כל מה שרצית (או לא) לדעת על טחורים

יותר ממחצית מהאוכלוסייה עלולה לפתח טחורים לאחר גיל 30. נתונים אחרים מדברים על אותה שכיחות מגיל 50. למרות מה שנהוג לחשוב, גברים סובלים מטחורים יותר מנשים. הטחורים הם למעשה חלק טבעי של גופנו טחורים הם כלי דם מורחבים באזור פי הטבעת או בחלק התחתון של הרקטום. מהבחינה הזו לכל אדם יש "טחורים", אך הם הופכים לבעיה כאשר כלי הדם משתנים - כאשר יש בהם דלקת והם נעשים יותר גדולים. בשלב הזה מתחילים הסימפטומים הראשונים בהם כאבים, גירוד ורגישות. בשלב מאוחר יותר יכול להופיע גם דימום. מומלץ להתחיל לטפל בטחורים כבר עם הופעת הסימפטומים הראשונים.

פי הטבעת, ככל איבר בגוף האדם, מקבל אספקת דם עורקי בשפע. העורקים מתפצלים לעורקיות ומשם לנימים בעלי דופן דקיקה וקיבולת גדולה ומכאן מתחיל הדם להתנקז לורידיות וורידים המחזירים אותו לכיוון הלב. מחקרים מראים זרימת דם גבוה מהרגיל בעורקים של אנשים עם טחורים, יתר על כן, הודגמו אצל אנשים אלו מספר עורקים בעלי קוטר רחב יותר מהנורמלי. עודף הדם המגיע באופן קבוע גורם לגודש ונפיחות המתקדמת הדרגתית בעורקיות הקטנות ובנימים התפיחות דוחפת את הרירית המצפה לכיוון חלל הרקטום ויוצרת את הטחורים הפנימיים. אצל אנשים עם הפגם הזה בעורקים התפתחות הטחורים מתחילה בגיל מוקדם. קצב גדילת הטחורים והופעת הסימנים תלוי גם בעורך החיים, הריונות, תזונה ושתייה ובעיקר - הרגלי היציאות.
הטחורים הפנימיים גורמים להצרות משמעותית במעבר היציאות ועל כן, בעיקר אם היציאות קשות, נוצר לחץ על הורידים שסביב פי הטבעת והפרעה בניקוזם. ורידים אלה מתנפחים ויוצרים בליטות בצבע סגול מסביב לפי הטבעת טחורים חיצוניים. טחורים אלה, שהם כאמור תוצאה של הטחורים הפנימיים, כשהם נפוחים, גורמים לכאבים קשים במגע, בישיבה ואפילו בשכיבה וניתן לראותם בקלות סביב פי הטבעת בזמן התקף.
תופעה נוספת שמקורה בטחורים הפנימיים יחד עם יציאות קשות היא היווצרות פצע באיזור פי הטבעת או מה שמכונה פיסורה. היציאה הקשה העוברת במעבר המוצר ע"י הטחורים, קורעת את פתח הצר לעיתים סדק עמוק, שגורם כאב קשה, צריבה, דימום קל לרוב על נייר הטואלט והפרשות. בשל הכאב המלווה את היציאה, אנשים הסובלים מפיסורה נמנעים מלצאת באופן סדיר ובכך מחמירים מאד את מצב הטחורים הפנימיים והחיצוניים עד כדי התקף שלהם.
התסמין החשוב והמסוכן ביותר של הטחורים הפנימיים הוא דימום. צואה מוצקה פוצעת את הרירית העדינה המצפה את הטחור ורקמת הטחור אלו כלי דם מדממת. הדימום יכול להיות זעיר מספר טיפות באסלה או מאד משמעותי ומצריך ערוי מנות דם. בעיקר מסוכן המצב אצל מטופלים בתרופות לדילול הדם או אז הדימום יכול ממש לסכן חיים.

ניתן לסווג את הטחורים לשני סוגים על פי מיקומם:
טחורים פנימיים: טחורים שאינם נראים מאחר ומיקומם גבוה בתוך התעלה האנאלית. מדובר בהתנפחות של ורידים המכוסים ברקמה רקטלית רירית. טחורים פנימיים יכולים להתבטא בדימום קל בעת פעילות מעיים. טחורים אלו עלולים לגדול ולהגיע למצב של צניחה, בו הם מתבלטים מפי הטבעת. הסימפטומים הם- דימום, תחושת מלאות באזור הרקטום לאחר פעולת מעיים, לרוב אינם כואבים, למעט מקרים של צניחה.

טחורים חיצוניים: טחורים שנראים לעין מאחר והם ממוקמים מחוץ לפי הטבעת. מדובר בורידים המכוסים ברקמת תאי עור שהתנפחו. לרוב הם מלווים בכאב, שנעלם לאחר ירידת הנפיחות, ודימום כתוצאה מקריעה של כלי הדם. הסימפטומים לטחורים חיצוניים הם כאב, דימום, דלקת, גרד ונפיחות.

בכל מקרה של דימום ביציאה חשוב לפנות לרופא. דימום עלול להיות תסמין של מחלות רבות במערכת העיכול, כולל סרטן המעי הגס.
בדיקת איבחון לטחורים חיצוניים כוללת הסתכלות חיצונית לאיזור פי הטבעת.
בדיקת איבחון לטחורים פנימיים נעשית ע"י מכשיר "אנוסקופ" צינור חלול ומואר, המאפשר הסתכלות פנימה לעומק כ 7 סמ' בתוך החלחולת. בדיקה זו קובעת קיום הטחורים ודרגתם.
טחורים חיצוניים ופיסורה אפשר לראות בהסתכלות ישירה באיזור פי הטבעת. את הטחורים הפנימיים מאבחנים בבדיקה הקרויה אנוסקופיה. מחדירים מכשיר חלול עם מקור אור ודרכו רואים את החלק הפנימי של הרקטום והטחורים הפנימיים. בבדיקה זו אפשר להגדיר את חומרתם כאשר ישנן 4 דרגות חומרה לפי גודלם ורמת הצניחה שלהם.

מומלץ להתחיל טיפול בהופעת הסימפטומים הראשונים. דיאטה בשילוב עם טיפול תרופתי מתאים עשויים לעזור הרבה. ריקי הלוי, ממליצה על מספר פעולות בסיסיות להתמודדות עם הטחורים כבר בשלבים הראשונים:
השתדלו לאכול אוכל עשיר בסיבים תזונתיים (דגנים, ירקות ופירות)
הגבירו בשתיית נוזלים
בצעו פעילות גופנית כגון שחיה, הליכה וריצה
בנו הרגלי הפרשות צואה טובים. אל תתאמצו יותר מדי בשירותים ושימו לב לצרכי גופכם. התפנו ברגע שיש צורך (התאפקות מביאה להתייבשות הצואה והקשייתה)
הימנעו מישיבות או עמידות ממושכות
הימנעו ממאמץ
השתמשו בלקסטיבים (תרופות למניעת עצירות) בעלי פעילות עדינה כדי להימנע מהתאמצות והתפתחות העצירות
אמבטיה במים פושרים מקלה על הסימפטומים
השתמשו בתרופות נגד טחורים לטיפול מקומי כגון פרוקטו גליבנול

לאחר שנים של מחקר הופיע מכשיר חדשני לטיפול בטחורים. השיטה המהפכנית מבוססת על שימוש באולטראסאונד לאיתור ומיקום מדויק של העורקים החולים באיזור הרקטום עורקים שאחראיים במישרין לבעית הטחורים. המכשיר החדשני מאפשר טיפול נקודתי (זעיר פולשני) בגורם האמיתי לבעיה.
עם איתור ומיקום העורקים מתבצעת דרך המכשיר תפירה שחוסמת את הזרימה בעורק כאשר המכשיר מאפשר לוודא שאומנם הופסקה זרימת הדם בפעולה. הפסקת הזרימה העודפת מביאה להעלמות הטחורים תוך זמן קצר. עם העלמות גורם הלחץ המקומי חל שיפור ניכר בניקוז הורידי באיזור וגם הטחורים החיצוניים מתרוקנים מדם ומפסיקים להציק. כל זאת מבלי לפצוע את איזור פי הטבעת ולגרום לכאבים הקשים שלאחר ניתח רגיל. יתר על כן, בעזרת המכשיר ניתן לזהות עורקים חולים שלא נצפים ע"י המנתח במהלך הניתוח ולהסיג תוצאות טובות יותר לאורך הזמן.
יתרונות השיטה מרובים:
הטיפול נעשה ללא אישפוז, ללא הרדמה וללא הכנה מיוחדת טיפול מרפאתי
בטיפול אחד מאתרים ומפסיקים את כל העורקים הפתולוגיים
הטיפול אפשרי בזמן הריון אפילו בחודשים מתקדמים וגם בזמן התקף חריף של טחורים
תקופת ההחלמה קצרה ולמעשה אפשר לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת
אין סיבוכים משמעותיים לטיפול
אחוזי ההצלחה גבוהים במיוחד מע?ל 93% בספרות העולמית
בישראל מבוצע ההליך הנקרא Doppler Guided Hemorrhoidal Artery Ligation או HAL במרפאות פרוקטוטק בניהולו של דר' שכטר פנחס, כירורג בכיר.


משחה מכווצת: כיצד פועל פרוקטו גליבנול לטיפול בטחורים
פרוקטו גליבנול הוא תכשיר לטיפול בטחורים המשלב בין שני חומרים: לידוקאין, חומר מאלחש המרגיע את הכאב וטריבנוזיד - המכווץ ומרפא את הטחורים. פרוקטו גליבנול משווק בקרם ונרות. הוא מקטין את חדירות דופן כלי הדם ויש לו השפעה אנטי דלקתית. פרוקטו גליבנול מעניק שכבת הגנה לאזור הפגוע, דבר המאפשר מניעת גירויים בזמן הטלת צואה והמשך תפקוד תקין. הוא אינו מכיל סטירואידים ולכן בטוח יותר ומאושר לנשים הרות ומיניקות. להשלמת הטיפול ניתן להשתמש בפרוקטו מגבונים- מגבונים לחים המכילים חומרים בעלי תכונות מרגיעות לדוגמא קמומיל ואלוורה, וחומרים בעלי תכונות מכווצות.

בואו לדבר על כך בפורום פרוקטולוגיה וכירורגיה של המעי