מדור טיפים מס' 67

ידוע, כי חשוב לעשות פעילות גופנית מכל סוג שהוא, מכיוון שיש לה תרומה רבה לאיכות החיים, מצב הרוח, למשקל ולדימוי העצמי. החופש הגדול הוא הזדמנות טובה לשלב את הפעילות הגופנית באורח החיים וליצור שינוי משמעותי וחיובי בדימוי העצמי של ילדכם. הילדים כיום יושבים זמן ממושך ליד המחשב והטלוויזיה ובמקביל גם אוכלים בדרך-כלל מזון לא בריא (חטיפים, ג'אנק פוד וכ"ו). התוצאה היא שכל ילד שני בארץ מוגדר כבעל עודף משקל.

^^ פעילות גופנית משולבת, להורים ולילדים, יכולה לסייע באופן הבא:^^

1. זכרו כי המוטיבציה של ילדכם היא קריטית להצלחת תהליך השינוי, ולכן חשוב לשתף את הילד בתהליך ובהחלטות ולגרום לו להבין "מה ייצא לו" מהעניין.

2. הגדירו יחד מטרת על ומטרות ביניים. מטרת העל היא היעד הסופי אליו אתם רוצים ושואפים להגיע, ואילו מטרות הביניים הן אבני הדרך בתהליך. לדוגמא: אם מטרת העל היא לרדת במשקל 5 ק"ג בחודשיים, מטרות הביניים יוגדרו כיעדי ירידה במשקל הפרוסים על פני טווח הזמן (לדוגמא - ירידה של 1 ק"ג בשבועיים הראשונים וכן הלאה). חווית ההצלחה חשובה להתפתחותו של הילד ולכן מומלץ להגדיר את מטרת העל כטווח (לדוגמא: 4-5 ק"ג) ולא כיעד חד ערכי (5 ק"ג). הגדרת יעד חד ערכי עלולה להוביל לתחושות של כישלון מוחלט (תפיסה של הכול או לא כלום) במקרה של חוסר הגעה ליעד.

3. מטרת העל ומטרות הביניים חייבות להיות ריאליות, הדרגתיות וניתנות לבקרה. מטרות ריאליות הן מטרות הלוקחות בחשבון את המשאבים והמגבלות, כגון: הזמן העומד לרשותנו, אופיו של הילד, נסיונות קודמים בתחום, משאבים כלכליים, מאפייניו הפיזיולוגיים של הילד ועוד. כך לדוגמא, מטרה הקובעת יעד ירידה במשקל של 20 ק"ג בחודשיים אינה ריאלית עבור ילד שמשקלו העודף אינו גבוה. אם מדובר בילד שלא עסק כלל בפעילות גופנית, מטרה הדרגתית תהיה לשלב אותו בפעילות גופנית בתדירות עולה במהלך השבועות, ולא לצפות שכבר בשבוע הראשון יבצע 6 שעות של פעילות גופנית. את הבקרה על התהליך מומלץ לעשות באמצעות טבלה בה ירוכזו, על פני קו הזמן, הפעילויות ומשכן, התזונה, השקילות, מטרות הביניים וכל מידע אחר החשוב למעקב אחר ההתקדמות בתהליך השינוי.

4. תכננו את הדרך והשיטה בה תתקדמו להשגת המטרות. ביצוע שינוי ושמירה עליו לאורך זמן קשים מאוד (ולראייה - רק 5% מצליחים לשמור על משקלם, שנה לאחר ביצוע דיאטה). שינוי אמיתי הוא תהליך קשה וחמקמק המחייב שילוב של רכיבים התנהגותיים (הפעילות הגופנית והתזונה) ושינוי בתפיסה ובעמדות של הילד. ההמלצה היא לקיים שיחה שבועית עם הילד ובמהלכה לדון בעשייה בשבוע שחלף, במחשבות וברגשות. לשוב ו"לחבר את הילד" לרווחים הצפויים מהשגת היעד, לערער על ספקות ותפיסות שגויות שיש לו לגבי סיכוי הצלחתו ולהגביר אצלו את תחושת השותפות והתמיכה.

5. הקפידו על שילוב מגוון פעילויות גופניות, מהנות ככל שניתן. כל פעילות הופכת למשעממת אם אינה זוכה לגיוון ובמיוחד כאשר מלכתחילה פעילות זו אינה "דרך הבילוי" המועדפת על הילד. בנוסף לירידה במשקל, הפעילות הגופנית טומנת בחובה רווחים רבים וחשובים כגון: שיפור כישורים חברתיים, שיפור הביטחון העצמי, הגדלת המעגל החברתי, התמודדות עם קשיים, חוויה של הצלחה ועוד. כך לדוגמא, טיול אופניים אתגרי, הכולל טיפוס, יחזק אצל הילד את הביטחון העצמי שביכולתו להשיג יעדים ולהתמיד במשימה גם לאור קשיים.

6. השתתפו גם אתם בתוכנית (הזדמנות מצוינת לבצע שינוי גם בחייכם). קצב החיים האינטנסיבי בו אנו חיים פוגע בין היתר בקשרים ובמבנה התא המשפחתי. במשפחות רבות כמעט ולא קיים זמן איכות המוקדש להורים ולילדיהם, כמו גם בין ההורים עצמם. פעילות של כל המשפחה לקראת מטרה משותפת היא חוויה משמעותית ובעלת פוטנציאל לחיזוק הקשרים עם הילדים ולגיבוש התא המשפחתי כולו. כפעילות גופנית משותפת ניתן לבצע טיולים רגליים, רכיבה על אופניים, משחקי כדור וגם אימון בחדר הכושר.

7. תמכו ועודדו ברגעי משבר. כאמור, שינוי הוא תהליך קשה ומורכב; בהתאם, צפויים לא מעט פעמים בהן הילד "יעדיף" לוותר על הקושי שבביצוע השינוי וישאף לחזור להרגליו הישנים. סביבה אוהדת, תמיכה ועידוד הם מאבני היסוד של ביצוע השינוי. המוטיבציה של הילד תגבר כאשר הוא יחוש שמאמינים בו וביכולתו, מחזקים אותו בקשייו וצועדים איתו יד ביד לקראת המטרה. הדרך המומלצת לעידוד ברגעי משבר היא "לחבר" את הילד אל הצלחות קודמות שחווה במהלך התהליך. במידה ועדיין אין הצלחות, מומלץ להפנות את הילד אל מקומות בהם הצליח בעבר. החיבור להצלחות יראה לילד כי הצליח להתמודד בעבר עם קשיים וכי למרות שהוא מרגיש חלש, יש לו את הכוחות להתמודד גם עם הקושי והאתגר הנוכחיים. גישה לא נכונה לעודד היא לבטל את חששו של הילד בתגובה "יהיה בסדר" או לגעור בו.

8. חגגו הצלחות - הצלחה בתהליך השינוי אינה נמדדת רק בתוצר הסופי, הירידה במשקל. מדובר במבחן אדיר לכוח הרצון, ההתמדה ואופיו של הילד (כמו גם למשפחה התומכת והמלווה). ההתמקדות בהצלחות (בחיובי) ולא בכישלונות (בשלילי) מסמנת לילד את הערכים החשובים ונותנת לו את המוטיבציה להמשך תהליך השינוי ולהמשך התפתחותו בכלל. הדגשת ההצלחות תורמת לחיזוק מבנה האישיות והביטחון העצמי של הילד.

9. התייעצו עם אנשי מקצוע רלוונטיים.

עופר אטד הוא מאמן אישי ועסקי, המתמחה באימון לחיים בריאים.

אחת הבעיות שעלולה לצוץ במהלך השהייה בשחקים היא כאב אוזניים, הנגרם מלחץ על עור התוף כתוצאה משינויי גובה מהירים. מחקר צרכני מצא, כי לפחות 25% מהטסים סובלים מלחץ וכאבים באוזניים בזמן הטיסה. הלחץ באוזניים בזמן הטיסה ובעיקר בנחיתה, יכול להפוך את הטיסה לחוויה לא נעימה ולפגום בהנאת הטיול לחו"ל כולו.

הסיבה המרכזית לכאבי אוזניים בזמן הטיסה, נעוצה בתפקוד לקוי של תעלת אוסטכיוס, שמחברת בין האוזן התיכונה לבין חלל הפה. התעלה נועדה לאזן את הלחץ באוזן התיכונה, שאינה חשופה לאוויר העולם ולמנוע הפרשי לחצים בין שני חלקי עור התוף. בעת המראה ונחיתה, עקב שינויי גובה מהירים, משתנה גם הלחץ האטמוספרי במהירות קיצונית. עקב תפקוד לקוי של תעלת אוסטכיוס (בדרך-כלל עקב דלקות אוזן, הצטננות או אלרגיה) נוצר לחץ על עור התוף, הגורם לכאבי תופת באוזניים ובמקרים קיצונים אף עשוי להביא לפיצוץ של עור התוף, דימום מהאוזן ופגיעה בשמיעה.

^^טיפים להתמודדות עם לחץ באוזניים בזמן הטיסה:^^

1. הרחבתה של תעלת האוסטאכיוס על-ידי השוואת לחצים, מונעת לחץ וכאב על האוזניים. קיימות מספר טכניקות פשוטות להשוואת לחצים והרחבת התעלה:
דחיפה והטיית הלסת.
פיהוק.
בליעה (על מנת לבצע פעולה זו באופן טבעי ניתן למצוץ סוכרייה, או ללעוס מסטיק).

2. מומלץ להשתמש באטמי אוזניים מיוחדים לטיסה - בבתי המרקחת ובחנויות בשדה התעופה משווקים אטמי אוזניים מיוחדים המכילים ווסת לחץ המונעים את הלחץ והכאבים.

3. תעלת האוסטאכיוס אצל ילדים ותינוקות היא צרה, ולכן הסיכוי לחוש כאב אוזניים הינו גבוה יותר. מתן תרופה משככת כאבים לפני ההמראה תעזור למנוע כאב.

4. עקב הקושי בלהסביר לילדים קטנים ותינוקות שעל מנת להימנע מכאב עליהם לבלוע רוק, ניתן לתת לתינוקות מוצץ ולילדים מעל גיל 4 סוכרייה או מסטיק.

5. לא מומלץ לטוס כאשר מצוננים, סובלים מגודש באף, סינוסיטיס, אלרגיה או הפרעה בנשימה. אם לא ניתן לדחות את הטיסה רצוי להשתמש בטיפות אף, זמן קצר לפני ההמראה ושוב לקראת הנחיתה.

6. ניתן להשתמש בטיפות אוזניים המכילות מאלחש מקומי.

7. שימוש בטיפות אף לייבוש הריריות ולפתיחת האף עשוי לשפר את תפקודה של תעלת האוסטאכיוס.

8. שבירת מיתוס: נשיפה קלה בזמן שסותמים את הנחיריים, כשהפה סגור, אינה עוזרת לשחרור הלחץ שנוצר על האוזן. פעולה זו אינה מרחיבה את תעלת האוסטכיוס ועלולה לגרום לפיצוצו של עור התוף.

ניצן פרימור הוא רוקח ראשי בחברת "נוה פארמה" .

בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים ילדים, בפורום אימון וכושר גופני ובפורום אף אוזן גרון.