דאגנים נוטים לפתח סרטן

ואלו לא בדיוק החדשות שעוזרות לעניין. מחקר שכלל מעל ל 60000 אנשים מראה כי אנשים הנוטים לחרדה, נוטים גם יותר לקבל סרטן.
הממצאים מתווספים לסוגיה האם גורמים פסיכולוגיים טהורים כמו מתח, חרדה או דיכאון יכולים לגרום לסרטן. חלק מהבעיה בסוג זה של מחקר נובע מהקושי להפריד בוודאות את השפעתם של גורמים התנהגותיים, כמו אי טיפול עצמי, תזונה לקויה, או עישון.
צוות פסיכיאטרים בראשות ארנסטיין מיקלות' באוניברסיטת ברגן בנורווגיה עקבו אחר 62591 אנשים שהשתתפו בסקר רפואי נרחב שנערך לגבי אנשים שגרים באיזור מסויים בנורווגיה בין השנים 1995-1997. רישום הסרטן הנורווגי הלאומי נהג לזהות את המשתתפים במחקר שפיתחו סרטן או גידולים טרום-סרטניים, תאים לא סדירים שיכולים להפוך לסרטניים.
אלה שהגיעו לתוצאות גבוהות במבחני החרדה ב- 1995 נטו בכ 25% יותר לפתח תאים טרום סרטניים.

תוצאות לא עקביות
מחקרים קודמים לגבי הקשר בין הנפש לסרטן הראו תוצאות לא עקביות. סוזן אוקסבייג, מהמרכז למגיפת הסרטן בקופנהגן דנמרק, מסיקה כך בסקירה האחרונה שערכה. ואולם שני המחקרים מצאו התאמה בין מתח פסיכולוגי ושני סוגים מסוימים של גידולים, לימפומות, ומלנומות קטלניות.
התוצאות הללו מעניינות, שכן לימפומות ומלנומות קשורות למערכת החיסונית. אחת התיאוריות גורסת שמצבים נפשיים כמו מתח, חרדה או דיכאון, מפחיתים את פעילות המערכת החיסונית, ופוגעים במעקב הטבעי של הגוף אחר תאים סרטניים או טרום סרטניים, ומאפשרים על ידי כך לסרטן להתפתח.
תמיכה בתיאוריה זו מגיעה גם ממחקר נוסף, שהשווה 40 מבוגרים דכאוניים שלא קיבלו תרופות עם קבוצת ביקורת של אנשים בריאים.
בקרב החולים בדיכאון נראו ירידות דרמטיות בתפקודים החיסוניים, כולל פעילות תאי הדם הלבנים ותגובות נוגדניות. ואולם הצוות של מיקלות' לא מצא קשר משמעותי מבחינה סטטיסטית בין תאים טרום סרטניים ודיכאון במחקר הנורווגי, כפי שמצאו עם חרדה. דלטון גם מצביע על כך שגורמים משמעותיים כמו עישון חייבים להיות מבוקרים במחקר מהסוג הזה. אנשים הסובלים ממתח פסיכולוגי נוטים יותר לעשן, ומגדילים על ידי כך את הסיכוי לסרטן. הצוות של מיקלות' ניסה לכלול את הגורמים הללו, אבל סינון המעשנים וקביעת כמות העישון קשה מאוד במחקרים בהיקף כזה.
הדיון ככל הנראה עוד יימשך. עד שתוכרע המחלוקת, נראה שלאנשים שנוטים לחרדה, יש עוד משהו שכדאי לפחד ממנו.