קיים הדחף לעלות כיתה.

"סל הצריכה המינית" המהווה מודל או סטנדרט לציפיות הדדיות, עבר שינוי עמוק בעשרות השנים האחרונות ממצב של התעלסות פרטית שייעודה מפגש בין איברי המין בסופו של דבר, למצב של "הכל כלול". מין אוראלי ומין אנאלי נכנסו כפריטי בסיסי לסל, כמו גם אבזור מיני, משחקי תפקידים, סרטים כחולים, מין אינטרנטי, קבוצת משתתפים העולה על שניים וכו'. למרבה הפליאה, ואולי דווקא לא, במקביל לפתיחות, להעשרה, לגיוון, ולשחרור הדמיון, חלה עלייה עצומה במספר הפונים לטיפול מיני על רקע בעיות של ליקוי בתשוקה המינית, ועל רקע של בעיות מין של נשים, בעיקר כאבים בחדירה וקשיים להגיע לאורגזמה. חלה עלייה גם בקשיי הגברים בתחומי התשוקה המינית והתפקוד, אלא שהרבה פעמים בעיות תפקוד אלו מקבלות מענה תרופתי כבר על ידי רופא המשפחה, ולכן אין פניה לטיפול סקסולוגי.
מהפכת תרופות האון הגברי והתרופות מעכבות השפיכה מטפלות בקשיים הגבריים בצורה יעילה וטובה והפכו לדרך הטיפול המיני המועדפת.

מה הקשר בין העמדה המתירנית, הליברלית הפתוחה, המעודדת התנסות וחוויות לבין עלייה בקשיים מיניים ולעיתים בקשיי קשר? לא כל דבר מתאים לכל אחד, ויש שטוב להם דווקא מינון עדין, מתון או "מסתפק במועט".

המין כמותג

התרבות הנוכחית היא תרבות של צריכה, עידודה, ועידוד המותג. בתרבות כזו מין עשיר, מגוון ומסעיר הוא מותג המעיד כביכול על היותך "מיני ובגדול". האדם הצנוע בעל המשאלות למיניות "בסיסית" טובה "בסגנון הישן", שאינו מעוניין במלוא סל הצריכה הנוכחי, נחשב לבעל מעצורים וחרדות ובקיצור מאהב, פגום.

הניסיון המתמשך לעמוד בציפיות להתנהגות מינית רבת גוונים והצורך "לספק את הסחורה" כפי "שעושים כולם" יוצרים עבור חלק ניכר מהאוכלוסייה דפוסים מיניים שאין הם רוצים בהם באופן אותנטי, אלא כדי לעמוד בציפיות הצד השני ולהשביע את רצונו, וכן, גם את הדימוי העצמי. עמידה בציפיות שאינן אותנטיות יוצרת מצב של מתח וחרדה. לאורך זמן, מאמץ והתאמת יתר יוצרים שיבושים בתשוקה ובתפקוד. אנו חיים בחברה שבה לא כל אחד יודע מה מתאים לו, שבה לא כל אחד מעז לעמוד על גבולות עצמו, ושהמין בה עבר תהליך מיתוג של "כמה שיותר גדול, כמה שיותר מגוון, כמה יותר יצירתי". בחברה כזו נוצר קוד של "לא נעים לומר לא מתאים לי" או חשש מפני מישהו אחר אשר "יספק את הסחורה" במקומי.

צריך תעוזה כדי לבטא משאלות מיניות. צריך תעוזה לא פחותה כדי לסרב להן, כאשר תרבות הצריכה המינית תופשת אותן כמובנות מאליהן.

אילנה ארד לוין היא פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית בכירה ויועצת נישואין.

בואו לדבר על זה בפורום זוגיות, מיניות ופרידה.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום