שימור הבריאות המינית בגיל המבוגר

מיניות היא מרכיב חשוב באישיותו של האדם והיא כוללת רבים מן ההיבטים הנכללים בחוויית הזהות הגברית והנשית. המיניות איננה רק סך של החיים הארוטיים או יחסי המין, אלא היא כוללת בתוכה גם מרכיב פיזי (מגע), נפשי (אהבה, חיבה) ואינטימי (צורך בקשר עם הזולת ובקרבה אנושית). המיניות באה לידי ביטוי בכל אחת מן המחשבות, הרגשות וההתנהגויות של האדם, בין אם במודע ובין אם שלא במודע. מכאן ניתן להבין כיצד מיניות ותפקוד המיני יכולים להיות מקור לאושר ושמחה מחד, אך בו בזמן הפרעות במיניות עלולות לגרום לכאב, תסכול וחולי.

במלים אחרות, הבריאות המינית והתפקוד המיני הם מרכיבים חשובים ומרכזיים באיכות חייו של כל אדם, בכל גיל, ויש לשלב את הטיפול בבריאות מינית כחלק מן הטיפול הרפואי השגרתי.

הגדרת המושג "בריאות מינית" או "תפקוד מיני בריא" היא משימה קשה לפחות כמו הגדרת "בריאות". מושגים אלה משתנים בחברות שונות ולאורך ההיסטוריה האנושית, בגלל שוני בערכים חברתיים ותרבותיים ולכן ארגון הבריאות העולמי ניסה להגדיר בריאות מינית כאינטגרציה של היבטים גופניים, רגשיים, אינטלקטואלים וחברתיים של ההוויה המינית של האדם באופן חיובי שמקדם ומעשיר את אישיותו, התקשורת והאהבה בחייו.

לפי התפיסה הזו, אנשים מרגישים בריאים מבחינה מינית כאשר יש להם: מידע על מיניות האדם, דימוי גוף חיובי, מודעות עצמית לגבי עמדותיהם ורגשותיהם המיניים, מערכת מפותחת של ערכים שתסייע בידם לקבל החלטות בתחום ההתנהגות המינית, יכולת ליצור קשר משמעותי עם הזולת, ותחושה של נוחות ובטחון בפעילויות מיניות בהם הם מעורבים.

מחקרים שונים מצביעים על קשר בין בריאות מינית לבין מצבי בריאות וחולי שונים. ניתן להסביר קשר זה בעזרת ארבעת הגורמים הבאים:

(א) השפעת המחלה עצמה על התפקוד המיני.
(ב) פגיעה הנגרמת בשל הטיפול במחלה.
(ג) תגובות משניות למחלה (תשישות, עייפות, חוסר אנרגיה וקשיי ריכוז).
ו-(ד) פגיעה פסיכולוגית פרוגרסיבית שנגרמת על רקע המחלה (ירידה בדימוי עצמי, פגיעה בתחושת הנשיות/הגבריות ופגיעה בתפקוד היומיומי).

כדי לקבל מושג מסוים אודות היקפו של הקשר בין בריאות וחולי לבין בריאות מינית ניתן לעיין במחקרם של פלדמן וגולדשטיין (1994) שבדקו 1,290 גברים בגילאי 40-70. במחקר זה נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין מצבי חולי והטיפול בהם לבין אין-אונות מוחלטת: בעוד ששיעור אין-אונות מוחלטת בקרב כלל הנחקרים (בריאים וחולים גם יחד) עמד רק על 9.6%, הרי שבקרב הנחקרים המטופלים בסוכרת דיווחו 28% על אין-אונות מוחלטת, מבין המטופלים בשל מחלת לב 39% ו-15% מהמטופלים ביתר לחץ דם.

מכאן ניתן להבין את חשיבות הגישה ההוליסטית והחיובית לבריאות המינית של האדם כחלק בלתי נפרד מההתייחסות לבריאותו הכללית.

מיתוסים ואמונות סביב מיניות בגיל המבוגר והקשיש הם בעלי השפעה שלילית משמעותית על עמדות והתנהגות של האוכלוסייה המבוגרת. הקושי לקבל את העובדה שקשישים מעונינים עדין במין, חשים משיכה מינית הדדית ומסוגלים ליהנות מפעילות מינית רווח בקרב צעירים בישראל. כאשר קשישים מפנימים עמדות אלה, הם מפחיתים את התנהגותם מתחת לרמת הצרכים והיכולת שלהם. דעות דומות רווחות גם בקרב אנשי מקצועות הבריאות וגורמות להם להתעלם מהצרכים המיניים של מטופלים מבוגרים וקשישים.

אין ספק כי מיניות על כל מרכיביה חשובה ותורמת לשיפור איכות החיים באוכלוסיה המבוגרת. המגע בגוף ע"י חיבוק, נשיקה או ליטוף מספקים לקשישים תחושה שמישהו דואג להם, מתייחס אליהם ומתעניין בהם. התחושות המתעוררות בעת המגע מאפשרות רגיעה ותחושת חיוניות. אהבה, חיבה, אינטימיות רגשית וקירבה אנושית תורמים לחוסן הנפשי. התרגשות מינית הנוצרת בעקבות גירוי וסיפוק מיני בעת קיום יחסי מין או בזמן אוננות מספקים עונג ותחושת חיים.

הפרעות מיניות בגיל המבוגר נובעות משינויים שמתרחשים במהלך ההזדקנות:

שינויים פיזיולוגיים טבעיים במיניות (האטה והפחתה בתגובות לאורך מעגל התגובה המינית).
שינויים בריאותיים (השפעת מחלות, תרופות, טיפולים רפואיים אחרים, נכות).
שינויים נפשיים וחברתיים (פרישה מעבודה, שינוי תפקידים במשפחה, אבדן בן/בת זוג, שינוי צורת מגורים, תפקיד הילדים).

השמירה על הבריאות המינית ומניעת הפרעות בתפקוד המיני או עיכוב בדרגת חומרתן נעשים ע"י התמודדות עם השינויים המתרחשים במהלך ההתבגרות וההזדקנות.

העקרונות המופיעים לעיל יכולים לאפשר לכל אדם לקחת אחריות בתהליך העיכוב והמניעה:

העשרה בידע רלבנטי יכולה לספק תחושה של נורמליות והכנה מתאימה לגבי שינויים צפויים. מידע זה יכול למנוע חרדות וירידה בדימוי עצמי, למנוע תחושות דיכאון או התרחקות זוגית.

גמישות מינית - זוהי תפיסה המאפשרת התנהגות מינית ברמות שונות לפי היכולת והצורך של כל אדם. הגמישות קיימת בסוגי המגע שמקבלים או מעניקים (מגע מרגיע, מרפא, מרדים, ממריץ, מעורר, מגרה מינית), בזכות לבחור פעילות מינית עם חדירה משגלית (INTERCOURSE) או ללא חדירה (OUTERCOURSE), בזכות ליהנות מרמות עונג שונות בלי רגשי אשמה, תחושה כשלון או חרדת ביצוע.

תקשורת ופתיחות שיאפשרו לבני הזוג הבנה לתוך התהליכים הקורים בחייהם האינטימיים ויאפשרו בחירה זוגית להתנהגות המינית המתאימה.

שמירה על הבריאות המינית לאורך כל מעגל החיים ע"י אימוץ העקרונות הבאים: העשרה בידע הקשור למיניות כבר מגיל צעיר ופיתוח כישורים לשוחח על הנושא בפתיחות.

שמירה על בריאות מערכת המין ע"י הכרות עם אברי המין במצבים שונים (שינויי צבע, הפרשה, מראה העור, כאבים), מניעת מחלות וזיהומים, מניעת הריונות לא רצויים.

בדיקה ותרגול עצמי (שדיים, אשכים, תרגילי קגל, שימוש בקונדום, אוננות) שמירה על בריאות כללית טובה - בעיקר, ספורט (הליכה), תזונה, הימנעות מעישון. מודעות וקבלה של הצרכים המיניים שתסייע להימנע מחוויות מיניות מיותרות. השקעה בשיפור חיי המין והזוגיות ופנייה לעזרה בכל מקרה שבו מתעוררת בעיה.

גילה ברונר היא מנהלת השרות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום סקסולוגיה.