ויטמין D נגד שברי מאמץ

מה באמת מחזק את העצמות? ויטמין D עשוי לצמצם את הסיכון לפציעות ספורט ושברי מאמץ, כך עולה ממחקר אמריקאי חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Archives of Pediatric & Adolescent Medicine. מנגד, צריכת מוצרי חלב לא הפחיתה את הסיכון, למעשה הסידן הביא לעלייה בסיכון.

שברי מאמץ - פציעת ספורט נפוצה יחסית, מופיעים כאשר הלחץ על העצם עולה על יכולתה לעמוד בכוחות אלו ולהחלים. מספר הפציעות עלה בשכיחותו בשנים האחרונות, בייחוד בקרב ילדות ונערות העוסקות בספורט בעצימות גבוהה. עם זאת, אף שסידן ומוצרי חלב עתירי סידן מומלצים באופן שגרתי לשיפור בריאות העצם, ישנה מחלוקת באשר לעדויות התומכות בהמלצה זו. בנוסף, בעוד שחסר ויטמין D הוא נפוץ יחסית במתבגרים, חסרים נתונים אודות חשיבות נטילת הוויטמין.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים ערכו את המחקר הנוכחי שכלל למעלה מ-6,700 ילדות ונערות בגילאי 9-15. 30% מהבנות שהשיבו לסקר דיווחו כי הן לקחו חלק בפעילות ספורט בעצימות גבוהה (דוגמת כדורסל או כדורגל) במשך לפחות שעה ביום. בתחילת המחקר צרכו הבנות בממוצע שתי מנות של מוצרי חלב ביום. הן נטלו סידן במינון של 1,181 מ"ג ליום ויטמין D במינון של 376 יחידות מוסכמות ליום. לשם ההשוואה, ההמלצות המקובלות בארה"ב לבנות בגילאי 9-18 שנה עומדות על צריכת סידן במינון יומי של 1,300 מ"ג וצריכת ויטמין D במינון יומי של 600 יחידות.

החוקרים סיווגו את הבנות לחמש קבוצות בהתאם לצריכה הממוצעת של ויטמין D בכל יום. מניתוח הנתונים עלה כי בנות שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של הוויטמין היו בסיכון נמוך במחצית לשברי מאמץ, בהשוואה לבנות שצרכו את הכמות הקטנה ביותר. בקרב בנות שעסקו בפעילות גופנית בעצימות גבוהה במשך יותר משעה ביום, הקשר היה אף בולט יותר.

באשר לצריכת הסידן, הקשר שהתגלה היה הפוך - הבנות הפעילות ביותר, שצרכו את המינון הגבוה ביותר של סידן, היו דווקא בסיכון גבוה יותר לשברי מאמץ. ממצאים אלו, כותבים החוקרים, דורשים מחקרים נוספים בנושא.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ספורט לבריאים ונכים.