לשון קשורה: לבדוק - ולשחרר בהקדם

לשון קשורה היא תופעה נפוצה ביותר בקרב תינוקות, היוצרת קשיים בהנקה ולאחר מכן בדיבור. באבחון מוקדם, מיד לאחר הלידה - ועד לגיל מספר חודשים, ניתן לטפל בבעיה בקלות וללא ניתוח.
הלשון היא איבר בעל תפקיד מרכזי בדיבור, באכילה ובתפקודים בסיסיים אחרים. הלשון מאופיינת ביכולת תנועתיות וגמישות מרובה. לשון קשורה (נקראת גם: עצר לשון קצר) היא תופעה שבמסגרתה תנועת הלשון מוגבלת, בשל מבנה מולד בלתי תקין.

מקור המבנה הבלתי תקין - במיתר המצוי מתחת ללשון, קשור אליה ומגביל את תנועתה. כאשר המיתר קצר, התופעה אינה מורגשת; אך כאשר המיתר ארוך - הוא מגביל את תנועת הלשון באופן ברור, בעיקר ביכולת התנועה כלפי מעלה (אך גם בכיוונים נוספים).

במקרים אחדים, המיתר עשוי להתארך - ואף להגיע אל קצה הלשון. במקרים אלה, המיתר גורם לקיצור הלשון ו"כליאת" הלשון בתוך הפה, כך שכלל לא ניתן להוציאה החוצה.

בגילאים צעירים - מספר חודשים עד שנה - לשון קשורה עלולה להקשות על ההנקה (מצד האם) והיניקה (מצד התינוק), לגרום לאם כאבים ולתינוק תזונה לקויה ולעתים אף פגיעה בהתפתחות. בגילאים מבוגרים יותר, אחרי גיל שנה וחצי - שנתיים, הלשון הקשורה עלולה ליצור ליקויי דיבור ברמות שונות.

מהם הגורמים ללשון קשורה?

לשון קשורה היא תופעה נפוצה ביותר. באופן כללי, למרות שלא זוהה גן כזה או אחר או שילוב של גנים שאחראים לתופעה, ברור בהחלט שיש לתופעה מאפיינים של נטייה משפחתית. במלים אחרות: אם התופעה הופיעה אצל אחד ההורים, קיים סיכוי גבוה ביותר שהיא תופיע גם אצל ילדיהם.

מהם הסימפטומים של לשון קשורה?

כאמור, התסמין העיקרי הוא מגבלה בתנועת הלשון, המקבלת ביטוי אצל תינוקות ביניקה וקשיי דיבור. בשל מגבלת התנועה, התינוק מתקשה להניע את לשונו כלפי מעלה, כדי לתפוס את הפטמה - והוא מפצה על כך בשימוש בחניכיים, בתנועה של נשיכה. כך, התינוק פוגע בשד של האם, הסובלת מפצעים ומכאבים. במקביל, התינוק אינו אוכל טוב, אינו עולה במשקל וההתפתחות שלו עלולה להיפגם.

בדרך כלל, הראשונות לאתר תופעה זו הן יועצות הנקה, אליהן מגיעות הנשים המיניקות לצורך ייעוץ; או במקרה שנוצרים כאבים בעת ההנקה. נוסף עליהן, גם לרופא הילדים האמון על שחרור האם ותינוקה לביתם לאחר הלידה - יש תפקיד מרכזי באיתור התופעה ואבחונה.

בהמשך, במקרה שהלשון הקשורה לא תאובחן או לא תטופל, חוסר היכולת להניע את הלשון כלפי מעלה - יקשה על הילד להגות אותיות לשוניות, כמו ל' או ג'. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר אצלו ליקויים בדיבור וליקויים שפתיים שונים.

על פי רוב, מי שיאבחנו בעיות בדיבור - כתוצאה של לשון קשורה - יהיו קלינאיות תקשורת, אליהן יגיע הילד על מנת לטפל בליקוי הדיבור שלו, כבר בשלב הראשון של רכישת השפה.

מתי ניתן לגלות את הלשון הקשורה?

ברוב המקרים, התופעה תתגלה כבר בימיו הראשונים של התינוק, על ידי רופא הילדים האמון על בדיקתו - לפני שחרורו הביתה, לאחר הלידה. במקרה זה, כחלק מפרוצדורת השחרור, יישלח התינוק למרפאה של מומחה שיבצע את שחרור הלשון.

במקרה שהתופעה אינה מאותרת בשלב השחרור, קיים סיכוי גבוה כי תאותר בהמשך על ידי יועצת ההנקה, במקרה שהאם תתלונן על קשיים וכאבים בהנקה, לאחר השחרור מבית החולים.

כאשר מדובר בתינוקות האוכלים מבקבוק - למגבלה של תנועת הלשון אין השפעה על האכילה; קיימת סבירות גבוהה כי הלשון הקשורה תתגלה בבדיקות שגרתיות בטיפת חלב.

האם חייבים לטפל בלשון קשורה?

נערכו בנושא זה מחקרים רבים - ועדיין אין תמימות דעים, בנוגע לשאלה האם תמיד יש לטפל בלשון קשורה; ואם כן - מתי. יחד עם זאת, איגוד רופאי הילדים האמריקאי קבע בבירור כי כאשר הלשון הקשורה יוצרת בעיה נוספת (כגון: קושי בהנקה או ליקוי בדיבור) - רצוי ביותר לטפל בה ולשחרר אותה.

כיצד מטפלים בלשון קשורה?

שחרור הלשון הקשורה נעשה באמצעות חיתוך המיתר המגביל את תנועתה. במקרה שהלשון הקשורה מאובחנת בגיל צעיר, מספר ימים עד מספר חודשים - כל עוד אין שיניים בפה התינוק - ניתן לבצע את חיתוך המיתר במרפאה, על ידי רופא מומחה בתחום, ללא צורך בהתערבות ניתוחית או כניסה לחדר ניתוח.

גזירת המיתר מתבצעת באמצעות מספריים ונעשית באלחוש מקומי פשוט. מאחר שבמיתר אין כלי דם, הפעולה אינה כוללת דימום או טראומה כלשהי. מיד לאחר הפעולה, התינוק יכול לחזור לינוק ולהחזיק מוצץ ללא מגבלה, ללא קושי ועל פי רוב גם ללא כאב.

שחרור הלשון הקשורה מביא לתוצאות מידיות. אימהות רבות מספרות כי מיד לאחר מכן, הן הרגישו שינוי משמעותי בהנקה, שהפכה לכואבת הרבה פחות - ויעילה הרבה יותר.

מתי נדרש ניתוח לצורך טיפול בלשון קשורה?

בגיל מבוגר יותר, לאחר שצמחו לתינוק שיניים, הגישה אל המיתר קשה יותר וההתנגדות מצד התינוק גבוהה יותר. בנוסף לכך, באזור המיתר מתפתחים עד אז כלי דם - והחיתוך של המיתר עלול להיות מלווה בדימום, שגם בו יש לטפל תוך ביצוע החיתוך.

במקרים כאלה, מבצעים את שחרור הלשון באמצעות פעולה ניתוחית, הכוללת גם הרדמה מלאה. תנאי הניתוח מאפשרים לצרוב ולתפור דימומים הנוצרים עקב הפעולה הניתוחית וכן גישה נוחה וחלקה למנתח אל המיתר, לצורך גזירת המיתר.

יחד עם זאת, בדומה לפעולה המרפאתית, גם תוצאות הניתוח וההתאוששות הם מידיים. התינוק יחוש אי נוחות מעטה למשך מספר שעות - ויחזור מיד לביתו ולשגרה היומיומית שלו.

לסיכום: מאחר שרופא הילדים, יועצת ההנקה או קלינאית התקשורת יבדקו את שאלת קיומה של לשון קשורה - רק במקרים שבהם מגיעה תלונה ברורה מהאם בדבר קשיים בהנקה או ליקויי דיבור של התינוק, מומלץ לבקש מרופא משפחה או רופא ילדים לבדוק באופן יזום האם יש לילד לשון קשורה. לטיפול בלשון קשורה יש השפעה מכרעת על איכות חייו של התינוק - הן במניעת הפרעות דיבור עתידיות והן בהבטחת אכילה טובה ונכונה ומניעת בעיות התפתחות, בשל מחסור בתזונה.

ד"ר דניאל שינהר הוא מנהל מחלקת כירורגית ילדים, בבית החולים לילדים "ספרא" במרכז הרפואי "שיבא", תל השומר.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.