חישבו שנית: חוות דעת שנייה
כל מטופל זכאי לחוות דעת שנייה על פי חוק. הקושי הוא במצבים בהם חוות הדעת השנייה מבלבלת. מתי כדאי לקבל אותה? באיזה מקרים מומלץ לשקול גם חוות דעת שלישית?
חוות דעת שנייה היא זכות השמורה לכל מטופל - ומאפשרת לו לגשת לרופא נוסף מאותו תחום, כדי לשמוע המלצה נוספת באשר לאבחנה או לטיפול. על פי רוב, פנייה לחוות דעת שנייה מתרחשת כאשר המטופל אינו בטוח באבחנה או בדרך הטיפול שהוצעו לו אצל הרופא הראשון אליו הגיע - והוא מעוניין לשמוע חוות דעת נוספת באשר לטיפולים אפשריים אחרים.
באיזה מקרים מבקשים חוות דעת שנייה?
מטופל פונה לקבלת חוות דעת נוספת, בדרך כלל, כאשר הוא עומד בפני ניתוח או אם אינו בטוח באבחנת הרופא המומחה הראשון אליו פנה. בעבר, המקרים בהם מטופל פנה לקבלת דעה נוספת, היו בעיקר באשר להחלטות הרות גורל, כמו ניתוח מסובך. היום קבלת חוות דעת נוספת הפכה להיות זמינה ונפוצה יותר. האמצעים פשוטים ונוחים, הן דרך קופות החולים והן דרך חברות ביטוח עצמאיות. האפשרות להגיע למומחים ידועים בתחום וההשתתפות הכספית של קופת החולים או חברת הביטוח, בחלק גדול של המקרים, היא השתתפות נרחבת, כך שהמטופל משלם סכום קטן יחסית.
לפעמים מטופל מבקש חוות דעת נוספת גם בעת אשפוז בבית חולים - וזו זכותו, על פי חוק זכויות החולה. למשל, מטופל שהיה מאושפז ומצבו הסתבך, או שהטיפול לא עזר לו, רשאי לפנות מטעמו לרופא מומחה שיגיע לבית החולים ויקבל את התיק הרפואי שלו ואת פרטי המקרה, מרופא בית החולים, ויביע את דעתו בנושא האבחנה והטיפול.
מה קורה כאשר חוות הדעת סותרות? האם לפנות למומחה שלישי?
המקרים בהם מטופל פונה לחוות דעת שנייה הם המקרים בהם הוא אינו בטוח באבחנה או בדרך הטיפול שהוצעה לו. לאחר קבלת חוות הדעת השנייה יש לבחון האם שני הרופאים מומחים בתחום, או רק אחד מהם? אם אכן מדובר בשני מומחים, יש לפעול לפי נטיית הלב ולשקול איזו דרך נראית לך מתאימה יותר עבורך כמטופל. אין לשכוח כי רופא מומחה רק ממליץ, ולמרות הקושי שבדבר, על המטופל לקבל בעצמו את ההחלטה באשר לדרך הטיפול. אם ההתלבטות גדולה וההבדלים בין הדעות ניכרים, כדאי לשקול גם פנייה ליועץ שלישי.
ממה נובעים חילוקי הדעות בין המומחים?
האבחנה, ברוב המקרים, תהיה זהה או דומה מאוד וחילוקי הדעות בין מומחה אחד למשנהו תהיה על דרך הטיפול. רופא מומחה אחד יכול לתמוך בניתוח מיידי ואילו האחר, שמרן יותר, יעדיף לנסות טיפול תרופתי טרם הניתוח, או מעקב רפואי ממושך. חשוב לזכור שהרפואה איננה מדע מדויק וכי יש בה הרבה תחומים "אפורים" שבהם הרופאים מתנהלים לפי ניסיונם הקליני ותחושותיהם.
מה בנוגע לחוות דעת שנייה באינטרנט?
האפשרות לקבלת חוות דעת שנייה היא לגיטימית וחיובית, והיום, כאמור, היא זמינה וקלה. עם זאת, כיום, הרבה אנשים בוחרים לקבל אותה גם באינטרנט, בפורומים שונים של ייעוץ ובקריאת חומרים זמינים רבים בכל נושא רפואי. הבעייתיות הרבה נובעת מכך שמטופל לא יודע להבחין בין עיקר לבין טפל, מבחינה רפואית, וכל חומר קריאה נראה לו תואם את הפרמטרים הרפואיים שלו. דבר זה מוביל להיסטריה מיותרת ולבלבול רב אצל המטופל. במרבית הפעמים, כאשר המטופל מגיע למומחה, לאחר קריאת החומרים באינטרנט, הוא נרגע ומקבל פרופורציות אחרות באשר למצבו הרפואי.
האם חוות דעת שנייה יכולה "לחסוך" ניתוח?
ישנם מקרים שבהם האצבע על "הדק הניתוחים' קלה מדי. באחד המקרים, הגיעה לבית החולים תינוקת עם מום בלידה בפי הטבעת, שיועדה לניתוח. המלצתי הייתה טיפול הרחבה, ואכן בדרך זו "חסכתי" למטופלת הצעירה ניתוח. בתחום רפואת הילדים, יש הרבה ילדים שנשלחים לניתוח כפתורים או לניתוח להסרת שקדים, שניתן לוותר עליו, על ידי טיפול שמרני תרופתי שנמשך מספר חודשים (3 בממוצע). המצבים הללו בולטים ברפואת הילדים, אך קיימים גם ברפואה הכללית במגוון תחומים. לכן חוות דעת שנייה היא יעילה ומועילה.
ד"ר דניאל שינהר הוא מומחה בכירורגיית ילדים ובהומאופתיה מודרנית.
סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors
בואו לדבר על זה עם ד"ר שניאל שינהר בפורום רפואת ילדים.