מין ופעילות גופנית

את הדיון בסוגיה הזו שמענו לא מעט פעמים, בדרך כלל בצמוד לתחילתו של גביע העולם בכדורגל. המאמנים מתלבטים, השחקנים לוחצים וההנהלות מקשיבות. לא, לא מדובר כאן בסוגיית ההרכב הפותח וגם לא בדיון על גובה המענקים שישולמו במקרה של ניצחונות. מדובר בשאלה הרבה יותר מרכזית - תצורפנה או לא.

הכוונה היא כמובן לנשים של השחקנים ולחברותיהם. מלבד השיקולים הכלכליים, מה שעומד לנגד עיניהם של קברניטי הנבחרות זו השאלה אם קיום יחסי מין במהלך הטורניר הוא דבר טוב או רע לשחקנים. עד כמה שהדבר נשמע מפתיע, העיסוק בסוגיית קיום יחסי מין לפני תחרויות ספורט עדיין לא ירד מסדר היום של עולם הספורט. הסיבה לכך היא שטרם נמצאה הנוסחה המתאימה, ועל פי מה שידוע בעולם המחקר, כנראה שגם לא תימצא.

אם נעבור לרגע לצדו השני של המתרס ונבחן את השפעתה של הפעילות הגופנית על חיי המין, הרי שכאן הדברים ברורים הרבה יותר. אמנם ההשלכות של קיום יחסי מין על יכולת הביצוע במגרש אינן ברורות דיין, אולם במגרש הביתי של כל אחד מאיתנו הדברים ברורים קצת יותר. על השפעתה של הפעילות הגופנית על יחסי המין - בכתבה הבאה.

פרחים ושוקולד הם בהחלט משהו נחמד ורומנטי, אבל צעידה יומית נמרצת למרחק של שלושה ק"מ היא הדבר שעשוי להלהיט מחדש את חיי המין שלכם. מחקר אחרי מחקר מראים שפעילות גופנית עשויה לשפר את התפקוד המיני הן של גברים והן של נשים. כולנו יודעים שפעילות גופנית היא דבר בריא והעוסקים בה יכולים ליהנות ממגוון יתרונות בריאותיים. אולם האם ידעתם שפעילות גופנית עשויה לתרום לשיפור חיי המין?

באופן ודאי פעילות גופנית עוזרת להיפטר ממשקל עודף, להוריד את ריכוז הכולסטרול, להפחית את ערכי לחץ הדם, להפחית את הסבירות ללקות בסוכרת ובאוסטיאופורוזיס ולהקטין את גורמי הסיכון להיווצרותן של מחלות לב וכלי דם. אלו הן התועלות המוכרות והנפוצות יותר, אולם יש עוד כמה תועלות שהאנשים בדרך כלל לא מודעים אליהן.

ידוע שכשירות בריאותית נמוכה עלולה לפגום בתפקוד המיני, ושכשירות גופנית טובה עשויה לשמר את יכולת התפקוד המיני ולגרום לשביעות רצון גבוהה יותר מהביצועים בחדר המיטות. במקרים מסוימים כשירות גופנית משופרת עשויה אף להפיח רוח חיים ביכולת התפקוד המיני, או במילים אחרות - להחזיר עטרה ליושנה.

באופן כללי אנשים שמתאמנים באופן קבוע מרגישים טוב יותר ביחס לעצמם, מרגישים נחשקים מינית יותר ומדווחים על רמת שביעות רצון גבוהה יותר, כך על פי פרסום במגזין האלקטרוני "מיניות האדם".

פעילות גופנית עשויה לשפר את המיניות באמצעות כמה מנגנונים שמשפיעים הן על הגוף והן על הנפש. ההשפעה על הגוף מתבטאת בהעלאת הטונוס השרירי, בשיפור ברמת הכוח, בשיפור הסבולת, בהפחתה במסת השומן, בעלייה במסת השריר ובשיפור בכשירות מערכת הלב וכלי הדם (שיפור בזרימת הדם לפריפריה) - כולם עשויים לשפר את התפקוד המיני. במישור הנפשי הפעילות הגופנית תורמת להפחתת הלחצים, לשיפור ההערכה העצמית, להעלאת מצב הרוח ולחיזוק הביטחון העצמי. אלה מצדם עשויים בהחלט לתרום לחיי מין עשירים יותר ומספקים יותר. למרות כל ההבטחות, חשוב מאוד לא לקחת את ההמלצה לעיסוק בפעילות גופנית רחוק מדי. במקרה הזה, כמו במקרים רבים אחרים, יותר מדי הוא לא בהכרח מתכון להשגת ביצועים משופרים. פעילות גופנית מוגזמת עלולה לדכא את הפרשת הטסטוסטרון ולגרום לירידה בדחף המיני.

במחקר שפורסם בחודש אוגוסט 2003 במגזין לרפואה פנימית נמצא שפעילות גופנית עשויה להוסיף שנים לחיי המין ולהפחית את הסבירות ללקות באין-אונות. במחקר נמצא שגברים שהתאמנו 5-3 שעות בשבוע נטו לפתח 30% פחות הפרעות במנגנון הזקפה (אין-אונות) בהשוואה לגברים שלא התאמנו כלל או שביצעו פעילות גופנית מועטת. מערכת הלב וכלי הדם אחראית לקיומו התקין של מנגנון הזקפה, ולכן בעיות במחזור הדם ובשריר הלב באות הרבה פעמים לידי ביטוי בצורה של הפרעות בזקפה. פעילות גופנית, במיוחד הליכה, ריצה, רכיבה על גבי אופניים ושאר פעילויות אירוביות, מפחיתה את הסיכון למחלות לב ושומרת על זרימת דם תקינה בכלי הדם.

במחקר אחר, שפורסם בחודש יוני 2004 במגזין האמריקני היוקרתי JAMA, דווח ששינוי בהרגלי החיים, במיוחד הפחתה בכמות הקלוריות והגברת העיסוק בפעילות גופנית, שיפר את התפקוד המיני בגברים שמנים.

נשמע תמוה, אבל כך קובע מחקר גדול שנערך על 31,000 גברים בגילאי 90-53 שלא סבלו מסרטן הערמונית. שליש מן הגברים דיווחו על בעיות בזקפה בשלושת החודשים שקדמו למחקר. הסבירות ללקות בבעיות בזקפה עולות ב-5% בכל שנה אחרי גיל 50, קובעים החוקרים. על פי מסקנות המחקר, עיסוק קבוע בפעילות גופנית "שווה" בממוצע 10 שנים נוספות נטולות דאגות במישור "הזקיפות הלאומית", ואכן העוסקים בפעילות גופנית דיווחו על זקפה טובה יותר. במחקרים קודמים נמצא שפעילות גופנית מפחיתה אף את הסיכון ללקות בסרטן הערמונית. הטיפולים בסוג זה של סרטן עלולים אף הם לפגום במנגנון הזקפה.

הליכה נמרצת למרחק של שלושה ק"מ מדי יום מפחיתה את הסיכון לפתח אין-אונות, כך טוען ד"ר ארווין גולדשטיין, מביה"ס לרפואה באוניברסיטת בוסטון, במחקר שפרסם בכתב העת "אורולוגיה" בחודש אוגוסט 2000. במחקר, שנערך במשך תשע שנים על 600 גברים שלא סבלו מאין-אונות, נמצא שמי שהתמיד בביצוע פעילות גופנית הפחית באופן משמעותי את הסבירות ללקות באימפוטנציה. שינוי בהרגלי החיים שכלל הפסקת עישון, הפחתה במשקל או הפחתה בצריכת האלכוהול לא תרם להפחתת הסיכון לפתח אין-אונות כמו התרומה של הפעילות הגופנית.

פעילות גופנית משפרת את זרימת הדם בכלי הדם ועוזרת להם להישאר גמישים ונקיים. כלי הדם שבאיבר המין יכולים להוות תמרור אזהרה מוקדם להיווצרותה של מחלת לב כלילית, משום שהפרעות במנגנון הזקפה עלולות להצביע על הפרעות בזרימת הדם הכללית בגוף. פעילות גופנית סדירה שומרת על זרימה תקינה של דם בכלים ומונעת אימפוטנציה בדרך דומה לזו שבה היא מונעת את אוטם שריר הלב. מאידך, השמנה, עישון וצריכה מופרזת של אלכוהול עלולים לשבש את תרומתה החיובית של הפעילות הגופנית.

בואו לדבר על זה בפורום אימון וכושר גופני ובפורום סקסולוגיה.