תוחלת החיים: האורך לא קובע

כשמציגים את המעלות של הרפואה המשלימה, זה נשמע לא פעם כמו הדגשת החסרונות של הרפואה המערבית. ואז נשמעת זעקת התומכים ברפואה המערבית: "רגע, אבל בזכות הרפואה עלתה תוחלת החיים". ובכן, נעמיד דברים על דיוקם. ראשית, אין חיה כזו שנקראת "תוחלת חיים", אלא רק "תוחלת חיים ממוצעת". כלומר, זו בסך הכל סטטיסטיקה - כמה נולדו בהשוואה למספר האנשים שמתו בשנה מסוימת במדינה כלשהי.

נשאלת השאלה האם תוחלת החיים הממוצעת היא מדד לבריאות או לאיכות חיים? לא בהכרח. בארצות הברית תוחלת החיים הממוצעת גבוהה מזו שבסין, אך אם נשווה את בריאותו של סיני ממוצע, בגיל 50, 60 או 80 לבריאותו של אמריקני ממוצע באותו גיל - הסיני תמיד יצא בריא יותר. בסין ישנן פחות מחלות כרוניות מאשר במערב: סוכרת, התקפי לב, לחץ דם, סרטן ועוד.

איך בכל זאת קורה שתוחלת החיים הממוצעת בארה"ב גבוהה יותר? זה משום שתמותת התינוקות שם נמוכה יותר. וזה מה שקרה במערב במאה האחרונה: תמותת התינוקות ירדה באופן דרסטי, בעזרת פגיות, טיפולים תרופתיים, תנאי היגיינה ועוד. זו הסיבה הראשונה לעלייה בתוחלת החיים הממוצעת. הסיבה השנייה: מי שבפועל מאריך את תוחלת החיים הממוצעת בדור שלנו, הם הזקנים שחיים כיום מעבר לממוצע - בני השמונים ומעלה.

הדור הזה של המבוגרים, הוא דור מאוד ייחודי; הם נולדו בראשית המאה ה-20, לפני עידן האנטיביוטיקה. הם שרדו (בעזרת צמחי מרפא וקומפרסים) את המגיפות שהפילו חללים בגלל תנאי היגיינה ותברואה לקויים בערים. כיום הם יכולים להיעזר בשיטות הרפואיות המקובלות להארכת חיים: תרופות, טיפול נמרץ, חיבור למכשירים ועוד. הדור המיוחד הזה חי את 30 שנות חייו הראשונות בסביבה די טבעית: האוויר היה עדיין צח, לא היה חור באוזון ולא חומרי הדברה והורמונים במזון. קרינות שונות לא היו עדיין בנמצא ובנוסף האנשים הלכו לישון מוקדם, הלכו ברגל ואכלו אוכל פשוט יחסית וטרי (לא היו עדיין מקררים ביתיים).

התשתית הבריאותית של הדור הייחודי הזה, יצרה מצב חד פעמי של הארכה ניכרת בתוחלת החיים הממוצעת. במאמר מוסגר אפשר לציין שאריק שרון, נכון לעכשיו (אוגוסט 2008), תורם יום, מדי יום, לטובת הסטטיסטיקה של תוחלת החיים הממוצעת שלנו. לדור שנולד אחרי מלחמת העולם השנייה, עם הפניצילין, הדי די טי והנפולת הרדיו אקטיבית, אין תשתית בריאה כמו לדור הקודם; לכן תוחלת החיים הממוצעת תתחיל עוד מעט לרדת. דור הנפילים כבר מתחיל להחזיר ציוד.

בביטאון הרפואה האמריקני רב היוקרה (JMA), פורסם (מרץ 2008) שתוחלת החיים הממוצעת מתחילה לרדת בארה"ב. ואפשר לצטט גם מדברי ד"ר רוברט ריזה, נשיא האגודה האמריקנית לסוכרת שאמר: "אנחנו נהיה כנראה הדור הראשון מאז ראשית המאה ה-20 עם תוחלת חיים קצרה יותר משל הורינו".

לסיכום, העלאת תוחלת החיים הממוצעת שהרפואה המערבית מתגאה בה כל כך, היא יותר פיקציה סטטיסטית מאשר אמת-מידה לרמת בריאות או לאיכות חיים. לעתים עולה אפילו החשש, שההתהדרות הזו בהעלאת תוחלת החיים הממוצעת, אינה אלא עלה תאנה שאמור לכסות על חוסר היכולת ליצור בריאות אמיתית בקרב האוכלוסייה.

ד"ר גדעון רון הוא מומחה לרפואה סינית.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה סינית.