לישון כמו תינוק - על הפרעות שינה בתינוקות

בחודש הראשון לחייו הרך הנולד ישן כשני שליש מהיממה. בהדרגה משך השינה מתקצר עד לשליש מהיממה בגיל המבוגר.
השינה משמעותית מאוד. חסר בשינה פוגע בתפקודים שונים כמו ברמת קשב, יכולת ריכוז, למידה וזיכרון. כמו כן לשינה יש קשר לתפקודים פיזיים כמו גדילה, מערכת חיסונית וחילוף חומרים.
בזמן השינה אוגר התינוק אנרגיה החיונית לו לצורך גדילה והתפתחות. במהלך השינה התינוק מתנתק מהגירויים החדשים שעוברים עליו ובמידה מסוימת מחקה את המצב המוכר לו מן הרחם. כך מתאפשרת התפתחות המוח, עיבוד מידע חדש וקליטתו בזיכרון.
עבור ההורים שנת התינוק היא הזדמנות מצוינת להתפנות לעיסוקים שאינם קשורים לתינוק. מכאן שהרגלי השינה של התינוק משפיעים גם על הדפוס המשפחתי והסביבתי העוטף את התינוק.
מחזורי השינה של התינוק מתחלקים על פני שעות היממה ונמשכים כ 3-5 שעות כל אחד. שנתו של התינוק מתרכזת יותר ויותר לשעות הלילה. העירנות מאתפיינת בהרגשת רעב ולאחר האכלה התינוק יירדם שוב.
בנוסף למחזוריות השינה היומית קיימת גם מחזוריות בשלבי השינה, בין שלב השינה השקט ושלב השינה הפעילה REM שהינו כ 60 דקות בממוצע, אך זמן זה משתנה מתינוק לתינוק

נראה כי גם מועד הלידה וגם תהליכים שונים בהריון משפיעים על דפוסי השינה. לתינוקות בשלים שינה רגועה ושקטה יותר ודפוסי שינה בוגרים יותר מתינוקות פגים. התינוקות הפגים ממשיכים את שלב ההבשלה וגיבוש הדפוסים מחוץ לרחם. בחודשיים הראשונים התינוק עובר תהליכים המתבטאים בקיצור שעות השינה ביממה וריכוזם לשעות הלילה. כאשר תינוק אינו מגיע לשלב של שינה רציפה במשך הלילה ותעורר הרבה אנו מגדירים זאת כהפרעת שינה.
מצב נורמלי מבטא סדר גודל של 16 שעות שינה ביממה בתינוקות בני שלושה שבועות עם אורך שינה רצופה של 3.5 שעות וכשעתיים עירנות.
בגיל חצי שנה התינוקות ישנים כ 12 שעות כאשר בשעות הלילה הם אמורים לשון ברציפות כחמש שעות ובנוסף, לשון בעוד שני פרקי שינה במהלך היום.

מיטת התינוק, טמפרטורת החדר והקרבה להורה יכולים להשפיע בצורות שונות על גיבוש דפוסי השינה. חדר צריך להיות חמים אך לא חם מדי. טמפרטורה נוחה ממוצעת היא 22 מעלות אך צרכים אילו משתנים מתינוק לתינוק: קיימים תינוקות אשר טמפרטורת חדר גבוהה עלולה לגרום ליקיצה מוקדמת ושינה לא שלווה בתינוק. תינוק יבש ישן טוב יותר ויש להקפיד על מועדי החתלה ונקיון. פריחה או גרד עלולים להציק ולשנות מועדי עירות. נוכחות אחד ההורים ממלאת צרכים בסיסיים של התינוק מחד, אך מאידך יש לקחת בחשבון שרציפות המגע עם התינוק עלולה לקבע בו דפוסים שיהיה לו קשה להשתחרר במשך זמן רב, דבר שעלול להשפיע על איכות השינה וזוגיות ההורים.
הגישה בה נוקטים ההורים בבואם להכין את התינוק לשנת לילה קובעים במידה רבה את רמת האמון של התינוק כלפי הסביבה. אם תינוק ירגיש שההורים מעדיפים "להפטר" ממנו, הוא עלול לרצות לחדש את הקשר שלו עם ההורים על ידי בכי. לכן שלב ההרדמה חשוב ומלווה בתהליך מסוים. יחד עם זאת יש להזהר שלא להרגיל את התינוק למצב בו ברגע שההורה אינו לידו הוא יבכה או יתעורר על מנת לשמר את הקרבה בניהם לאורך כל הזמן.
בתינוקות גדולים יותר יש להקפיד על חדר נעים עם קישוטים, צללים מתאימים ובעיקר סביבה שהתינוק יכנס אליה מרצונו וללא פחד. חשוב להתקין מנורת לילה קטנה וקבועה או עמעם כדי להמנע מהדלקת אור פתאומית כשנכנסים לחדר בעת בכי התינוק. גם המיטה צריכה להיות בטוחה ומעוצבת בצורה פשוטה ללא קישוטים רבים מדי שיגרו אותו וללא צבעים רועשים מדי.
כמו כן, חשוב להקפיד על הרגלת התינוק לרעשי הבית הרגילים (טלביזיה, דיבורים וכו´) שכן, תינוק שאינו מורגל בכך עלול להתעורר כאשר הדממה מופרת ברעש שגרתי או פתאומי.

תינוק שבע רגוע יותר ולכן ישן משך זמן רב יותר. יש לקחת בחשבון שבעיות תזונה שונות או בעיות ספיגה (גזים, עצירות) עלולים להשפיע על יקיצת התינוק. ישנם מצבים בהם ההורים נוטיים לקשר בכי לרעב ולכן נותנים לתינוק מנת אוכל נוספת בלילה. תופעה זו מכבידה על התינוק ועלולה לפתח אצלו אי נוחות וגזים. תינוק שמתעורר משנת לילה כדי לקבל ארוחה יכול לקבלה בשלב מוקדם יותר. ניתור שעת הארוחה חיוני על מנת לאפשר לתינוק לקבלה בשלבי שינה קלים ולא בשלב השינה העמוקה, אליה יותר קשה לחזור.

הפרעת שינה נקבעת על סמך איכות שנת הלילה והתנהגות התינוק במהלך היום כאחד. לא כל הפרעת שינה נגרמת בשל הרגלים לקויים או תגובת ההורים לבכי שלו בלילה. אופי התינוק נקבע לפעמים טרם לידתו. תינוקות עם מזג קשה מתקשים להסתגל למצבים חדשים ולכן הם בעלי סף גירוי נמוך, דבר שיקשה עלהם להירדם או יגרום להם להתעורר לעתים תכופות.
התפיסה הסינית מניחה שדפוסים אילו מתגבשים בחלקם במהלך ההריון וחלקם קשורים לצ´י המולד ולג´ינג מההורים. חלק מהדפוסים נרכשים לא רק בעזרת הגנים אלא בתהליכים המוסיפים צ´י לתינוק. תזונה מחממת של האם, תרופות או עישון משפיעים על האנרגטיקה של האם ולכן גם על העובר. גם עצבנות או כעס יכולים להשפיע על העובר. תינוקות מסוימים נולדים כטיפוסי חום על רקע רעילות או חום בכבד או חסר דם הגורמים לשן להפגע. דווקא תינוקות חסרי צ´י ובעלי מאפיינים של קור נוטים לשון הרבה ולעתים יותר מהנדרש. על כן יש לאפיין את התינוק ובמקרה של חום יש לקרר אותו באמצעים סביבתיים (כמו הורדת הטמפרטורה של החדר בחצי מעלה), בגדים קלים יותר. כמו כן יש להשפיע על התזונה כבר מגיל אפס.

אם התינוק יונק יש לשפר את האנרגטיקה של חלב האם דרך תזונת האם. אם התינוק ניזון מפורמולה יש להקפיד על פורמולות מתאימות (לפעמים בדרך של ניסוי וטעייה). דבר זה בא לידי ביטוי באופן חד יותר כאשר התינוק סובל מחסר דם מולד. זהו מצב חמור יותר המוביל לבעיות התפתחותיות ומוטוריות בילד. כך שדפוס שינה לא תקין יכול לרמז גם על בעיות נוספות.

הפרעות שינה יכולות להתרחש על רקע תנאים לא נוחים של החדר, רעב, תזונה לא מתאימה או רבה מדי, גזים, עוויתות מעיים (תופעה שנותה להסתיים עד החודש הרביעי), בקיעת שיניים, מחלות שונות, פריחות ובעיות גרד בעור.
סיבות אחרות לפיתוח הפרעות שינה כרוכות בהקניית הרגלים לא תקינים (כמו הרדמת הילד על הידיים), חרדה של ההורים לגבי הטיפול בתינוק דבר שמגביר את אי השקט של התינוק כשהוא חש בדבר, בהלה של התינוק כאשר הוא התהפך למצב שאינו מצליח לחזור ממנו (אופייני לגיל חצי שנה, למשל במצבים בהם תינוק עבר ממצב בטן לגב ולא מסוגל לחזור למצבו הקודם), ומצבים בהם התינוק מנסה את הוריו.

יש לזכור כי חלק לא קטן מדפוסי השינה מובנה בתינוק ואינו קשור לסביבה או להתנהגות ההורים כלפיו. מצבים אילו יכולים להיות מוחרפים בהתנהגות לא מתאימה ומעוצבים לטובה בהתנהגות המתאימה לתינוק, אך לעתים נדרשת התערבות מקצועית.
התפיסה הסינית רואה בדפוסי השינה סימפטום לדפוס אנרגטי פנימי יותר. כלומר המטרה היא לא טיפוס בשינה עצמה אלא בגורמים המפריעים לתינוק לישון. גורמים אילו יחזרו וישפיעו על התינוק גם במישורים אחרים בחייו, גם אם בעיית השינה הספציפית נפתרה.

בגיל חצי שנה עד שנה מתעורר פחד הפרידה. התינוק בוכה שההורה המטפל עוזב אותו ובודק כיצד אותו הורה מגיב. אם ההורה חוזר מיד הוא עלול לפתח דפוס כזה כדי להחזיר את ההורה אליו. שלב מתקדם יותר הוא מצב בו התינוק מסרב להיכנס למיטה. אם ההורה מרחם אליו ואחר כך כועס עליו נוצר מצב של בלבול על רקע חוסר העקביות (מסרים כפולים), דבר שפוגע באמון הבסיסי בסביבה.

לעתים תינוק בוחר לגלגל את ראשו, לנדנד את גופו או להטיח את ראשו במגן המיטה בצורה עדינה. גם תופעות כמו חריקת שינים, משחק בשיער, מציצת זוית הכרית או מציצת אצבע יכולות להיות פעולות שמרגיעות את התינוק. תופעות אילו עלולות להפחיד את ההורה ולהכניסו למתח. לרוב מדובר בתופעה נורמלית שיכולה להמשך עד גיל ארבע והיא חולפת מעצמה. במצבים חריגים יש להתייעץ עם מומחה. הטיפול במקרים החריגים הוא בגורם לתופעה ולא בסימפטום ולכן אין לנסות להפסיק את התנועה אצל התינוק.

הרגלים לסדר יום כמו ארוחות בזמנים קבועים ותגובות מתאימות לזמן שבין הארוחות (כמו הרגעה באמצעות ליטוף, טיול או שיר, מוצץ או מים) מפתחים אצל התינוק דפוס נכון של הרגלי שינה תקינים. בתפיסת התינוק, כאשר ההורה עוזב את החדר ההורה נעלם. לכן ארגון סדר היום מתחיל בערך בגיל חצי שנה ועד אז הוא נקבע על פי צרכי התינוק.

טקס שינה הוא חלק חשוב של סדר היום. הוא מגדיר לתינוק גבולות ברורים בין יום ללילה. בערת הטקב ההורים מלווים את התינוק בביטחון לקראת שנת הלילה. חשוב שטקס זה יחזור מדי ערב ובסופו התינוק ימצא תמיד את עצמו נרדם במיטתו (ולא נרדם על הידיים או מול הטלביזיה). הטקס כולל ארוחת ערב, אמבטיה, משחק או סיפור או שיר ושינה. סדר הפעולות אומנם אינו חשוב אך חשוב שהוא יחזור על עצמו בצורה דומה מדי ערב.
הטקס צריך להתנהל באווירה נעימה המקרינה רוך ואהבה ללא כעס ומתח. התינוק צריך להרגיש שהוא מקבל פרס ולכן הוא מצפה לו באהבה. כמובן שיש להקפיד על כל התנאים הסביבתיים והאחרים שציינו.
חשוב לא להרגיל את התינוק להירדם עם בקבוק אוכל אך הוא יכול להרדם עם מוצץ מתאים או בובה. חיבוק וליטוף צריכים להקדים בכל מקרה את בקבוק המים או האוכל בכל תהליך של הרגעת התינוק.
כמו כן יש להימנע מלהבטיח לתינוק (בגיל מבוגר יותר) דברים שאי אפשר לעמוד בהם, כמו להשאר איתו בלילה. במצב זה התינוק יתחיל להתעורר בלילות כדי לבדוק אם ההורים נמצאים איתו.

בואו לדבר על כך בפורום רפואת ילדים
ובפורום רפואה משלימה

לאתר "תמורות", המכללה לקידום רפואה משולבת - לחץ כאן