משפחה: אין כמו אהבת הורים
ילדים זקוקים לאהבת הוריהם. בלעדיה התפתחותם הנפשית והשכלית עלולה להיפגע; כבוגרים הם יהיו חסרי ביטחון ובעלי אישיות חלשה. בקיצור, הקדישו זמן לילדיכם
"אופי החיים כיום, המרוץ אחרי הקריירה, המימוש העצמי והפרנסה, משנים את חיי המשפחה. ההורים נמצאים יותר זמן בעבודה, הילדים נמצאים יותר זמן במסגרות", אומר אהוד גלבוע פסיכולוג קליני בכיר לילדים, נוער ומבוגרים ומחבר הספר "זוגיות והורות - עקרון הדומיננטיות המתחלפת". לדבריו, "זהו עולם שונה מזה שידענו בעבר, שבו החלק של השייכות והרגשות האכפתיים אחד כלפי שני נמצאים בסדר עדיפות משני לעומת ההגשמה המקצועית".
ילדים זקוקים להוריהם
גלבוע מסביר כי מבחינה רגשית ילדים זקוקים להורים כדי להתחזק נפשית. "ככל שההורים משאירים את ילדיהם במסגרות, עם מטפלות ובחוגים, כך הם זוכים לפחות זמן עם הוריהם, ובהתאם קטנה ההשקעה הרגשית בהם. אין כמו אהבת אם ואב כדי לתרום להתפתחות הנפשית והרגשית של הילדים. ילדים שלא נאהבו לא יקדישו חשיבות רבה בבגרותם לקשר הרגשי, שהוא לב ליבה של המערכת הזוגיות. האהבה לא תתפוס את מקומה הראוי בזוגיות שלהם, והם יתנהלו בתוכה כדי לממש את עצמם ולא כדי להיות נאהבים ולהעניק אהבה. להערכתי, האישיות שלהם תהיה חלשה יותר משום שגודלו עם חסך באהבה".
ההורים מתגרשים
כידוע, ישנה עלייה תלולה בשיעור הגירושים ואם חשתם ברגשי אשמה בנוגע לזמן שהקדשתם לילדיכם, הרי שבמצב של פרידה כנראה שייסורי המצפון שלכם יתעצמו. "בגלל שיעור הגירושים הגבוה, יותר ילדים סובלים מהרס המשפחה", טוען גלבוע. "הם מפוחדים יותר, בעלי ביטחון עצמי ירוד וחשש שמא אהבת ההורים אליהם תדעך כמו שכבתה האהבה ביניהם. על ילדים להורים גרושים לא טבועה סטיגמה חברתית כבעבר, אבל הילד בכל מקרה מתמודד עם משבר משמעותי בחייו. הדרך שבה ההורים מנהלים לאחר מכן את מערכת היחסים שלהם עם ילדיהם, יכולה להפחית את ממדי הפגיעה הנפשית והרגשית בילדים".
גלבוע מסביר כי "ההורים צריכים להיות קשובים למצבו הרגשי של ילדם. אם הם חשים בהתנהגות חריגה ובסימני מצוקה, כדאי שיפנו לייעוץ פסיכולוגי. חשוב שלא יתקיים קשר בין המשפחות החדשות שהקימו ההורים, כדי שהילד לא ישלה את עצמו בדבר האפשרות שההורים יחזרו לחיות ביחד. אי ההשלמה עם המצב החדש מקשה עליו להפנים את המציאות שבה שני הוריו לא אוהבים יותר זה את זה".
העבודה היא חיינו?
בדברו אודות זוגות שמנסים לאזן את חלוקת הנטל ביניהם, אך לא כל כך מצליחים, גלבוע מציין כי "חלוקת התפקידים השוויונית הפרה את סדרי התא המשפחתי ומביאה לבירור תמידי של מהות התפקיד האימהי והאבהי. דבר זה מביא למתח, לחוסר שביעות רצון, למרירות, בסופו של דבר לדעיכת האהבה".
כידוע, שוק העבודה תובעני מאוד ובמרבית המקרים אחד ההורים מסיים את יום עבודתו בשעה מאוחרת. מצב בעייתי להורה וגם לילדיו. "ההיעדרויות הרבות של אחד מבני הזוג בגלל שעות העבודה הממושכות, ולעיתים גם של שניהם, גורמות לחסך הורי אצל הילדים", מסביר גלבוע. "ילדים שגדלו בחסך רגשי סבלו נפשית במידה שהשפיעה על התפתחותם השכלית. על כן, על אחד ההורים לשהות עם הילדים בשעות אחר הצהרים, לפחות עד הגיעם לגיל 10, וכמובן שבסוף שבוע על שני ההורים להימצא עמם". ואלו מכם הממשיכים את העבודה בבית ולא מקדישים זמן לילדיהם, לדברי גלבוע "גורמים להם להרגיש בלתי חשובים ומכאן שהם לא חשובים לאחרים ולעולם כולו".
משפחות חד הוריות
בין השינויים המאפיינים את המסגרת המשפחתית ניתן לראות יותר ויותר משפחות חד הוריות. גלבוע אומר, כי "ילדים שגדלים במשפחות חד הורית אינם לומדים כיצד זוג אמור לבנות מערכת יחסים אוהבת, וכן כיצד מתנהל זוג הורים מול ילדיהם. תפקיד ההורה-היחיד הוא לנסות ולדאוג למילוי החסרים הללו". לדבריו, "ילדים אלו גם נפגעים בכל פעם שההורה חולה, חסר או נעדר מכל מסיבה שהיא, ואינו בנמצא כדי לתמוך בהם ולחזק אותם. כך יוצא שהם מועדים להיות בחסך הורי גדול יותר. בכל זאת, למשפחות חד-הוריות יש יתרון אחד: העובדה שיש בהן רק דמות סמכותית אחת ודרך חינוך אחת ברורה, שאינה מופרעת על ידי ההורה השני. לעיתים יתרון זה הוא גם חסרון כי חסר הגיוון שמעניקים שני ההורים".
בואו לדבר על זה בפורום יחסי הורים ילדים וזוגיות.