גיל ההתבגרות: מה עובר על הילד שלכם?

זה לא קורה ביום אחד, אבל פתאום יש רגע שהשינוי מכה בעוצמה: "הילד שלי כבר לא ילד... הצילו, יש לי מתבגר בבית!". או, כמובן, מתבגרת...

גיל ההתבגרות נמצא במגמת ירידה עולמית - ומספק שלל אתגרים חדשים ובלתי מוכרים, עבורנו - ההורים; ולא פחות מכך - גם למתבגרים.

מהו גיל ההתבגרות?

גיל ההתבגרות, כשמו כן הוא - תקופת מעבר מן הילדות (התלותית בהורים) - לבגרות (עם הגיעו לבגרות, הילד שלנו יהיה עצמאי - וידע לדאוג לכל צרכיו). בכל תקופת מעבר, צפויים משברים וקשיים - המהווים חלק בלתי נפרד בגיבוש הזהות החדשה והעצמאית של הבן (או הבת) שלנו, בעת הפיכתו מילד - לבוגר.

במאמר זה, ננסה להבין מה עובר על המתבגר שלנו, במגוון תחומים. נדמה כי אין תחום בחיי המתבגר, שאיננו עובר טלטלה - בתקופה קצרה כל כך. אנו מבחינים בשינויים במספר תחומים מרכזיים: פיזיים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים.

יש בכך גם תזכורת (עבורנו, המבוגרים) - מפני שאם ניזכר בשנות העשרה שלנו, נגלה כי גם אנחנו חווינו, כמתבגרים, חלק גדול מהקשיים והחששות - שחווים אתה הילדים שלנו, בהגיעם לגיל ההתבגרות. זוהי נקודת מוצא חשובה, אשר תסייע לנו בהמשך להבין כיצד עלינו להתנהג עם המתבגר שלנו (טיפים כיצד עלינו כהורים להתנהג - במאמרים הבאים).

באיזה תחומים ניתן להבחין בשינויים בגיל ההתבגרות?

מה קורה לי? הגוף עובר שינויים פיזיים רבים, בתקופה קצרה יחסית. המתבגר קם בבוקר - ומגלה שהגוף משתנה, על בסיס יומי. פתאום גדלות שערות במספר מקומות בגוף, הגובה צומח במהירות, לזיעה יש ריח נוראי, יש התפתחות מינית -ואפילו הקול עלול להשתנות.

אחד החששות הוא שהמתבגר שלנו יפתח דימוי גוף נמוך, לאור השוואת מידת ההתפתחות שלו לקצב ההתפתחות הגופנית של חבריו. יש לקחת בחשבון כי לכל מתבגר קצב אחר וסדר שונה של התפתחות. הכל נורמלי: פשוט, לכל אחד יש את הקצב שלו!

מה יש לאכול? פעם, בעבר, הילד שלנו בקושי סיים את השניצל; עתה, בגיל ההתבגרות, הוא יאכל כמה שניצלים - ועוד יבקש תוספת... נראה שהוא כל הזמן רעב. יש לכך הסבר: מאחר שהנער חווה קפיצת גדילה כל כך משמעותית, הגוף זקוק לאנרגיה, המושגת ממזון.

למה אתה ישן כל היום? אנחנו, ההורים, מתחרפנים (בוודאי בחופש!) - לגלות כי הילד שלנו ישן בשעות הפוכות; ובכלל, הילד כל הזמן ישן. צריך ממש "לגרד" אותו מהמיטה בבקרים. גם כאן, עלינו להבין כי המתבגר שלנו פשוט גדל - ולכן הוא זקוק לכל כך הרבה שעות שינה.

מי אני? בגיל ההתבגרות, הילד שלנו נפרד מהזהות הילדית שלו המחוברת אלינו - ומפתח זהות עצמאית ונפרדת, מאיתנו ההורים. כדי שתהליך זה יתרחש, הילד שלנו מתרחק יותר מאיתנו. הוא סבור שאנחנו "לא מבינים כלום" - וקיים סיכוי סביר שינסה למחות כנגד דרישותינו וסמכותנו. יש כאן פוטנציאל נפיץ, ביחסים בינינו לבינו - אך זהו תהליך בלתי נמנע, המאפשר לילד שלנו להתרחק מאיתנו ולגבש זהות עצמית נפרדת.

איך הוא מתהפך בשנייה... השינויים הרגשיים והשתוללות ההורמונים יוצרים מצב מבלבל. לרגע אחד, הבן שלנו מתרפק ומתוק באופן ילדי, כמו תמיד; ובשנייה אחת, הוא מתהפך, טורק את הדלת, כועס וצועק (למשל, משפטים כמו "אני שונא אותך", "חבל שנולדתי", "אל תיכנסו לחדר שלי" וכו' - נפוצים מאוד בקרב מתבגרים...). זה בסדר, זה קורה לכולם. קחו בחשבון שגם הילד שלכם מופתע, לעיתים, מרמת ההתפרצות שלו - והוא מבוהל מעצמו, לא פחות משאנו מופתעים ועלולים אפילו להיפגע מהתנהגותו.

אני יכול הכל! התפתחות קוגניטיבית בגיל זה מפתחת את החשיבה - מחשיבה ילדית, לחשיבה של אדם מבוגר. זה אומר שהמתבגר מבין טוב חוקיות; יודע להתנהל במציאות מורכבת; תפיסת הזמן שלו מתפתחת; ובעיקר, מתפתחת החשיבה הביקורתית. המתבגרים נוטים להטיל ספק - ולהתעמת בנוגע לחוקים ולמסגרות. באופן כללי, אפשר לזהות את "החפירות" והלוחמנות שלהם, בכל נושא שעולה לדיון. גם תכונה זו תירגע בהמשך - והיא חלק מגיבוש הזהות של המתבגר, כאדם בוגר עם חשיבה עצמאית.

קבוצת השווים היא המודל: אם בעבר, אנו (ההורים) היינו המודל עבור הילד שלנו, הרי שבגיל ההתבגרות, בני גילו של הילד שלנו הם הכל עבורו. חשוב שנזכור כי הילד שלנו נמצא עם בני גילו, החווים בדיוק כמוהו את אתגרי ההתבגרות - ולכן הגיוני כי יתקיים ביניהם קשר חזק. כרגע, כולם מתרחקים מההורים - ולכן הם קבוצה המאפשרת תחושת השתייכות חזקה, לכל חבריה. קבוצת השווים מספקת עבור הילד שיקוף תמידי: איך אני נתפס בעיני אחרים, איך אני תופס אחרים. ההשוואה החברתית היא חלק משמעותי, בבניית ההערכה העצמית של המתבגר.

כשמבינים את חשיבות קבוצת השווים, אנחנו יכולים להבין יותר משפטים כגון: "אין לי מה ללבוש"... הילד שלנו הולך כל בוקר לבית הספר - ובטוח כי כל הנערים והנערות בבית הספר צופים רק בו. זה בהחלט מצב מלחיץ (אגב, ברור כי זאת ההרגשה - גם של כל חבריו...).

למה הוא כל היום תקוע בחדר? המתבגר שלנו איננו צריך לצאת מהחדר שלו. יש לו שם הכל. כלומר: אם יש לו טלפון סלולרי - אז יש לו הכל בחדר... האינטראקציות החברתיות של פעם מתקיימות כיום במרחב הווירטואלי - והן מוחשיות ואמיתיות, עבור הילד שלנו, גם אם אינן מתרחשות פיזית, פנים אל מול פנים. מתבגר ממוצע מקבל עשרות הודעות ווטסאפ ביום - ונמצא בדריכות מתמדת, לקראת כל הודעה, בקבוצות החברתיות השונות.

הכל אני יכול! המתבגרים בטוחים שהם בעלי יכולת לפרש את המציאות בצורה נכונה (בניגוד להורים ה"דינוזאורים" שלהם). ביטחון זה, בשילוב הרצון להתבלט ולהוכיח יכולות בקרב קבוצת השווים, עלולה להקשות על שיקול דעת בוגר של בני נוער - מול התנסויות מסוכנות, דוגמת אלכוהול וסמים.

אבל לכולם יש! מאחר שקבוצת השווים היא הקבוצה המודדת את המתבגר - זה טבעי כי המתבגר יבקש את כל מה שיש לחבריו או מותר להם (ביגוד, הנעלה, משחקי מחשב או שעות חזרה מבילוי לילי). זה מובן כי המתבגר רוצה "להרגיש בעניינים" - ולא להרגיש בעמדה נחותה, לעומת חבריו. עלינו להבין את התסכול של המתבגר שלנו, אם אנו לא נענים לדרישותיו - אך אין זה אומר, כמובן, שנתנהל לפי שיקול הדעת של המתבגר...

הצילו, בנות! הצילו, בנים! בגיל ההתבגרות מתחילה עוררות מינית והתעניינות בבני המין השני (או בבני המין הזהה). בגיל זה, מתחילות להתפתח מערכות יחסים - ונרכשות מיומנויות לבניית מערכות יחסים זוגיות, הכוללות אינטימיות. יש הרבה חששות וסימני שאלה, המערערים את עולמו של המתבגר, גם בהקשר זה.

אם כך, בעקבות כל אלה: גיל ההתבגרות הוא כמו מסע ברכבת הרים, עבור המתבגר שלנו, המתמודד בו זמנית עם שלל שינויים גופניים, רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים. המתבגר מתמודד עם שפע של התנסויות וחוויות בלתי מוכרות, העלולות להיות מסוכנות. מתוך ההתנסויות האלה, הוא מגבש את זהותו החדשה - כבוגר.

לסיכום: גיל ההתבגרות הוא גיל מפתיע ומבלבל, המשפיע על כל תחומי החיים של המתבגר. זהו גיל מאוד מאתגר, בראש ובראשונה לילדים שלנו - אבל בהחלט גם לנו, כהורים. זה לא פשוט! אך חשוב כל כך שנבין שגם לילד שלנו ממש לא פשוט, בתקופה זו.

במאמר הבא, נתייחס לתפקיד ההורי בגיל ההתבגרות - ונציע כלים להתמודדות, שיסייעו לנו (ולכל בני הבית) לעבור את התקופה הזו בשלום, תוך שמירה על יחסים טובים, בין כל בני המשפחה.

לאה שטרן היא מוסמכת מכון אדלר, מרצה ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים.