רגע לפני החזרה לבית הספר

אחרי תקופה ממושכת של ניתוק מהמסגרת, החזרה לבית הספר ולגן מרגשת הורים וילדים כאחד. בקרוב יתחיל שוב המסע של הסתגלות למסגרת, עמידה בלוחות זמנים, הכנת שיעורי בית ועבודות. אצל חלק מהילדים הכל מסתדר די מהר, ואילו אצל האחרים הקשיים נגררים לעיתים לאורך כל השנה. השאלה שעולה אצלנו ההורים היא, כיצד לפעול והאם ניתן לעזור לאותם ילדים שמתקשים במיוחד?

מילת הקסם היא ריתמוס. האורגניזם האנושי הוא חלק מהעולם הסובב אותו, ועולם זה בנוי על מקצבי פעילות סדירים (יום-לילה, קיץ-חורף וכו') המתחלפים זה עם זה. הסינים קוראים למצבים אלו יין ויאנג, והסמל המוכר מראה כיצד מצבים קוטביים מתחלפים זה בזה ושזורים האחד במשנהו בריתמוס מופלא. התחברות למנגנון טבעי זה משפרת את החיוניות, מקלה את ההתמודדות עם מצבים חדשים ושומרת על בריאות לאורך זמן.

עוצמת הטעם - לתזונה נכונה השפעה עצומה על בריאות הילד וביצועיו בבית הספר. חשוב לדעת כי הרגלי התזונה נרכשים כבר בגיל צעיר מאוד. חוש הטעם של תינוקות ופעוטות מוגבר לאין שיעור ביחס למבוגר, לכן חשוב מאוד בשנותיו הראשונות של הילד שלא לחשוף אותו לטעמים חזקים. המזון צריך להיות די תפל ביחס למזון של מבוגר. אחת הבעיות הנפוצות היא חשיפה מוקדמת לחטיפים שגורמים לילד לאבד את הרצון לאכול מזון "פחות טעים", כמו ירקות ותבשילים שונים. לא פעם אני שומע טענה מההורים שלא ניתן לוותר על החטיפים והמזונות המעובדים, כי אחרת "מה הילד יאכל". גם סוכר נכנס לקטגוריה זו - ברגע שהילד נחשף לסוכר לא טבעי, כמו בממתקים, כל סוכר אחר, בפירות למשל, נראה דל וחסר טעם, והילד יבקש שוב ושוב את הממתק.

ארוחת בוקר - רוב הילדים כיום אוכלים בבוקר דגנים עם חלב. הבעיה היא שוב סוכר. כמות הסוכר בדגני בוקר יכולה להגיע עד לרבע ממשקל הקופסה. הסוכר הוא חומר זמין מאוד שנספג מהר ומציף את הדם בגלוקוז. הגוף מגיב מיידית בשחרור אינסולין, שגורם לסוכר להיספג בתאים במהירות, ואז יכולות להופיע תופעות כמו עייפות וחוסר ריכוז בבית הספר, במיוחד אצל ילדים עם קשיי ריכוז. הסוכר לא מכיל סיבים, ויטמינים ומינרלים וגורם להשמנה ולהופעת מעגל קסמים שדורש עוד ועוד סוכר כדי להתגבר על השינויים הקיצוניים בריכוז שלו בדם. ארוחת בוקר טובה תתבסס על דגנים מלאים לא ממותקים, שמתפרקים באופן הדרגתי במעיים ומספקים לגוף את הסוכר שלו הוא זקוק בצורה מתונה ובליווי מרכיבי תזונה חיוניים אחרים.

ארוחה בבית הספר - לא פעם נוכחתי בילדים המביאים לבית הספר שקית של צ'יפס או חטיף אחר כארוחה. איך אנחנו כהורים מצפים שילד יתפקד כראוי בבית הספר אם זו הארוחה שהוא אוכל? הכלל הבסיסי ביותר בתזונה הוא להשתדל לצרוך מזון כמה שיותר קרוב לצורתו הטבעית. ככל שהמזון מתרחק משם, הוא דורש מאמץ גדול יותר מצד הגוף לעכל אותו, והערך התזונתי שלו נמוך יותר. כיום תעשיית המזון מוסיפה זרחן למזונות כמו פסטרמה, נקניקים, משקאות מוגזים. הזרחן יכול לגרום או להחמיר אי שקט וקשיי קשב, ולכן חשוב להימנע ממזונות אלו בכלל, ובמיוחד לפני הלימודים ובמהלכם. חלק מצבעי המאכל נחשדים כאלרגנים או כמסוכנים (במיוחד צבעי מאכל המיוצרים מתוצרי נפט), אחרים כגורמים לאי שקט. חשוב לצרוך מזונות שאינם מכילים תוספים כמו צבעי מאכל, מונוסודיום גלוטמט וחומרים רבים אחרים הנמצאים במזון מתועש (הקפידו לקרא את רשימת המרכיבים בכל מזון שאתם קונים).

ריתמוס התזונה - כיום בהרבה משפחות אין שעות אכילה מסודרות. כל אחד מבני הבית מגיע ואוכל, לרוב גם מול הטלוויזיה, באופן עצמאי. ישנה נטייה לנשנש כל היום ומכאן בעיית ההשמנה שהופכת למגיפה. כל שיטות הטיפול הטבעיות מדברות על הצורך בהקדשת זמן לארוחה, לשבת ולאכול במתינות ובשעות קבועות כל יום. לאכילה יחד כתא משפחתי יש חשיבות רבה בהקניית הרגלי אכילה נכונים לפעוט. החוויה של להיות ביחד חשובה מאוד לילד. היא נותנת לו ביטחון בתא המשפחתי ועוזרת לו לשמור על יציבות פנימית. חשוב להבין שהילד זקוק לשגרה ברורה עם שינויים מינימליים. אכילה מול הטלוויזיה או תוך כדי ביצוע פעולות אחרות גורמת לאכילת יתר ולהפרעה במערכת העיכול. בזמן הארוחה רצוי שלא לשוחח על דברים הפוגעים בשלוותה.

אנחנו מבלים שליש מהחיים במצב שינה. השינה עדיין לא נחקרה מספיק ורב הנסתר על הנגלה בנושא זה. אם נבדוק את נחיצות השינה לאדם, נגלה כי אדם יכול לשרוד רק כעשרה ימים ללא שינה בעוד שהוא יכול לחיות 40 יום ויותר ללא מזון. רובנו יודעים כי פעוטות זקוקים לשינה מרובה, אך רובנו לא מודעים לעובדה כי גם מתבגרים זקוקים ליותר שעות שינה מאשר אדם מבוגר. ילדים ומתבגרים זקוקים ל-12-9 ויותר שעות שינה בלילה. אם מפחיתים את כמות שעות השינה, נגרמות פגיעה בריכוז, החמרה משמעותית בהפרעות קשב, ירידה בהישגים הלימודיים, חוסר מוטיבציה ונטייה להשמנה. כיצד אם כן אנחנו יכולים לשפר את השינה אצל ילדים (וגם מבוגרים)?

יש להימנע מלהכניס לחדר הילדים מחשב, טלוויזיה, וידאו או מסך אחר. כל אלו הם זוללי שעות שינה. אם הכנסתם מסך לחדר, מצאו דרך נעימה ונכונה להוציא אותו משם או לנטרל אותו בשעות הלילה.

חשוב להימנע מפעילות אינטלקטואלית אינטנסיבית לפני השינה, כמו לימוד למבחן או משחקי חשיבה. עדיף לקרוא ספר בהתאם לגיל.

רצוי להימנע ממזונות או משקאות מעוררים לפני השינה, כמו קולה, שוקו, מזונות מאוד מתובלים או חטיפים.

חשוב שחדר השינה יהיה שקט, ויש "להוריד ווליום פעילות בבית" כאשר אחד הילדים הולך לישון.

רצוי להיצמד ככל שניתן לריתמוס הטבע ולהתכונן לשינה זמן לא רב לאחר רדת החשיכה, במיוחד עם ילדים קטנים ופעוטות.

ילד (גם מתבגר) הוא יצור תנועתי מאוד וזקוק לתנועה רבה במהלך היום. שמירה על כלל זה תסייע לשינה טובה יותר.

חשוב לשמור על שעות שינה קבועות ולא רק על כמות השעות כדי ליצור ריתמוס שיהפוך להרגל.

ילדים זקוקים להרבה תנועה. הבעיה שלנו כמבוגרים היא שאנו מתייחסים לילדים כמבוגרים קטנים ושוכחים שהם במצב פיזיולוגי ומנטלי שונה לחלוטין. קשה להאמין, אולם ילדים בגיל הגן וביה"ס היסודי רצים ביום כ-30 ק"מ מבלי להתעייף במיוחד. פעילות גופנית מסייעת לילד לבנות מסת שריר טובה, לחזק ביטחון עצמי ולשפר את מצב הרוח.

מאז הטלוויזיה, ומאוחר יותר המחשב, מרחקים אלו הצטמצמו בצורה דרסטית. נוסיף על כך את השינוי בתוכניות הלימודים במהלך השנים, שהוסיפו הרבה שעות עיוניות על חשבון זמני פעילות גופנית, ונקבל מצב בעייתי מאוד שגרם לעלייה עצומה במספר הילדים השמנים, בבעיות קשב וריכוז, בבעיות של דיכאון וחוסר שמחה אצל מתבגרים. תוכניות הלימודים הקיימת בבתי הספר וכמויות שיעורי הבית הבלתי אנושית גורמות לילדים לשבת עד השעות המאוחרות של הלילה בניסיון להתמודד עם משימה בלתי אפשרית. הילד נאלץ לנשנש על מנת להישאר ערני, עולה במשקל, מפסיד שעות שינה, רב וכועס על בני הבית וההורים, ומפסיד את הזמן שהיה אמור להיות פנוי למשחקים ותנועה. מה הפלא שהרוב המוחלט של הילדים שונא ללמוד ושונא את רוב המקצועות? המחשבה שעוד ועוד שעות לימוד לתלמידים היא זו שתגרום להם לדעת יותר שגויה, מאחר שהיא התנתקה מכלל בסיסי של הטבע: "יש לשלב בין מנוחה לפעילות בצורה הרמונית".

כפי שלא ניתן להיות כל הזמן במצב ערות תמידית, כך לא ניתן לאלץ ילדים ללמוד עשר ויותר שעות ביממה. זהו לימוד לא פורה שאינו מביא תוצאות אמיתיות. הדבר משול לכך שהיינו מבקשים מאדם לחיות רוב הזמן במצב נשיפה ללא אפשרות לשאוף אוויר.

הקפדה על תנועה מספקת חשובה ביותר בגיל הגן וביה"ס היסודי, ואנחנו כהורים צריכים לעודד את הילד לצאת לגן המשחקים ולסייע לו לחלק את המטלות שהוא מקבל מביה"ס בצורה סבירה כך שיישאר די זמן לפעילות גופנית על בסיס יומיומי.

פרחי באך - זוהי שיטה המתבססת על מתן תמציות פרחים בהתאם למצבו של הילד לתקופת זמן מוגבלת. התאמת התמצית נעשית על פי קריטריונים נפשיים מנטליים ופחות פיזיים. לדוגמה, תמצית פרח האגוז יכולה לסייע לילדים להתאקלם בסביבה חדשה. ילד שסובל מפחדים בלתי מוסברים יקבל את פרח הצפצפה. ילדים חסרי סבלנות יכולים להשתפר עם נטילת הפרח מימוזה ביישנית.

ביופידבק - זהו טיפול המתבסס על המשוב הביולוגי של הגוף, כלומר, אנחנו יכולים למדוד את רמת המתח והריכוז של הגוף ולאמן את הילד לשלוט במרכיבים הלא מודעים אצלו על ידי משחק מחשב והנחיות מתאימות מצד המטפל. הטיפול מתאים לילדים מגיל 8-7 ומעלה.

הומיאופתיה - השיטה מתבססת על מתן חומרים טבעיים מדוללים המותאמים באופן אישי לילד לאחר תשאול מתאים; לדוגמה, ילד ביישן שמתקשה להתנתק מההורים וזקוק להרבה עידוד ותמיכה.

טיפולי מגע - היתרון של המגע בטיפול בילדים הוא היכולת שלו לתקשר עם הילד בצורה הבסיסית ביותר. מגע יכול להרפות מתחים, לשחרר עכבות ולשפר שינה ותפקודים אחרים של הילד בכל הגילאים. טיפולי מגע כוללים רפלקסולוגיה, עיסוי הוליסטי, עיסוי ריתמי, שיאצו, טווינא ועוד.

הקפדה על דברים בסיסיים כמו תנועה, תזונה ושינה יכולה לשנות מקצה לקצה את יכולת ההתאקלמות והלימוד בבית הספר ואת הכישורים החברתיים של הילד. רצוי להתחיל בשינוי לפחות שבועיים לפני תחילת הלימודים.

ד"ר מוטי לוי הוא הרופא הראשי של רשת מרפאות "כללית רפואה משלימה".

בואו לדבר על זה בפורום רפואה משלימה לתינוקות, ילדים ונוער.