מה חדש? טיפולים תרופות ובדיקות

לאחרונה קרדיולוגים מצנתרים בבי"ח השרון בראשות ד"ר שמואל פוקס, מנהל שירות הצינתורים בבי"ח השרון ופרופ רן קורנובסקי מנהל מכון הצינתורים במערך הקרדיולוגי שבמרכז הרפואי, ביצעו 10 בדיקות הדמיה חדשניות של דפנות כלי הדם בחולים הסובלים מהיצרויות טרשתיות בעורקי הלב וזאת באמצעות שיטה חדשנית הקרויה "היסטולוגיה וירטואלית".
הפיתוח הטכנולוגי של הטכנולוגיה נעשה בקליבלנד, ארצות הברית ומעבדת הצינתורים במרכז רפואי רבין הצטרפה לפרויקט הנ"ל במסגרת מחקרית כאשר היה בראשיתו.

טכנולוגיה זו משמשת לצורך אבחון מדויק של טרשת עורקים, החלטה טיפולית טרם ובזמן השתלת סטנטים תומכים בעורקי הלב, אבחון הצרויות "גבוליות" (כ-30% מכלל המצונתרים הינם מקרים "גבוליים"), לצורך החלטה האם היצרות מסוימת מתאימה לטיפול צנתורי לעומת טיפול תרופתי בלבד.
ד"ר שמואל פוקס, מנהל שירות הצינתורים בבי"ח השרון: "בדיקה זו מאפשרת הדמיה הדומה לבדיקה מיקרוסקופית בתוך עורקי הלב. חידוש נוסף הוא בכך שהמידע המתקבל בצנתור משודר מידית למסך טלוויזיה ומאפשרת למצנתר לבחון במדויק את הרכב ומידת הטרשת בעורקי הלב השונים. בצורה זו ניתן להבדיל בין טרשת עורקים "רכה ופריכה" לבין טרשת "קשיחה ומסוידת", מידע שעשוי להיות בעל השלכות טיפוליות חשובות במהלך הצנתור

פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מכון הצינתורים במרכז רפואי רבין: "מדובר בטכנולוגיה חדשה בעולם המתבססת על עיקרון של גלי-קול כאשר מעטפת גל הקול ועוצמת התדר החוזר משמשים לצורך עיבוד של תמונת הדמיה מדויקת של טרשת עורקים על מרכיביה השונים בדפנות כלי הדם בלב. לכל אחד מסוגי הרקמות הקיימות בעורקים נמצא החזר תדרים ספציפי המאפשר להבדיל בין המרכיבים בשונים של טרשת העורקים. ההדמיה המתקבלת מסווגת כל סוג של רקמה לצבע שונה כאשר לכל סוג של רקמה יש הרכב שונה של צפיפות .
התוצאה הסופית היא קומפוזיציה של הרכב רקמות העורק בצבעים, שלכל צבע משמעות היסטולוגית-קלינית. נתונים נוספים המתקבלים מטכנולוגיה זו הם: קוטר חלל העורק, קוטר כלי הדם, עוצמת ההיצרות ונקודת ההיצרות הקריטית".


הבדיקה מתבצעת בעזרת צנתר המפיק גלי קול (אולטרא-סאונד) וקולט החזרי תדרים ספציפיים.

המערכת החדשה מיוצרת על ידי חברת "וולקנו" בארצות הברית ומיובאת לארץ על ידי חברת "גיל מדיקל" ומיושמת כיום ב - 50 מרכזים רפואיים מובילים ברחבי העולם.
מחלה טרשתית בעורקי הלב פוגעת מדי שנה ב~ 500,000 חולים בישראל. הגורם לכך הוא, בדרך כלל, רובד שומני (פלאק טרשתי) שחוסם או מצר קטע בחלל הפנימי של העורק המוביל דם ללב, ולא מאפשר מעבר דם וחמצן החיוניים לתפקוד הלב. בישראל נאמד מספרם של החולים הנזקקים לצנתור טיפולי לפתיחת העורק החסום ב ~20,000 חולים בשנה. 30,000 חולים נוספים עוברים כל שנה צנתורים אבחוניים בלב או צנתורים אבחוניים וטיפוליים בעורקים נוספים המובילים דם למוח, לכליות, לבטן ולגפיים התחתונות.
צינתור הלב מספק מידע מדוייק ומפורט לגבי פעילות הלב ומצב העורקים המזינים אותו , ונעשה באמצעות החדרת צנתר ( צינורית דקה, ארוכה וגמישה) לתוך הגוף דרך עורק המפשעה או דרך העורק ביד. המידע המושג בצנתור עוזר לרופא הקרדיולוג לאבחן במדויק את הבעיה הלבבית ממנה סובל החולה, וגם לבחור את הטיפול המתאים ביותר. בדיקת הצנתור מאפשרת לבדוק את כלי הדם המזינים את הלב בדם עשיר ובחמצן, וכן מאפשר להעריך את פעילות המסתמים והתכווצות שריר הלב.

מעבדת בקטוכם בנס ציונה, המתמחה בבדיקות של מזון, איכות הסביבה ותוצרת חקלאית, החלה בביצוע בדיקות של שיעור חומצות שומן טרנס במזון. עד כה בוצעו בישראל בדיקות כלליות של שיעור השומן במזון, בלי אבחנה בין סוגי חומצות השומן. מי שהיה מעונין לבחון באופן ספציפי את כמות חומצות שומן טרנס, נדרש לשלוח את הדגימה למעבדות בחו"ל.

שושי אסא, מנהלת תחום בדיקות המזון במעבדת בקטוכם, מסרה שבתקופה האחרונה הופיעו פרסומים הקושרים בין חומצות שומן טרנס לבין הגברת הסיכון למחלות כלי הדם והלב, סיכון לדלקות, למחלות אסטמה ואלרגיה בילדים, לסרטן השד והמעי הגס ועוד. בשל כך, נוצר הצורך לערוך אבחנה בין סוגי השומן השונים בבדיקות המעבדה. מעבדת בקטוכם הצטיידה כעת בציוד מיוחד המאפשר לה לבצע את הבדיקות הדרושות במעבדה בנס ציונה.

חומצות שומן טרנס הן חומצות שומן בלתי רוויות שמקורן בתהליכי יצור ועיבוד של שומן מן הצומח, אשר עבר שינוי מולקולרי כדי לקבל גוש שומני מוצק. הוא נמצא בעיקר במרגרינה ובמוצרים על בסיס מרגרינה כמו בורקסים, מלוואח, ג'חנון וסוגים נוספים של מזון מעובד ודברי מאפה. לאחרונה החליטה רשות התרופות והמזון בארצות הברית לחייב יצרני מזון לציין את תכולת כלל חומצות שומן הטרנס על האריזות כדי להגביר את מודעות הציבור.

בדיקת אחוז חומצות שומן טרנס במזון מצטרפת לשורה של בדיקות יחודיות נוספות המבוצעות על ידי מעבדת בקטוכם ובהם בדיקת המצאות שאריות חלב במוצרים שאינם אמורים להכיל חלב וכן בדיקת המצאות חומרים יוצרי אלרגיות במזון, ובהם גלוטן, בוטנים, אגוזים, סויה וחלבון ביצה.

חברות התרופות רוש וג'ננטק הודיעו על ממצאי מחקר חדש ממנו עולה כי טיפול בתרופה הביולוגית "אווסטין" בשילוב עם כימותרפיה משפר באופן משמעותי את שיעורי ההישרדות ללא התקדמות המחלה בחולות עם סרטן שד גרורתי שלא טופל בעבר. זאת, בנוסף ליתרון הישרדות חיובי שנצפה בטיפול באווסטין בסרטן מתקדם של המעי הגס וכן בסרטן ריאה מתקדם מקומי או גרורתי , כפי שעולה מנתונים שפורסמו לאחרונה .

8%-9% מהנשים ילקו בסרטן שד במהלך חייהן, ולפיכך זהו סוג הסרטן השכיח ביותר אצל נשים. מדי שנה מתגלים יותר ממיליון מקרים חדשים של סרטן השד ברחבי העולם, ושיעור התמותה מהמחלה עומד על 410,000 בני אדם מדי שנה.

"תוצאות המחקר מרשימות מאחר וזהו סוג הסרטן השלישי אשר בו טיפול באווסטין בשילוב עם כימותרפיה הוכח כבעל יתרונות קליניים משמעותיים," אמר וויליאם מ. ברנס, מנכ"ל חטיבת התרופות של רוש. "מחקר זה מדגיש את החשיבות של תקיפת תהליך האנגיוגנזה ( צמיחת כלי דם חדשים) בטיפול בסרטן על מנת לשפר את תוצאות הטיפול.

אווסטין היא תרופה הפועלת באמצעות חסימת אספקת הדם החיונית לצמיחת הגידול והתפשטותו בגוף.
המחקר בחן את השימוש באווסטין בשילוב עם טיפול כימותרפי ב-paclitaxel בחולות אשר לא קיבלו טיפול קודם במחלתן הגרורתית (טיפול בקו ראשון). המחקר השיג את מטרתו הראשונית- שיפור משמעותי בשיעורי ההישרדות ללא התקדמות המחלה, כלומר, משך הזמן בו המחלה במצב יציב , בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד.

אודות המחקר:
זהו מחקר שלב שלישי, הראשון מסוגו הבוחן את הטיפול באווסטין בשילוב עם כימותרפיה כטיפול בקו ראשון לסרטן שד גרורתי. המחקר מומן על-ידי מכון הסרטן הארצי ב ארה"ב (NCI), ונערך על-ידי רשת חוקרים שבראשם אחת מקבוצות המחקר המרכזיות בארה"ב באונקולוגיה הידועה בשם " הקבוצה המזרחית לשיתוף פעולה באונקולוגיה (ECOG ) . המחקר נערך במספר רב של מרכזים רפואיים והקיף 722 נשים עם סרטן שד גרורתי אשר לא קיבלו טיפול קודם. החולות חולקו באופן אקראי לקבלת טיפול ב-paclitaxel עם או בלי אווסטין. חולות עם סרטן שד גרורתי מסוג HER2-positive לא השתתפו במחקר אלא אם קיבלו טיפול קודם בהרצפטין או לא יכלו לקבל טיפול בהרספטין.

אודות אווסטין:
אווסטין היא התרופה הביולוגית הראשונה המעכבת את תהליך האנגיוגנזה, שהוא התהליך של יצירת כלי דם חדשים לגידול שיספקו לו חמצן וחומרי מזון. אווסטין תוקפת חלבון בשם VEG הקיים באופן טבעי וממלא תפקיד חשוב ביצירת כלי דם חדשים. ע"י עיכוב תהליך יצירת גלי הדם,אווסטין מרעיבה את הגידול ומונעת התפשטותו. באירופה, אווסטין מאושרת לטיפול בקו ראשון משולב בכימותרפיה לסרטן מעי הגס גרורתי.בארה"ב אושרה אווסטין לשימוש על-ידי ה-FDA בתהליך מקוצר על בסיס מחקר פאזה III והושקה בפברואר 2004.
במחקר חשוב זה, הוספת אווסטין לטיפול הכימותרפי האריכה באופן משמעותי את ההישרדות ב-5 חודשים בממוצע (20.3 חודשים לעומת 15.6 חודשים) בחולי סרטן המעי הגס והחלחולת אשר לא טופלו לפני כן. אווסטין גם האריכה באופן משמעותי את משך הזמן עד להתקדמות המחלה בהשוואה לחולים שקיבלו כימותרפיה בלבד (10.6 חודשים לעומת 6.2 חודשים).
גם חולים עם סרטן מתקדם של המעי הגס והחלחולת אשר מצבם אינו מאפשר לסבול טיפולים כימותרפיים אגרסיביים מקובלים מפיקים תועלת מאווסטין. הוספת אווסטין לצורה הפחות תוקפנית של כימותרפיה האריכה בארבעה חודשים את משך הזמן שבו הסרטן לא התקדם לעומת כימותרפיה בלבד (גידול של 67 אחוזים בהישרדות ללא התקדמות של הסרטן).
רוש וג'ננטק מנהלות תכנית פיתוח קלינית נרחבת כדי לבדוק את היתרון הקליני הפוטנציאלי של אווסטין בגידולים סרטניים אחרים כולל סרטן של הלבלב, סרטן השחלות, סרטן של תאי הכליה, ועוד . בשנים הבאות צפויים כ-15,000 חולים לקחת חלק בניסויים קליניים ברחבי העולם.

כאבי גב תחתון שכיחים מאוד באוכלוסיה וחלקם נובעים מפגיעה בדיסק הבין חולייתי,הפורץ ויוצר לחץ על עצב שדרתי
וגורם לעיתים לכאבים ברגלים,לחוסר תחושה או אף לחולשת שרירים.
במקרים בהם טיפול שמרני לא צלח, קיים פתרון ניתוחי, בו נכרת החלק הפרוץ של הדיסק שיוצר את הלחץ על העצב.
הפעולה הניתוחית הקונבנציונלית מבוצעת בהרדמה כללית וכרוכה לעיתים בסיבוכים הנגרמים מפגיעה בשרירי הגב , הזזת עצבים, סיכון של איבוד דם וזיהום. בנוסף, תהליך ההחלמה ארוך ונמשך בין חודש לשלושה חודשים.

ביחידה לניתוחי עמוד שדרה באגף האורטופדי ב"שיבא", בראשותו של פרופ' יעקב נרובאי, מיושמת כיום טכניקה חדישה ומתקדמת של כריתת בקע הדיסק הבין חולייתי בגישה אנדוסקופית המאפשרת התערבות מינימלית.
במהלך הניתוח מבוצע חתך באורך 1 ס"מ בלבד, ודרכו מוחדר תחת בקרת רנטגן לחלל הדיסק, מכשיר המאפשר גם ראיה וגם פעולה ניתוחית תוך בקרה מלאה של המערכת העצבית.
משך הניתוח הינו כשעה ובהרדמה מקומית. לאחר מספר שעות משוחרר המנותח לביתו ותוך כשבועיים הוא כשיר לחזור לפעילות שגרתית.

ניתוחים אלה מבוצעים כעשור באירופה ובארה"ב. שיעור ההצלחה הינו למעלה מ-90% ואחוז הסיבוכים הינו מזערי.
הטכניקה החדשה החלה מיושמת במרכז הרפואי שיבא לאחר השתלמויות רבות בחו"ל של ד"ר משה לוינקופף וד"ר ישראל כספי מיחידה לניתוחי עמוד שדרה ב"שיבא".
מאז יישומה תופסת הטכניקה החדשה מקום נכבד בניתוחי עמוד שדרה ודוחקת את מקומו של הניתוח הקונבנציונלי וזאת מפאת בטיחותה, תוצאותיה המצוינות, רמת הסיבוכים המזערית וההחלמה המהירה שהיא מאפשרת.

בואו לדבר על כך במערכת הפורומים של דוקטורס:
פורום רוקחות ותרופות
פורום מכשור רפואי
פורום בעיות גב