קשב וריכוז: הוראה בגיל הרך

אוכלוסיית הילדים בעלי הצרכים המיוחדים היא אחת האוכלוסיות ההטרוגניות ביותר מבחינת הסימפטומים והאפיונים ההתנהגותיים והמוטורים. בקצה אחד של רצף ההתפתחות ניתן לראות ילדים המתפקדים באופן עצמאי, אך איכות התפקוד הסנסו-מוטורי והפסיכו-מוטורי אינו תקין. כלומר, יתכן ויהיה לילד קושי במוטוריקה הגסה ובמוטוריקה העדינה, יתכן ויהיו לו בעיות בתחום הרגשי, יתכן ויהיו לו לקויות למידה של קשב וריכוז ובעיות התנהגותיות שונות - ילדים אלה מתפקדים באופן עצמאי. מצדו השני של הרצף ניתן לראות ילדים הסובלים משיתוק מוחין ומפיגור שכלי עמוק - אלה ילדים התלויים בסביבה בתפקוד היומיומי.

ילדים משני צדי הרצף זקוקים לסביבה תומכת ומאפשרת. הורים, מחנכים, מטפלים, מדריכים כמו גם מדריכים לתנועה לגיל הרך, יש בכוחם לסייע, לתמוך, לתווך, להעשיר, לכוון, לעזור ולשפר את התפקוד היומיומי של הילדים. לשם כך עלינו לרכוש ידע ולהעשיר את עצמנו בנושאים הקשורים לצרכים המיוחדים, ולהתאים את ההוראה ואת הסביבה בין אם מתבצעת באופן פרטני ובין אם באופן קבוצתי.

לפני קביעת הקושי, הלקות, יש צורך באבחון כוללני לקבלת מידע התפתחותי מהימן, על היכולת וההתנהגות של הפונה במספר נרחב של תחומים; כך למשל, ילד או ילדה, נער או נערה, מבוגר או מבוגרת, שפונים עם אפשרות שהוא או היא סובלים מהפרעת קשב וריכוז.

התחומים המרכזיים באבחון הפרעת קשב וריכוז הם: טווח קשב קצר, אימפולסיביות ונטייה להיסח הדעת, קשיים בארגון ובוויסות החשיבה, הרגשות וההתנהגות בזמן ובמרחב, אי שקט מוטורי וקושי לפעול בהתאם למצופה מנורמות חברתיות. בנוסף למצוין לעיל, האבחון הפסיכולוגי של הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שם דגש על היכולות האינטלקטואליות - ההישגים הלימודיים, כישורי השפה, הקואורדינציה החזותית-מוטורית, התנהגות ההסתגלות והתפקוד האישיותי, ועל האפשרות של בעיות נלוות, כגון: ליקויי למידה, בעיות התנהגות, דיכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך וקשיים באינטראקציה בין?אישית. בשל המורכבות יש צורך באבחון רב תחומי, הכולל את כל מרכיבי ההתפתחות - מוטורי, קוגנטיבי, רגשי וחברתי.

הכוונה לקושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות (קריאה, כתיבה וחשבון) על רקע נוירולוגי. אין הכוונה לקשיי למידה, הנובעים מפיגור שכלי, פיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות. ברוב המקרים תתבטא הלקות בפער גדול בין היכולת הכוללת של היחיד והרמה המצופה ממנו, בהתאם לגילו, ובין רמת תפקודו בפועל. ליקויי למידה נובעים מתפקודים נוירולוגיים לקויים בתחומי השפה והתפיסה החזותית או מהפרעה בתהליכי הקשב, והם מופיעים בדרגות חומרה שונות - החל בליקויים קלים שאין בהם כדי למנוע תפקוד יומיומי תקין ושילוב במסגרות חינוך רגילות, דרך ליקויים המצריכים טיפול ייחודי בבתי ספר רגילים, וכלה בליקויים המחייבים סיוע במסגרות לימוד נפרדות, אם בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים ואם בבתי ספר מיוחדים.

מוגדרת כשילוב של קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים הרלבנטיים, תשומת לב לפרטים, מוסחות גבוהה, קושי בארגון, שכחנות ואיבוד חפצים וכד'. חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו מראים בנוסף אפיונים של אימפולסיביות והיפראקטיביות (H): חוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור, דיבורים ללא מחשבה וכד'.

הפרעות קשב וריכוז מאובחנות ע"י מומחים בתחום - רופאים נוירולוגים ופסיכיאטרים לילדים ונוער.

הפרעות קשב וריכוז או בשמם המדעי ADHD או ADD נחשבות כיום להפרעות שכיחות ביותר, וכל מה שקשור אליהן מעסיק הורים רבים. מנתונים של אגודת ניצן ומשרד החינוך עולה, כי כשליש מהילדים המשולבים כיום במערכת החינוך, סובלים מבעיות קלות או קשות בתחום לקויות הלמידה או הפרעות קשב וריכוז. בניגוד לעבר, לא נחשבת כיום הפרעת קשב וריכוז לאות קין על הילד, ובטח לא לקללה שיש להסתיר מפאת הבושה. להיפך! הורים רבים אינם מתביישים להכריז קבל עם ועדה כי הילד שלהם סובל מהפרעת ריכוז כלשהי. שיחות בנושאי אבחונים, ריטלין וטיפולים אלטרנטיביים חדשניים לטיפול בבעיה הפכו לחלק בלתי נפרד משיחות רבות בין הורים.

לאחרונה פותחו שיטות אבחון מתקדמות, שיטות לטיפול בבעיה ואף סדנאות בנושא במטרה להקל על חייו של הילד ושל ההורה כאחד. שהרי חייה של משפחה בה יש ילד שסובל מהפרעת קשב וריכוז הם מתישים כמו אחרי לילה בדיסקוטק. אלו ילדים שלא זקוקים לשינה רבה, אך זקוקים להרבה עניין ופעילות. הספה בסלון היא טרמפולינה, שולחן המטבח הוא בסיס לתיפופים והמכונית המשפחתית - זירת היאבקות.

תפיסת המרחב הבאה לידי ביטוי בארגון המרחב ובשליטה במושגי היסוד הקשורים למרחב ביחד עם דימוי גוף תקין, הם הבסיס להתמצאות מרחבית תקינה. ליקוי בהתמצאות מרחבית, מקשה על ההבחנה בכיוון, בגודל, בצורה וביחסים שביניהם.

היכולות ללמוד סימנים גרפיים, לתפוס תבניות מורכבות של אותיות וספרות, רצף של סימנים (מילה או תרגיל חשבוני) ויחסים במרחב, מותנות בהתמצאות מרחבית תקינה.

היכולת לאסוף, לאחסן ולשלוף מידע. סוגי הזיכרון הם רבים ולכל אחד מהם, תפקיד מוגדר: זיכרון לטווח ארוך או קצר, זיכרון חזותי, זיכרון שמיעתי, זיכרון מרחבי וזיכרון עבודה (שהוא "מערכת" לאחזקה זמנית ולמניפולציה של מידע, במשך הביצוע של מטלות קוגניטיביות). כל למידה מושפעת, בהכרח, מיכולות הזיכרון של הלומד.

ילדים בגיל הרך זקוקים לסביבה בטוחה ואוהבת, רק בסביבה כזו הילד יכול לקחת סיכונים ולהתמודד עם דרישות וכשלונות. סביבת הלימוד בגן הילדים, תכניות העבודה בגיל הרך והפעילויות המותאמות, מכוונות לספק לילדים מרחב ומגוון התנסויות סנסו?מוטוריות להתפתחות תקינה. מתן גירויים מתאימים יאפשרו לילד עם הלקות להתארגן ולתפקד באופן הטוב ביותר בחיי היומיום.

על מנת שהוא יצליח בכישורים יומיומיים, הוא זקוק למבוגר שאליו יוכל לפנות כשקשה לו ואשר יעזור לו לווסת את עצמו ביעילות. מיעוט בתיקונים ובהערות וצמצום בגינוי והטפות מוסר, הם ערובה לשימור של יחס חיובי ושגרה תומכת - קל וחומר הדבר לגבי ילדים עם לקויות.

בשנים האחרונות, וזאת על פי חוק שחוקק בכנסת, רווחת הגישה של שילוב הילדים עם הצרכים המיוחדים במסגרות הרגילות. ולכן, המטרה העומדת בפנינו, אנשי החינוך וביניהם מדריכים לתנועה לגיל הרך, להביא את הילד לידי מיצוי היכולות האישיות שלו ולסייע לו להתגבר על המוגבלויות הן בתחום המוטורי, הקוגנטיבי והן בתחום הרגשי חברתי.

חשיפת הילד עם קושי בוויסות חושי ובתפקוד מוטורי לקוי למגוון פעילויות והתנסויות בתפקודי יסוד ובתפקודים יום יומיים תשפר את הביטחון העצמי ואת אפשרויות השילוב וההשתלבות החברתית שלו בקרב בני גילו. בתנועה לגיל הרך אנו יכולים תוך כדי משחקים ומתן פעילויות לליקוי למידה להביא לשיפור ושכלול בתפקודי היסוד, אנו מגרים את תפקוד מערכות החושים בגוף: מערכת המגע, המערכת הפרופוציאטיבית, הקינסטתית והוויסטיבולרית.

תיאום בין המערכות השונות יביא לידי ביצוע תקין של מיומנויות יסוד ומיומנויות תפקוד יום יומיות, וזאת על ידי מתן פעילויות והתנסויות במרקמים שונים, התאמת המתח בשריר לשם ביצוע פעולה מסוימת, תנועה במנחי גוף שונים, בידוד איבר לשם ביצוע פעולה מסוימת, הבחנה והכרה באברי הגוף ויכולת התנועה של כל איבר, התמצאות במרחב, תכנון וארגון הגוף לשם ביצוע רצף פעילויות, העלאה והעצמת המודעות לגוף.

לתכנון ההוראה לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולגישת ההתערבות חשיבות רבה ומשמעותית. בכדי לסייע לילד לארגן ולבצע את המשימות תוך הרגשת ביטחון והצלחה עלינו למצוא ולגוון את אסטרטגיות הלמידה. ככל שנבין ונעמיק את הידע בנושאים הקשורים ללקויות השונות נתרום להתפתחות התקינה של הילד.

סמדר כרמון - רכזת תחום הגיל הרך בבית הספר למאמנים ולמדריכים.

המאמר פורסם במקור באתר של מכון וינגייט.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום לקויות למידה
קשב, ריכוז ויכולות למידה