בשם האב: הסתגלות להורות
גברים עוברים תהליך נפשי כשהם הופכים להורים. התמודדות עם המצב שקולה לעיתים לתחושה של חיים בשוליים. אב בהתהוות
כאשר מדברים על הריון ולידה, נוטים להתרכז ביולדת וביילוד, בקשר ביניהם ובמשברים שעלולים להתרגש בעיקר על האם. לכאורה, אמור האב לצלוח את תהליך הפיכתו להורה ללא מהמורות או בעיות מיוחדות.
האישה היא שעוברת את החוויה הגופנית: היא חשה את העובר ברחמה, היא עוברת בדיקות רפואיות, היא חווה את הלידה. התאימות בין השינוי הגופני לשינוי הפסיכולוגי המתהווה, מכינה אותה לשינוי הגדול שעתיד להתרחש בחייה ובזהותה.
הספרות המיועדת להורים הצעירים, בני המשפחה המורחבת שמתגייסים לעזרה, וקורסים וסדנאות הקשורים בתהליך ההפיכה להורה, מתעלמים מהעובדה שלא רק שהגבר עובר גם הוא שינוי פסיכולוגי משמעותי בתהליך הפיכתו לאב, אלא שעבורו, בדיוק בשל העובדה שהתהליך הפסיכולוגי אינו מלווה בשינוי פיסי, עלול האתגר להיות מורכב עוד יותר. עבור הגבר, המעבר להורות צריך להיות תהליך מודע הרבה יותר מזה של זוגתו.
הסיבה לכך שהאב הטרי אינו זוכה לתשומת לב מיוחדת, נובעת מכמה סיבות. ראשית, האב הטרי לא אמור לשנות במאומה מאורחות חייו: גופו נותר כשהיה, הוא אינו עובר בדיקות רפואיות או פרוצדורות כירורגיות שמצריכות מתן תשומת לב מיוחדת לצרכיו, הוא אינו אמור לשנות את סדר יומו באופן מהותי, כיוון שהאישה היא הנשארת לטפל ביילוד לפחות בחודשים הראשונים לאחר הלידה, והוא ממשיך ללכת לעבודה כפי שהיה לפני שהפך להורה.
בנוסף לכך, חלוקת התפקידים המסורתית, על אף שהיינו רוצים להאמין שפסה מן העולם, עדיין משפיעה על תפיסתנו את ההורות. החברה המסורתית הטילה את גידול הילדים לאחריות האישה, ולכן מסורת התורה שבעל פה העוברת אלינו מההורים ומדור הסבים אינה כוללת בתוכה עצות עבור הגבר. 
אך בפועל, גם זהותו של האב, כמו זו של האם, עתידה להשתנות באופן מכריע. גם הוא עומד בפני השינוי הגדול של חייו. גם הוא הופך להיות הורה. דווקא בשל העובדה שהשינוי הפסיכולוגי המשמעותי הזה אינו מלווה בשינוי גופני ואינו זוכה לתמיכה חברתית, תהליך ההסתגלות עלול להיות עבורו קשה יותר.
למעשה, אין זה מדויק לומר כי אורחות חייו של הגבר כלל אינן מושפעות מתהליך ההריון והלידה. האדם הקרוב ביותר אליו, בת הזוג, עוברת שינוי רגשי משמעותי. האיזון הרגשי במערכת היחסים עלול להתערער, שכן האישה לעתים נוטה לחוש יותר נזקקת ונוחה לכעוס, לבכות ולהיעלב. השינוי במזגה של בת הזוג גורם לאבות המתהווים ליהנות לעתים מן התלות הנוספת שמפגינה בת זוגם, אך לעתים הם עלולים לחוש עצבנות בשל מצבי הרוח הלא יציבים שלה.
חלוקת התפקידים בתוך הבית מתחילה לקבל אופי מסורתי. האישה הופכת ליותר פגיעה בשל מצבה, הגבר נדרש לספק לה יותר תמיכה והגנה. האישה נשארת לטפל בעולל, בעוד הגבר חוזר לחייו הקודמים. הוא יוצא לעבודה מדי יום, בעוד היא נותרת בבגדי בית. ההבדל הזה עלול גם הוא לגרום למתחים בין בני הזוג. כיוון שהאישה עסוקה יותר במלאכות הבית, עול הפרנסה מטריד יותר את הגבר. יותר מבעבר הוא מוטרד יותר אם יצליח להשתכר די כסף כדי לתמוך בשינוי גם מבחינה כלכלית.
דיאנה אידלמן, יועצת משפחתית וזוגית, מנהלת תחום הורות במרכז דיאדה ומחברת הספר "הכנה להורות" בהוצאת כתר, מזכירה כי עול הפרנסה בעידן המודרני מטיל אחריות רבה על גבו של בן הזוג. הוא חייב להצטיין בעבודתו ולעמוד בקריטריונים נוקשים כדי שלא יפטרו אותו. בשל הכורח הזה הוא מוצא עצמו נעדר מהרגעים שבהם הכי זקוקים לו. מצב זה יוצר כאב אנושי רב ובלתי נסבל לעתים אצל האב הטרי, כמו גם אצל האם הטרייה.
את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא במגזין אפריל של "הורים וילדים".
בואו לדבר על זה בפורום זוגיות חברה ותעסוקה.
