על זיוף ומציאות: תרופות מזוייפות והשימוש בהן

ארגון הרוקחות בישראל מזהיר מפני התרחבות התופעה של תרופות מזויפות המגיעות לשוק הישראלי ונמכרות בערוצי שיווק בלתי מורשים, מדוכנים בשווקים ועד לאינטרנט. במסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב התריע יו"ר ארגון הרוקחות מר מיקי עופר כי תרופות מזויפות מסכנות את בריאות הציבור, ועלולות לגרום לנזקים בלתי הפיכים למשתמשים בהן.

לנוכח סכנת החדירה של תרופות מזויפות לישראל, מפרסם ארגון הרוקחות בישראל רשימה בת עשר עצות להגנה מפני תרופות מזויפות. (ראה בתיבה נפרדת) הקו המשותף המאחד את אמצעי ההגנה בהם יכולים הצרכנים לנקוט הוא הקפדה בכל מחיר על רכישת תרופות ממקורות אמינים ומוסמכים בלבד.

הארגון פונה למשרד הבריאות בקריאה לנקוט צעדים מיידים ויעילים למניעת הפצתן של תרופות מזויפות בישראל.

תרופה מזויפת מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כ"תרופה שהמידע על זהותה או מקורה מוטעה ביודעין ובמרמה". זיופים קיימים בתרופות מותג ובתרופות גנריות כאחד; תרופות מזויפות הן תרופות המכילות את הרכיבים הנכונים באריזה מזויפת, תרופות המכילות רכיבים לא נכונים, תרופות שאינן מכילות רכיבים פעילים או תרופות שאינן מכילות מספיק רכיבים פעילים. לדברי מיקי עופר, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל שימוש בתרופות כאלה עלול לגרום לנזק בריאותי מיידי בדמות המשך הסימפטומים בהם אמורה התרופה לטפל וחוסר האפקטיביות של התרופה המזויפת, או לנזק לטווח ארוך בתרופות המשמשות למניעה, כאשר במקרים רבים המטופל כלל אינו מודע לחוסר היעילות של התרופה בה השתמש.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מעריך כי מקרי הזיוף מהווים למעלה מ- 10% משרשרת אספקת התרופות העולמית, ובחלק מהמדינות אף מגיעים ל- 25%. זיוף תרופות אינו מוגבל למדינות מתפתחות: סקר שערך ארגון הבריאות העולמי באמצעות דיווחים על תרופות מזויפות שהתקבלו מ- 20 מדינות בין ינואר 1999 לאוקטובר 2000 מצא כי 60% ממקרי הזיוף התרחשו במדינות מתפתחות, בעוד ש- 40% חלו במדינות מתועשות.

במדינות מתועשות נפוץ ביותר זיוף של תרופות לטיפול במצבים הקשורים לאיכות חיים, כגון נשירת שיער, בעיות משקל, בעיות זקפה או בעיות בתפקוד מיני בנשים. יעדי זיוף שכיחים נוספים במדינות מפותחות כוללים תרופות שעלותן גבוהה (כגון הורמון גדילה ואריתרופויטין) ותרופות הנמצאות בשימוש נרחב, כגון תרופות נגד מלריה, תרחיף פאראצטמול ותרופות אנטיביוטיות.

לנוכח העובדה שאין כל פיקוח של משרד הבריאות על משלוח תרופות מרשם לישראל דרך האינטרנט והקלות הבלתי נסבלת של רכישת תרופות מרשם בדרך זו מתריע עופר כי צרכנים הרוכשים תרופות מרשם מבתי מרקחת לא מורשים ברשת האינטרנט עלולים להעמיד עצמם בסכנה גדולה: אין כל ערובה לתכולת המוצר שהם קונים: הוא עלול להכיל מינון נמוך יותר של החומר הפעיל, לא להכיל חומר פעיל כלל, להכיל תרופה אחרת לגמרי, או להיות מזוהם בחומר רעיל או עקב אריזה לא נכונה לא לאפשר ספיגה מאוזנת של התרופה. צרכנים המוותרים על התייעצות עם רופא עלולים לאבחן את מצבם באופן שגוי, אינם מודעים למגוון אפשרויות הטיפול העומד לרשותם ונבצר מהם לקבל מידע בטיחותי חשוב אודות התרופה שהם רוכשים, כגון תופעות הלוואי האפשריות, התגובות החריגות, או האינטראקציות בינה לבין תרופות אחרות.

דר' יוזה חן, מנהל המרכז לתפקוד מיני באיכילוב מציין, כי המודעות לבעיית זיוף תרופות חייבת להיות גם נחלתם של ישראלים המטיילים בחו"ל ובמיוחד כאלה המבקרים במדינות העולם השלישי. שימוש בתרופות מזויפות הנפוצות ברבות מהמדינות האלה יכול להוות סכנה חמורה לבטיחות המטופל. אם התרופה אינה מכילה את הרכיב הפעיל או את המינון הנכון כפי שהיא מתיימרת להכיל, ברור מאליו שלא תוכל לטפל או למנוע את הבעיה הרפואית הקיימת. התוצאות עלולות להיות קטלניות. לדוגמה, מעריכים שניתן למנוע עד חמישית ממאה מיליון מקרי המוות שמתרחשים כל שנה עקב מלריה אם התרופות תהיינה יעילות, איכותיות, ואם המטופלים ישתמשו בהן נכונה.

עניין אפשרי נוסף הקשור לתרופות מזויפות הוא נושא הזיהום. שימוש בסירופ פאראצטמול נגד שיעול שהוכן מדיאתילן גליקול (כימיקל רעיל המשמש ליצירת חומר נגד קפיאה) גרם למותם של 89 איש בהאיטי בשנת 1995 ושל 30 פעוטות בהודו בשנת 1998. על מנת להימנע מסכנות אלה ממליץ דר' חן בפני ישראלים היוצאים לחו"ל ובמיוחד למדינות בעייתיות להשתדל לרכוש בארץ מראש את התרופות הדרושות להם.

אם המטופל חושש שתרופה מסוימת איננה מקורית, עליו לפנות לבית המרקחת שמכר לו את התרופה ולהסביר מה עורר את חששו. אם התרופה נקנתה ברשת האינטרנט, מבית מרקחת ללא רישיון, מומלץ לפנות לרופא כדי לקבל מרשמים למימוש עתידי בבית מרקחת מורשה.

תרופות נועדו לשכך כאבים, להציל חיים ולהקטין סיכונים בריאותיים. יצרני תרופות ורשויות תקינה ערבים לאיכות ולבטיחות של תרופות, אולם במקרה של תרופות מזויפות, אין מי שיבטיח זאת. ההשלכות האפשריות נעות מחוסר יעילות מוחלט ועד סכנה בריאותית.

להלן עשר עצות להגנה מפני תרופות מזויפות, כפי שנוסחו על ידי ארגון הרוקחות.

1. קנו תרופות אך ורק מבתי מרקחת מוסמכים ומורשים.
2. לעולם אל תקנו תרופות בשוק או מסוחרים ברחוב.
3. החוק הישראלי מתיר רק לרוקח לנפק תרופת מרשם אשר נרשמה על ידי רופא. רכישת תרופות באינטרנט חושפת את הרוכש לתרופות מזויפות או תרופות מאיכות ירודה. אל תקנו תרופות באינטרנט. תמיד היוועצו ברופא או ברוקח.
4. אל תקנו תרופות ואל תשתמשו בתרופות כאשר המידע הבא חסר או שגוי: שם התרופה, שם היצרן, תאריך התפוגה, מספר הזיהוי המודפס (מספר אצווה).
5. הקפידו לוודא שהאריזות מכילות מידע מדויק על אופי וכמות הרכיבים הפעילים במוצר.
6. כל אריזה של תרופות חייבת להכיל עלון לחולה בשפה העברית.
7. לעולם אל תקנו או תשתמשו בתרופות שהגיעו באריזה פגומה או מוכתמת.
8. קנו תרופות בבית מרקחת מוכר לפני היציאה לחופשה או לנסיעת עסקים.
9. בדקו עם סוכן הנסיעות את הנהלים הנוגעים לרכישת תרופות ממקור אמין בארץ אליה אתם יוצאים.
10. בכל מקרה של ספק פנו לרופא או לרוקח יחד עם אריזת התרופה ופרטי המקום בו נרכשה.

עוד בנושא: היה הרוקח של עצמך - האם זה נכון?

בואו לדבר על כך בפורום רוקחות ותרופות