סרטן המעי הגס: חשיבות האבחון

סרטן המעי הגס נפוץ ביותר, והוא מהווה את הסיבה השנייה בשכיחותה למוות ממחלה ממארת בארה"ב ובאירופה. הוא מאובחן בשכיחות יתר אצל אנשים (גברים ונשים כאחד) מעל גיל 50, אך יש גם צעירים ואפילו בני נוער הלוקים במחלה.

תוחלת החיים לאחר אבחון סרטן המעי הגס (סמ"ג), תלויה באופן ישיר בשלב בו אובחנה המחלה. אם הגילוי נעשה בשלב מוקדם - ישנם 90% סיכויים להבריא. לעומת זאת, אם הגילוי נעשה בשלב מתקדם, כאשר ישנן גרורות, הסיכויים להבריא נמוכים מאד, פחות מ- 5%.

במרבית המקרים, מתחיל סרטן המעי הגס להתפתח מנגע שפיר, הנוצר ברירית המצפה את חלל המעי הגס, נגע זה מכונה "אדנומה". תהליך המעבר מאדנומה לסרטן הינו ממושך, בדרך כלל כמספר שנים, כך שגילוי מוקדם והסרת האדנומה יכול, על פי רוב, למנוע את התפתחותו של גידול סרטני.

קיימות מספר שיטות בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ומניעתו. אף אחת מהשיטות אינה אופטימלית, כשלכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. אך היום כבר ברור ומוכח, שלביצוע הבדיקות יש חשיבות רבה. אבחון וטיפול מוקדם במחלה יכולים להשפיע הן על התחלואה, הן על התמותה וגם למנוע, בחלק מהמקרים, את הצורך בניתוחים הכרוכים בפתיחת הבטן.

^^בדיקת צואה לדם סמוי^^

נגעים ממאירים וטרום ממאירים של מערכת העיכול נוטים לדמם. מכאן, זיהוי של דם בצואה מהווה סמן לנוכחות תהליך לא תקין ומחייב המשך בירור.

מומלץ לבצע את הבדיקה בשתי דגימות, משלוש צואות עוקבות (סה"כ 6 בדיקות) מדי שנה, החל מגיל 40 ומעלה.

^^סיגמואידוסקופיה^^

בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול, בה מוחדר צינור גמיש עם מצלמה בקצהו, המאפשר לרופא הסתכלות ישירה באמצעות מסך טלוויזיה. הבדיקה מוגבלת לרקטום ולסיגמא.

מומלצת כבדיקה משלימה לבדיקת הצואה לדם סמוי, לגברים ונשים מגיל 50 ומעלה, אחת ל-5 שנים.

^^קולונוסקופיה^^

הבדיקה המדויקת ביותר, המאפשרת הסתכלות על כל חלל המעי לכל אורכו. מחדירים צינור גמיש (אנדוסקופ) שבראשו מצלמה זעירה, דרך פי הטבעת ובמקביל, מנפחים אוויר כדי לאפשר הסתכלות אופטימלית. הקולונוסקופיה אורכת יותר זמן מבדיקת הסיגמואידוסקופיה ומאפשרת גם לקחת דגימות (ביופסיות) ולכרות פוליפ במידה ונמצא.

מומלצת פעם ב-10 שנים מגיל 50 ואילך.

^^קולונוסקופיה "וירטואלית" (קולוגרפיה בעזרת CT)^^

בדיקה המתבססת על בדיקת CT, מבוססת על הדמיה רנטגנית ועיבוד תמונה ממוחשב, להפקת תמונות תלת מימדיות של חלל המעי לצורך חיפוש תהליכים גידוליים. במהלך הבדיקה מוחדר צינור דק לפי הטבעת (דרך צינור זה מחדירים אוויר למעי הגס, ואוויר זה משמש להרחבת המעי הגס).

רמת הדיוק של הבדיקה משתנה ותלויה בגודל הפוליפים. פענוח תוצאות הבדיקה תלוי באופן ישיר בניסיונו של המפענח, מה שמוביל להבדלים רבים בין פענוח לפענוח. כמו כן, הבדיקה כרוכה בכמות קרינה לא מבוטלת ויש גם מקרים של התנקבות לאחר הבדיקה, אם כי בשיעור נמוך ביותר.

^^חוקן בריום^^

סדרה של צילומי רנטגן, המתבצעת לאחר החדרת חומר ניגודי בשם בריום, הנראה בשיקוף רנטגן. הבריום מוחדר דרך פי הטבעת באמצעות חוקן ואם קיים ממצא במעי, הוא יראה בצילום הרנטגן. לבדיקה, רמת דיוק גבוהה והיא משמשת בעיקר לאחר שנכשל ניסיון קולונוסקופיה ובמקומות בהם הבדיקה הקולונוסקופית לא זמינה.

מומלצת לביצוע מגיל 50 ומעלה, אחת ל-5 שנים.

1. הבדיקות לאבחון וגילוי סרטן המעי הגס מומלצות כבדיקות סקר תקופתיות לגברים ונשים מגיל 50 ומעלה.
מאחר שלא קיימת עדיין בדיקה אחת אופטימלית, מומלץ לנבדק לדון עם הרופא המטפל לגבי הבדיקה המתאימה לו ביותר.

2. לאנשים מתחת לגיל 50 מומלץ לעבור בדיקה לאבחון סרטן המעי הגס במקרים הבאים:

- אם יש לך קרוב משפחה אחד או יותר, שחלה בסרטן המעי הגס, בעיקר בגיל צעיר, מומלץ לדון עם הרופא שלך באשר להמלצות. ההמלצות תלויות בגיל הופעת המחלה אצל קרוב המשפחה ומס' הקרובים שלקו במחלה.

- אם קרוב משפחה שלך אובחן כסובל מתסמונת, הגורמת להופעת אלפי פוליפים במעי ומכונה FAP- familial adenomatosis polyposis, מומלץ על ביצוע סיגמואידוסקופיה כל שנה החל מגיל 10-12.

- אם ההיסטוריה המשפחתית שלך כוללת מספר חולים, אשר אובחנו כסובלים מסרטן המעי הגס, יתכן גם בשלוב סרטן מסוגים נוספים, יש סיכוי שקיימת במשפחתך תסמונת משפחתית ששמה Hereditary non polyposis colorectal cancer. כדאי לפנות למרפאה מקצועית לצורך אבחנה, שכן אם כך הוא - מומלץ לך לעבור קולונוסקופיה מדי שנה/ שנתיים, החל מגיל 20-25 או 10 שנים לפני הגיל בו אובחן החולה הצעיר ביותר במשפחה (הקודם מבין השנים).

- אם עברת/ה כריתת פוליפ אנדוסקופית, אתם זקוקים להמשך מעקב בהתאם לממצאים האנדוסקופים ולהגדרת הפוליפ שנכרת. אם עברת/ה כריתה חלקית של המעי, למטרת רפוי מסרטן המעי הגס, יש צורך בהמשך מעקב אנדוסקופי לתמיד.

לצערנו, הסימפטומים הינם בשלב מאוחר, ולכן יש חשיבות גדולה מאוד לאתר את הסרטן בשלב הארוך והאסיפטומטי שלו.

- שינוי בהרגלי היציאות.

- שלשול, עצירות, או תחושה שהמעי לא התרוקן לגמרי.

- דם (בהיר או מאד כהה) בצואה.

- תחושת כללית לא נוחה (גזים מכאיבים, תחושת מלאות, והתכווצויות בבטן).

- ירידה לא מוסברת במשקל.

- עייפות מתמדת.

- הקאות.

ד"ר עירית חרמש היא מומחית ברפואה פנימית ובגסטרואנטרולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

לפרטים חדשים על טיפול חדש - מחקר קליני לחולי סרטן המעי לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום פרוקטולוגיה וכירורגיה של המעי.