מגנטיזם

גירוי מגנטי טראנסקרניאלי כבר מוכר למדי, והוא משמש למחקר הכל, החל ברצון חופשי וכלה במחלת נפש. האם הוא עתיד לצאת מתוך המעבדה ולתוך המרפאה?

במהלך המאות נטען שוב ושוב כי למגנט יש כוח ריפוי, למרות שלא היו הוכחות רבות לכך. לעומת זאת מצאו למגנט שימוש בתחום הרפואה המעורר עניין רב בקרב הנוירו מדענים, טכנולוגיה שנקראת גירוי מגנטי טראנסקרניאלי (TMS), הוכנסה לשימוש ב 1985, ומשמשת למחקר מגוון, החל בבחירה חופשית, בעיות תנועה ועד בריאות הנפש.
TMS היא דרך לגירוי המוח באמצעות שדה מגנטי, אומרת שרה ליזנבי, ראש המעבדה לגירוי מגנטי ופרופסור מסייע לפסיכיאטריה ביולוגית באוניברסיטת קולומביה. "השתמשו בה לבחינת תפקוד המוח וכטיפול נסיוני עבור הפרעות פסיכוטיות כמו דיכאון".
TMS כולל שדות מגנטיים חזקים, הדומים לשדה המגנטי בסריקת MRI, וניתנים לשינוי בתדירות ובעוצמה. ניתן למקד את השדות באיזורים שונים בקורטקס, על פי מיקום המגנט.
בשנות השמונים הטכנולוגיה שימשה בעיקר למיפוי פעילות הקורטקס, אבל המחקר עצמו צבר תאוצה רק כשנכנסו מכונות חזקות יותר. כבר בשלבים הראשונים חוקרים מצאו שגירוי איזורים מסויימים יכול להביא לשינויים במצב הרוח, ועד מהרה נחשב TMS לא רק לכלי מחקרי אלא גם לטיפול פסיכיאטרי פוטנציאלי, והטכניקה נחקרה עבור דיכאון, סכיזופרניה, טורדנות כפייתית, הפרעה דו קוטבית ופרקינסון.
"בינתיים ההבטחה בהחלט מתממשת כדרך יעילה לגירוי המוח" אומרת ליזנבי. "אפשר לראות שינויים של ממש במפת המוח. האם הגירוי מהווה טיפול? זו כבר שאלה אחרת. המחקרים מעורבים. השקפתי היא שאנחנו עדין מתקדמים לקראת התשובה, אבל יש כבר כמה תוצאות מבטיחות".
TMS פועל על ידי שימוש בשדה מגנטי להפעלת זרמים חשמליים באיזורים קטנים (1 ס"מ בערך) במוח, וכך להביא להתפוצצות של נוירונים באותו איזור. קודם לכן הדרך היחידה להפעיל זרמים חשמליים אצל בני אדם היתה לחבר אלקטרודות במהלך ניתוח.
ואולם, אומרת ליזנבי, "גירוי מגנטי חודר את הגולגולת כאילו היתה שקופה. זוהי טכנולוגיה חזקה מאוד כי היא קופצת מעבר לגולגולת לתוך המוח, ומאפשרת לגרות את איזור הקורטקס."
מרבית המחקר על הפוטנציאל הטיפולי של TMS התמקד בדיכאון. המחקר הראשוני מצא שגירוי הצד השמאלי של הקורטקס החזיתי אצל מתנדבים נורמליים העלה תחושות של עצב, ואילו גירוי בצד ימין העלה שמחה. ואולם מחקרים אלה לא חודשו, ומחקרים אחרים מצאו שגירוי הצד השמאלי אצל חולים בדיכאון, הביא דווקא לשיפור ההרגשה.
סיבה אחת לבלבול היא שטרם נקבעו פרמטרים נכונים לטיפול יעיל. למשל, גירוי בתדירות נמוכה מביא להתרגשות. אם צד שמאל וימין של הקורטקס החזיתי ניזונים אחד מהשני כחלק ממעגל שמייצר מצב רוח, גירוי בתדירות גבוהה של הצד השמאלי יכול להביא לאפקט דומה לזה שיביא גירוי בתדירות נמוכה לצד ימין, והפוך. הפרמטרים המדוייקים לגירוי ולמיקום יכולים להיות מכריעים.
הסבר נוסף לתוצאות השונות הוא שחולים בדיכאון עשויים להגיב בצורה שונה ממתנדבים שאינם בדיכאון, ויכול גם ליצור תגובות הפוכות לשמחה שניתן היה לצפות. גם להבדלים אישיים במבנה המוח יש השפעה על התוצאות.
"ההנחה היא שצד אחד שולט ברגש אחד, והשני ברגש ההפוך, אבל במציאות זה הרבה יותר מסובך" אומרת ליזנבי. "כדי להשיב על השאלות, צריך יותר מחקרי בקרה."
כיום TMS בדרך כלל לא מביא להתקפים, אבל קיימת סכנה לכך, הגוברת ככל שעולה תדירות הגירוי. מעבר לסף מסויים התקפים הם כמעט בלתי נמנעים. היות ש TMS ניתן למיקום מדוייק יותר מ ECT (טכניקה המשתמשת במתח גבוה כדי לשבור את התנגדות הגולגולת, ולכן לא ניתנת לכיוון מדוייק), ההתקפים שליזנבי מכנה "תרפיה של התקפים מגנטיים" מפחיתה את השפעות הלוואי של "תרפיית שוק". ECT הוא אולי הטיפול היעיל ביותר המוכר כנגד דיכאון, אבל משתמשים בו כמוצא אחרון משום שהוא עלול לפגוע בזיכרון.
"אנחנו רוצים ליצור התקף ממוקד באיזורים חיוניים לדיכאון, ולא לפגוע באיזורי הזיכרון" אומרת ליזנבי. היא כבר ערכה מחקר קטן שמצא כי חולים התאוששו מהר יותר אחרי MST, ודיווחו על פחות בעיות זיכרון מאשר בטיפול ECT. היום ליזנבי עורכת מחקר בקרה על מנת לבדוק את יעילות הטכנולוגיה החדשה.
כשהיא לא משמשת ליצירת התקפים, ל TMS יש מעט תופעות לוואי. אחדים חוו כאב במקום בו היה המגנט, משום שהוא מביא להתכווצות שרירים באיזור הראש, אבל מדובר בכאבים קלים ביותר. יחד עם זאת, ליזנבי מזהירה, TMS יכול לפגוע ביצירת הזיכרון אם יכוון ישירות לאזורים מסויימים באונה הזמנית. בשל כך, ומשום ש TMS יכול לחסום או לגרום לתנועה כשהוא מכוון לאזורים המוטוריים, הוא גם משמש כדי לבחון רצון חופשי.
על פי אריק ווסרמן, ראש היחידה לגירוי מוחי במרכז הארצי להפרעות נוירולוגיות ושבץ, "מספר ניסויים טוענים כי ניתן למעשה להביא לבחירה. [קבוצת חוקרים בחנה] אנשים שהתבקשו לבחור איזה יד להזיז, וטענו שהם יכולים להשפיע על הבחירה באמצעות TMS גם מבלי שהנבדקים ידעו על כך."
בניסוי, הנבדקים התבקשו לבחור בצורה אקראית איזה יד להרים בהינתן האות, אך באמצעות גירוי צד אחד של הקורטקס המוטורי, החוקרים השפיעו על הבחירה. "זה פרובוקטיבי למדי" אומר ווסרמן, ומספר שהוא מקבל "טלפון בשנה ממישהו במשרד ההגנה" שמעוניין לדעת כיצד ניתן יהיה לשנות את ההחלטות של טייס במטוס קרב.
למרבה המזל, הגורם המגנטי צריך להיות על או בסמוך מאוד לראש כדי להיות יעיל. "אי אפשר לעשות את זה מהצד השני של החדר" אומר ווסרמן. כדי להשפיע על מישהו במטוס "צריך מגנט בגודל של גורד שחקים, וזה ישפיע לא רק על הטייס".
ווסרמן משתמש ב TMS כדי לבחון השפעות הורמונליות על המוח. במחקר השווה נשים שגילו תסמינים של דיכאון וחרדה בתקופה לפני הווסת לעומת נשים שלא הראו סימנים דומים.
מוחן של נשים עם תסמונת קדם וויסתית הגיב אחרת ל TMS לעומת נשים שלא סבלו מההפרעה. אצל נשים בעלות התסמונת יש רמות גבוהות של אסטרוגן ופרוגסטרון המורים למוח לייצר נוירוסטרואידים הנקשרים לקולטן GABAA. קולטן זה ידוע כאתר לפעולה של ווליום ובנזודיזפינים אחרים, המרגיעים את המוח והופכים אותו לעמיד יותר בפני פעילות יתר.
במילים אחרות, נשים שלא סבלו מתסמונת קדם ויסתית הכילו "ווליום" טבעי, אך נשים שכן סובלות מ PMS לא מגיבות בצורה דומה, או שהמוח לא נענה באותה צורה. ייתכן שההבדלים הביאו לתגובות ל TMS שונות.
ווסרמן מאמין ש TMS הוא הטיפול בעל סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר לאפילפסיה. "האפקט המשמעותי ביותר של TMS הוא הכנעה של הפונציאל המוטורי" הוא אומר, ומסביר שגירוי בתדירות נמוכה של הקורטקס המוטורי למשך 10 דקות יביא לתגובה מופחתת באיזור זה.
חוקרים אחרים הראו שכשחולי סכיזופרניה סובלים מהזיות, הקורטקס הטמפורופרטיאל השמאלי שלהם פעיל. על ידי טיפול בסכיזופרנים ב TMS בתדירות נמוכה, הפסיכאטררלף הופמן ועמיתיו באוניברסיטת ייל מצאו שהם יכולים להפחית את מספר ההזיות שחוו החולים בהשוואה לקבוצת ביקורת שטופלה בגירוי מגנטי פיקטיבי.
עבור החוקרים TMS מציע מקור חדש למידע מעמיק על הקורטקס והקשרים שלו, המשמעותי וחשבו גם אם לא יעבור למרפאות כשיטת טיפול חדשנית.