שפעת: כל התשובות על מלחמת החורף

מחלת השפעת היא מחלה המאופיינת בהופעה חדה של כאבי ראש, חום, צמרמורת, כאבי שרירים, חולשה ושיעול. המחלה החדה חולפת בדרך כלל כעבור יומיים עד חמישה ימים ומרבית החולים מחלימים כעבור שבוע בעזרת כוס תה וכדור נגד כאב ראש ולרוב ללא צורך בטיפול אנטיביוטי.

הגורם למחלה הנו נגיף (וירוס) ממשפחת ה- "Orthomyxoviridae", הכוללת את הסוגים A, B ו- C. התפרצויות של מחלת השפעת מתרחשות למעשה כל שנה, כאשר היקפן וחומרתן של ההתפרצויות משתנים בין השנים ובין האזורים השונים.

התפרצויות קשות ומקומיות קורות במרווחים משתנים, לרוב כל שנה עד שלוש שנים, ואילו מגפה כלל-עולמית של שפעת מתרחשת בממוצע כל עשר שנים.

ההתפרצויות הרחבות והחמורות יותר של השפעת נגרמות על ידי נגיף השפעת A, וזאת בשל נטיית הנגיף לעבור שינויים מבניים על ידי שיחלוף קטעי גנים בין זנים שונים של הנגיפים.

מגיפות שפעת A מתחילות באופן פתאומי, לרוב בעונת החורף, מגיעות לשיאן כעבור שבועיים-שלושה, ונמשכות מספר שבועות עד להעלמותן.

התפרצויות שפעת מסוג B הן לרוב פחות חמורות ורחבות, גם הנגיף מסוג B עובר הרבה פחות שינויים מבניים, והתפרצויות מסוג B שכיחות במקומות כמו בתי-ספר או מחנות צבא.

שפעת מסוג C לא תמיד באה לידי ביטוי קליני, כלומר נגיף השפעת לא גורם למחלה להופיע בצורת סימנים חיצוניים כמו חום למשל.

עוד בנושא:

שפעת - כדאי לטפל לפני שנדבקים

שפעת בהריון - מחלה מסוכנת

אחת הבעיות העיקריות שמעוררת מחלת השפעת היא הסיבוכים העלולים לנבוע מהמחלה ואשר יכולים לפגוע קשות בעיקר בקשישים.

הסיבוך השכיח ביותר כתוצאה משפעת הוא דלקת ריאות מהנגיף, או דלקת ריאות משנית לשפעת כתוצאה מזיהום חיידקי.

דלקת הריאות הנגרמת מנגיף השפעת היא אמנם שכיחה פחות, אך חמורה הרבה יותר. במחלה לא נעלם החום, והחולה מפתח קוצר נשימה ושיעול המלווה בכיח מועט.

בהמשך עלול מצבו של החולה להתדרדר עד לכדי מצוקה נשימתית קשה, ומידי שנה נרשמים מקרי מוות או סיבוכים מהותיים כתוצאה מהשפעת, בעיקר אצל קשישים וחולים במחלות כרוניות שונות. הקשישים שחשופים לסיבוכים הם חולים הסובלים גם ממחלות לב וריאות כרוניות, סכרת או חולי כליות.

סימן ההיכר של דלקת ריאות חיידקית, בניגוד לדלקת הנגיפית, הוא ההופעה המחודשת של חום בחולה שמצבו השתפר יומיים-שלושה ימים לאחר שלקה בשפעת המלווה בשיעול עם כיח מוגלתי.

בשל הפגיעות של קשישים וחולים הלוקים במחלות כרוניות לפתח סיבוכים רפואיים כתוצאה ממחתת השפעת, יש לנקוט בצעדי מניעה מראש כדי למנוע את הסיבוכים.

הטיפול המניעתי כולל חיסון, היעיל נגד נגיפי השפעת מסוג A ו- B, כשהחיסון מורכב מזני הנגיף אשר בודדו ממחלת השפעת של השנה הקודמת.

מומלץ לחסן אנשים מעל גיל 65, צוותים רפואיים, חוסים בבתי-אבות ובבתי-חולים סיעודיים, חולי סכרת, חולים הלוקים באי-ספיקת כליות כרונית ובכאלו הלוקים בפגם במערכת החיסונית שלהם.

חשוב להדגיש כי אין במתן החיסון משום "פוליסת ביטוח" למניעת השפעת ולמרות החיסון יכולה להתפתח המחלה, זאת משום שהנגיף יכול לעבור שינויים גנטיים ("מוטציות") ושינויים מבניים. זו הסיבה שאנשים בכל זאת לוקים בשפעת למרות קבלת חיסון.

הטיפול בחולים ללא סיבוכים וללא מחלות כרוניות הוא להקל תסמיני המחלה בלבד. למרות הסכנה להתפתחות של דלקת ריאות חיידקית בחולים אלו, הוכח במחקרים וסקרים אפידימיולוגיים רבים, כי טיפול מניעתי באנטיביוטיקה אינו יעיל כטיפול מניעתי.

הטיפול המקובל הוא להוריד את החום על ידי תרופות להורדת חום, אך חשוב לזכור כי בילדים עד גיל 18, יש להימנע ממתן תרופות המכילות אספירין בשל החשש להתפתחות סיבוך הקשור לכבד, ויש להסתפק בכדור אקמול ובכוס תה בלבד.

קיימת גם תרופה בשם "אמאנטידין" היעילה כנגד נגיף השפעת מטיפוס A , אם היא ניתנת ב- 48 השעות הראשונות למחלה. התרופה "מקצרת" את משך המחלה במערכת הנשימה ב- 50 אחוזים, אך בשל תופעות לוואי קלות כמו חרדה, חוסר שינה וקושי בריכוז, איני נוהג להמליץ על התרופה וכאמור מסתפק בהמלצה לשתות תה עם לימון בלבד.

"דוקטור, ומה עם אנטיביוטיקה?", אני נשאל תכופות על ידי מטופלים החולים בשפעת. אז לידיעת כל ה-"משופעים", ממש אין צורך באנטיביוטיקה וגם אם כן, מדובר באוכלוסיות מסויימות בלבד וגם אז רק בהמלצת הרופא המטפל.

בואו לדבר על זה בפורום שפעת ומחלות חורף.