כאב בילדים: לתינוקות כואב יותר

כאב מוגדר כתחושה סובייקטיבית לא נעימה הנובעת מפציעה או ממחלה, ויכולה לגרום לסבל ניכר אצל התינוק או הילד. כל תינוק חש כאב וכל תינוק חווה את הכאב באופן ייחודי לו. מחקרים הראו כי תינוקות צעירים רגישים לכאב יותר מאשר מבוגרים, כנראה עקב אי יכולתה של מערכת העצבים שלהם להוליך תחושות מדכאות כאב מאזורי הפציעה.

בתינוקות ובילדים הכאב מלווה בדרך כלל גם בחרדה ניכרת. החרדה מפחיתה את סף הכאב, ולכן מגבירה את הסבל.

רוב הילדים מתחת לגיל שמונה שנים לא יכולים להבין כי הכאב שייגרם עקב בדיקה למשל, הוא חלק ממטרה עתידית הבאה להועיל לבריאותו. ילדה בת שנתיים, לדוגמא, אינה יכולה להבין כי הכנסת קטטר שתן נועדה למצוא את הזיהום שעלול לפגוע לה בכליות. מסיבה זו, יש לטפל גם בחרדה של התינוק ולא רק בכאב ולחפש דרכים אלטרנטיביות להפחתתם.

מאחר שכאב הינו תחושה סובייקטיבית, הערכת הכאב מתבססת על תחושות הילד והרגשתו, תוך כדי צפייה מעמיקה בהתנהגותו (כיצד הוא מבטא את הכאב). הורים הם המדד הרגיש ביותר לשינוי שחל אצל התינוק בעקבות הכאב, ולכן הצוות הרפואי תמיד ייעזר בהם בהערכת הכאב.

^^שואלים את הילד^^

דבר זה ניתן לעשות בצורה די מדויקת ברוב התינוקות. מעל גיל שנתיים משתמשים בסרגלי כאב מיוחדים. מחקרים הראו שבעזרת סרגלי כאב ניתן לאמוד באופן די מדויק את דרגת הכאב שחווה הילד וגם לאמוד שינויים בדרגת הכאב ע"י ביצוע חוזר של הבדיקה.

^^מתבוננים בהתנהגות התינוק^^

לתינוקות מתחת גיל שנתיים קשה לבטא מילולית כאב, ולכן יש צורך בהתבוננות מעמיקה בהתנהגותם. לאחרונה הוכח כי על ידי חיפוש מאפיינים ספציפיים בהתנהגות התינוק והתבוננות במימיקת הפנים, ניתן לכמת כאב בצורה די מדויקת. לתינוקות הסובלים מכאב יש מרכיבים בתנועות הפנים, אשר מסגירים את תחושת הכאב כמו עווית מסוימת או סגירה חזקה ותדירה של העיניים בזמן בכי, תנועות מסוימות של הגפיים, וכמובן עוצמת הבכי ותדירותו.

^^בדיקות ומדידות רפואיות^^

מדדים ביולוגיים כמו לחץ הדם, קצב הדופק, וריווי החמצן בדם יכולים לתת מדד עקיף לדרגת הכאב. מדדים אלו חשובים במיוחד בתינוקות חולים מאוד. מדידת כאב בתינוקות אלו הינה אתגר לא פשוט, מכיוון שלתוצאות המדדים יש בדרך כלל קשר ישיר למחלתו הבסיסית של התינוק והשתנותם לא בהכרח משקפת את עוצמת הכאב בלבד.

בקשו להישאר עם ילדכם לכל אורך השהייה במחלקה, כולל בזמן ביצוע בדיקות או פעולות אחרות (אם ניתן). ניתוק התינוק מהוריו, אפילו לזמן קצר, יכול לגרום באופן מיידי לעלייה בחרדה.

הסיחו את דעתו מהאיום הסביבתי, שוחחו עמו, שחקו איתו כדי לגרום לו להתנתק עד כמה שאפשר מהבכי סביבו, מהחלוקים הלבנים ומהמכשירים המאיימים.

בקשו שתינתן לכם פרטיות במהלך שהייתכם בחדר המיון (אם ניתן), כדי שתוכלו ליצור סביבה שקטה בה תוכלו להרגיע את הילד. כשמתאפשר, הביאו אתכם ספר או צעצוע איתם תוכלו לשחק עם הילד.

ודאו כי הילד יקבל משחה מאלחשת (משחת "אמלה", למשל), מספיק זמן לפני ביצוע הבדיקה. המשחה מפחיתה משמעותית את הכאב הכרוך בדקירה של העור, אך מאחר שיש להמתין לפחות שעה עד להשפעתה, מומלץ למרוח אותה על העור מיד לאחר הקבלה הראשונית למיון.

בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בהבנת התהליכים הגורמים לכאב ודרך הטיפול בו. כיום, לצורך הפחתת הכאב הכרוך בביצוע פעולות כואבות אנו יכולים לשלב מספר רב של תרופות. למשל, מתן גז צחוק בשאיפה, תרופות שניתנות כטיפות לפה או לאף, משחה מאלחשת ועוד.

הטיפול התרופתי צריך להיות מותאם לגיל התינוק, למחלה או לפציעה ממנה הוא סובל, וכן למשך ועוצמת הכאב שתגרום הפעולה הרפואית. רצוי שהטיפול התרופתי יתחיל רק לאחר שהתינוק כבר נרגע במידה מסוימת על ידי הימצאותו האינטימית בחדר שקט עם הוריו למשך מספר דקות לפחות.

ד"ר איתי שביט הוא מנהל מיון ילדים בביה"ח 'מאייר' לילדים, הקריה הרפואית רמב"ם.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רפואת ילדים
פורום פסיכולוגיית ילדים