הדרך אל הלב
מה אוכלים היום? על הקישור עתיק היומין בין אוכל- חיזור- וסקס, על השיטות להתקדם דרך המטבח, והדרך לליבו של הגבר?
בטבע ניתן לראות נקודה זו עם תוספת של אלמנט הסכנה-בקרב זן מסוים של חרקים, הנקבה "מתגרשת" (ובפועל אוכלת) מהזכר לאחר ההזדווגות: הזכר עשה את עבודתו ולכן יכול להפוך בעצמו למזון לנקבה המופרית גם אם הזכר אינו משמש כמאכל הוא עדיין נדרש, ברמה האוניברסלית, לספק מזון.
בקרב בני האדם בלבד קיים אלמנט הבישול, האישה בדרך כלל מוערכת בזכות יכולת הבישול שלה ובקרב תרבויות מסוימות יכולת זו חשובה מבתוליה.
אוכל וסקס מקושרים אחד לשני דרך המערכת הלימבית השולטת על הרגשות במוח.
אוכל טוב = סקס טוב, זו הסיבה שיש סגפנות והחמרה בענייני מוסר סביב ההנאה מהאוכל.
בקרב האישה המערבית יש דגש של הנכונות של הגבר לשלם עבור הארוחה המשותפת. האישה מצידה תכין את ארוחת הבוקר כחלק מהעסקה.
בדרך כלל דייט ראשון בין בני זוג יתחיל בבר או בדיסקוטק כשהדייט השני יכוון לכיוון מסעדה בה יוכל הגבר "להוכיח את יכולתו הכלכלית" בכך שישלם עבור הארוחה. באיזה שלב יעלה נושא ה-"אצלך או אצלי". כשמחקרים מראים שבדרך כלל הבית של האישה הוא המקום המועדף. בשלב זה האישה אמורה לספק את הארוחה בדרך כלל ארוחה רומנטית, לאור נרות שתייצג את יכולתה לבשל ולארח.
את ארוחת הבוקר האישה בדרך כלל תכין אם כי הגבר יכול בשלב זה לפחות להציע להכין את ארוחת הבוקר. אם הקשר יתחזק הארוחה הבאה תהיה ארוחת משפחתית, כך שניתן להבחין כיצד האוכל משמש כגשר בכל המקרים.
מה באמת עומד מאחורי תהליכי בישול?
אפשר לחזר באמצעות הבישול בשלוש דרכים:
הדרך הראשונה והמסורתית היא לשים את מבטחך במתכונים ישנים ובשיטות בדוקות. המטרה היא להעניק סיפוק, נחמה דרך האוכל ולהימנע מניסויים ואילתורים חדשים על מנת להעניק תחושת ביטחון. אם באמצעות מתכון שכבר נוסה או אם באמצעות קניית אוכל מוכן ממעדניה מובחרת. בדרך חיזור שכזו כל ניסוי לסטות מהמוכר עלול להוות איום. אי הקבלה וההשלמה עם תחושת האיום מהשונה ומתחושת אי-הודאות שמלווים כל קשר מוליכים לקינאה ממלכדת ובסופו של דבר לשעימום.
התשוקה לבעלות בעצם גורמת לתחושה של חוסר בטחון, פחד מאובדן ומותירה אותנו עם הסירוב לקבל שאהבה יש לחוש מחדש בכל יום.
הדרך השניה לחיזור רואה באוכל שעשוע, צורה של מתירנות, ליטוף של החושים. המטרה הינה לפתות ולהתפתות, בעזרת אור נרות רומנטי, ליצור אווירת עליצות סביב ניחוחות ערבים ולא צפויים. סוג זה של חיזור אינו מתאים למחפשי הגשמה בחיים שלווים אלא למחפשי הריגושים, הסיכונים וההפתעות. אולי המאכל יהיה ערב לחך אך אין לו ערך תזונתי, ייתכן והמאכל חריף מדי, אולי אינו כה טעים עד שמתרגלים לטעמו, ואולי אינו משכך את הרעב, אלא רק ממריץ לאכול עוד, להאריך בהנאת האכילה כמאהב השואף להאריך בחיבוק. בדרך חיזור שכזו תמיד מעניין מכיוון שחווית אי הוודאות והסכנה מפעילים הן את הציפייה למשהו חדש ומעורר והן את חרדת הנטישה. ותמיד,כמובן, קיים החשש שאור הנרות הרומנטי ,המחמאות ואווירת העליצות באים במקום גילוי לב עמוק והאומץ להיות אנחנו במלואנו.
הדרך השלישית לחיזור כרוכה ביצירתיות. מציאת קשר בין שני מושגים שלא נפגשו מעולם- איחוד גופים זרים.
עבור אינדיבידואלים שרצו להיות יצירתיים, הפך תהליך הבישול לחלק מתהליך ההתבוננות בעולם ברוח הרפתקנית יותר. דרך חיזור זו הינה פחות ספונטנית מהקודמת ומאחוריה אידיאולוגיה שלמה. האם המחזר רוצה להיות חופשי ונועז יותר מאשר לזכות בעידוד. האם הוא אוהב לשוחח על הנאותיו, והאם הוא מוכן להעניק הנאה לאחרים. מחזרים יצירתיים מצאו באוכל תכונות שאיש לא חשד בקיומן, כשחיברו בין מרכיבים שאיש לא חשב לערבב. אך לשם כך דרושים מחוזר או מחוזרת המשוחררים מהפחד לפגוש את השונה, מוכנים להסתכן ולבטא את מכלול דעותיהם ורגשותיהם ופתוחים לגילויי טעם האוכל וטעם האהבה היצירתית שמשתנה מדי יום.
אז מה אוכלים היום? 
