שאלות נפוצות מפורום אורתופדיית ילדים
רגליים? ידיים? צמיחה? גדילה? כל התשובות לכל השאלות השכיחות
תשובה: המצב שאת מתארת נקרא בעברית ברך קלובה בלטינית : GENU VALGA
ובסלנג: רגלי איקס
כלומר, בעמידה הברכיים קרובות זו לזו יותר מכפות הרגליים. זהו דבר שכיח למדי בגיל המדובר הרגליים משנות צורתן עד גיל 7-8 ולא ניתן כיום לדעת מה תהיה צורתן הסופית בעוד מספר שנים. ההתיחסות היחידה הנחוצה היא מעקב עד גיל 7-8.
תשובה: העקרון צריך להיות: מה שפחות נעליים- כלומר, כל עוד אפשר רצוי להסתפק בגרבים ( ובקיץ ללכת יחפים) בהמשך אפשר להשתמש בגרבים עם סוליה ובהמשך שיהיו כמה שיותר גמישות ולא מורגשות. כשתבואו לקנות נעליים של ממש חשוב לשמור על כמה כללים: 1. נעל גדולה לפחות במספר אחד מן הרגל . קופסת האצבעות צריכה להיות מרווחת . בית העקב צריך להיות די צמוד כך שכף הרגל לא תשוט והסולייה תהיה גמישה.
שאלה: לילדתי בת השלוש אובחן פלטפוס. כיצד ניתן לטפל בזה, אם בכלל וכיצד פלטפוס ישפיע עליה בעתיד. האם זה יכול לגרום לכאבים או לפגוע בהליכה?תשובה: פלטפוס- Flat Foot משמעות המושג היא: "רגל שטוחה".
חלק מהסיבות האפשריות הרבות למצב זה הינן:
1.מבנה גרמי לא תקין (לדוגמא - מצב בו קיים איחוי של חלק מעצמות כף הרגל דבר המגביל את תנועתיות כף הרגל והשטחת הקשת האורכית).
2.אי ספיקה של חלק מהגידים המחזיקים את קשת כף הרגל.
3.מצב נורמלי בו לכף הרגל תנועתיות יתר ומנח שטוח מהרגיל.
המבדיל בין הפלטפוס הבעייתי לנורמלי הינה גמישות כף הרגל בבדיקה הגופנית ויכולתה ליצור קשת בעת העלייה על קצות האצבעות. הפלטפוס השכיח ביותר הינו הפיזיולוגי ("נורמלי"), אינו מצריך כל טיפול ולרוב אינו גורם לכאבים. אם כף הרגל איננה גמישה הרי כדאי לברר את הסיבה ואז להחליט על המשך הטיפול. בכל מקרה, אני ממליץ שתיקחי את ביתך לבדיקת אורתופד שיוכל לבודקה ולהחליט אם נחוץ בירור כלשהוא.
תשובה: כאשר התינוק מתחיל ללכת ההליכה הינה מאוד שונה מאשר במבוגר. למעשה, לוקח מספר שנים עד שהילד מסגל לעצמו את ההליכה הבוגרת. הדבר מורגש ביותר בתינוקות קטנים והולך ופוחת עם הזמן. מסיבה זו לרוב איננו ממהרים לטפל בבעיות הליכה בגילאים מאוד צעירים. עם זאת, אם הבנתי נכון את שאלתך, את מתארת מצב של חוסר סימטריה בין הרגליים בו רגל אחת תמיד מסובבת יותר או בצורה שונה משניה. אם כי מצב כזה יכול להיות חלק מהתפתחות הנורמלית של ההליכה, דבר זה יכול לפעמים גם להצביע על התפתחות לא תקינה. מסיבה זו מומלץ שהילד ייבדק על ידי אורתופד.
שאלה: בתי בת שנה סובלת מגיל 0 מטורטיקוליס, ללא בעיית ראייה. הפיזוטרפיסטית אמרה שלא ראתה מיקרה כזה בעבר והיא חושדת שיש גורם אחר המפריע ליישור הצוואר. הציעו ניתוח - אך אני חוששת שלאחר הניתוח המצב יחזור לקדמותו, אילו סיבות חיצוניות יכולות לגרום לכך?תשובה: ראשית, אל ייאוש מכיון שרובם המכריע של מקרי הטורטיקוליס נפתרים לחלוטין. טורטיקוליס, למען קוראים אשר אינם מתמצאים בנושא, הינו מצב בו ראש החולה מוטה לצד אחד ובו זמנית מסובב לכיוון הנגדי. הסיבות האפשריות לטורטיקוליס מולד הינן
* בעייה גרמית - מבנה מולד לא תקין של חוליות הצואר או בסיס הגולגולת.
* בעייה שאיננה גרמית - הסיבה ברוב המקרים איננה ידועה. ייתכן שהמדובר בפגיעה (חסר אספקת דם או עליית לחץ מקומית) בשרירי הצואר הגורמת ליצירת צלקת מקומית. זוהי הסיבה השכיחה ביותר לטורטיקוליס המולד. לעיתים, בעיקר בתינוקות ובילדים עם שיתוק מוחין ייתכן שטורטיקוליס יופיע עקב הרניה ווישטית בבית החזה עם רפלקס. במקרים אלו לרוב התפתחות התינוק איטית מהרגיל ומופיעות הקאות. כפי שהזכרת, בעיות במערכת הראייה יכולות אף הן להביא להטיית וסיבוב הצואר. גידולים במערכת העצבים יכולים אף הם להתבטא בכך אולם הדבר איננו שכיח בסוג המולד ומלווה בסימנים אחרים של מערכת העצבים.
הטיפול, לאחר שלילת הגורמים הנ"ל (על ידי בדיקה פיזיקלית, בירור נוירולוגי ומערכת העיכול, צילומי רנטגן ובמקרים חריגים מ.ר.י.) הינו פיזיותרפיה אינטנסיבית עד גיל שנה. לאחר גיל זה קשה מאוד להשיג שיפור עם טיפול שמרני וקיים חשש שהעיוות בצורת הגולגולת שנגרם על ידי השכיבה הממושכת על גבי צד אחד יהיה קבוע. מסיבה זו, אם הגורם הוא פגיעה בשרירי הצואר, מומלץ במקרים ואין שיפור לבצע את הניתוח בין גיל שנה לארבע שנים. כמו לכל ניתוח, גם בניתוח זה אפשריים סיבוכים אולם אילו נדירים שכן בניתוח מוארך שריר בקידמת הצואר ואין צורך לחדור לעומק הצואר לאיזור כלי הדם והעצבים. לאחר הניתוח יש צורך בפיזיותרפיה ולעיתים אף בגבס. לא רצוי לדחות את הניתוח מעבר לגיל 4 בשל אחוזי הצלחה יותר נמוכים.
מקווה שמידע כללי זה יעזור לך להחליט על המשך הטיפול.
תשובה: אוסטאופורוזיס אצל ילדים אינה מופיעה כמחלה בזכות עצמה אלא כסיבוך של מחלה אחרת או שימוש בתרופה כגון סטרואידים או כתוצאה מחוסר תנועה.
שאלה: תינוק בן 11 חודשים שאינו זוחל, מטופל בפיזיותרפיה מכיוון שלא מרים את ראשו ולא נשען על ידיו, האם זה נראה כבעיה נוירולוגית? ומה הקו האדום מבחינת זחילה?תשובה: בעיה מן הסוג שאתה מתאר היא בעיה נוירולוגית ביסודה שכן כל התפתחות התנועה אינה אלא פועל יוצא של התפתחות והבשלת מערכת העצבים המרכזית. הזחילה כשלעצמה הנה שלב בהתפתחות אך אינה "חובה" ויש ילדים המדלגים עליה .
שאלה: בתי הולכת זה חודשיים היא הולכת ורצה בצורה יציבה אך לעיתים הולכת על קצות האצבעות האם יש עם זה בעיה ? מה יכולה להיות הסיבה להליכה מוזרה זו ?תשובה: הליכה על קצה אצבעות היא תופעה לא נדירה אצל תינוקות המתחילים ללכת. קל לבדוק אם מדובר ב"בעיה" על ידי בדיקה של הטונוס של שרירי קיבורת השוק ומידת התארכותם במתיחה פסיבית. במידה שמוצאים שהשריר בטונוס רגיל ושהוא ניתן להארכה תקינה יש להסיק כי מדובר בהתנהגות חולפת.
שאלה: רציתי לדעת מתי ואיזה סוג של מנשאים מומלצים נשיאת תינוקות ? האם המנשאים אשר מניחים את התינוקות בתנוחה עוברית אינם גורמים לנזק ?תשובה: קיימים מנשאים המחולקים על פי משקל התינוק והשימוש בהם הינו בהתאם לכך. אינני מכיר מחקרים בנושא שכן הילדים לרוב אינם מבלים מספיק זמן במנשא על מנת שתתקיים השפעה על מערכת השלד. נערכו בעבר תצפיות על אוכלוסיות המשתמשות במנשאים לאורך מרבית שעות היום (שכן האם עובדת כאשר היא נושאת את התינוק) כגון האינדיאנים ושבטים אפריקאים. המסקנה העיקרית היתה שכאשר המנשא מחזיק את הילד בפישוק ירכיים שכיחות פריקות פרק הירך קטנה משמעותית יחסית לאלו המוחזקים עם הרגליים מוצמדות זו לזו. אינני סבור שהדבר רלוונטי בחברה שלנו בה הילד מבלה זמן מועט יחסית במנשא. בקניית מנשא מומלץ לנסות ולשים בו את התינוק, לוודא שקיימת תמיכה טובה לראש ולגב ושהמנשא נוח לתינוק
שאלה: אורתופד איבחן אצל ביתי, בת 10 חודשים, גמישות יתר. הוא לא ייחס לכך חשיבות (אולי לא רצה להלחיץ אותנו), אבל בכל זאת אם אפשר לדעת על המשמעויות של העניין.תשובה: לא, האורתופד לא הסתיר מכם מידע או חששות. כאשר קיימת גמישות יותר מהרגיל (והדבר קשה למדי לכימות) לא ידוע על כל תופעות לואי, בעיות או נזקים בטווח הארוך. הדבר יכול להתבטא בפלטפוס שאיננו בעייתי, יישור יתר של המפרקים וכו'. בילדים נורמליים ללא מחלות רקע אין לדבר כל משמעות.
שאלה: ילד בן שנה שאובחן כהיפוטני עושה פיזיוטרפיה פעמיים ושבוע ולאחרונה מקבל טיפול בבריכה. האם יש טיפול נוסף? ומה זה בדיוק ילד היפוטני ומה ההשלכות לגבי העתיד?תשובה: היפוטוניה משמעה טונוס (מתח שרירים) נמוך מהנורמלי. זהו מכלול גדול של מצבים המוכנס תחת הגדרה זו. חלק מהסיבה להכללה זו הינה שבגיל צעיר איננו יודעים לעיתים קרובות להגדיר בדיוק את הבעיה. תחת הגדרה זו נכללים מקרים בהם אין כמעט כל הפרעה תיפקודית בחיי היום יום ולעומתם אחרים המוגבלים בשל הירידה במתח, קואורדינציה וכח. בגיל כה צעיר פיזיותרפיה הינה הטיפול הנכון. במעקב אורתופד יהיה ניתן בהמשך להחליט אם יש צורך בטיפול כלשהו כגון שימוש בסדים.
שאלה: בתי בת השנתיים התעוררה בלילה בתואנה שכואב לה הברך, האם ייתכנו כאבי צמיחה בגיל זה?תשובה: כל הנושא של כאבי צמיחה איננו ברור דיו. אנו יודעים שבגילאים מסויימים מופיעים כאבים שאיננו יודעים את מקורם. כאבים אלו אינם קשורים לחבלה וחולפים מעצמם. בהיעדר אבחנה נוח לכנות כאבים אלו בשם כאבי גדילה. בגיל שנתיים כאבים לרוב הינם מסיבה אחרת - חבלה באיזור מוקדם יותר, זיהום, התכווצות שרירים וכו'. אם הכאב חלף מיידית הרי שסביר שאין המדובר בחבלה או זיהום. אם הכאב נשאר - כדאי להתייעץ ברופא המטפל.
שאלה: בתי בת 4 חודשים וחצי. נולדה כחודש לפני זמנה. האם אפשר להושיבה ולהעמידה. האם יכול להיגרם נזק?תשובה: גיל 4 חדשים הינו מעט מוקדם לעמידה וישיבה. אין סכנה לפגיעה בילדה מהושבה והעמדה לפרקי זמן קצרים ובהשגחה. אין גם כל יתרון בכך שכן הילדה תתחיל לשבת וללכת כשתהיה מוכנה לכך ללא תלות בהושבה או העמדה מוקדמות
שאלה: אני בהריון בחודש השישי, בסקירה אובחנו 6 אצבעות בכל יד, מה המשמעות של כך ומה המשמעות של ניתוח?תשובה: 6 אצבעות ו/או בהונות הינו מצב שאיננו נדיר ואיננו מסוכן. עם זאת אין המדובר בתופעה הומוגנית וקיימים תת סוגים רבים בהם הטיפול הינו שונה. המצב הפשוט ביותר הינו כאשר האצבע/בוהן מורכבת מריקמה רכה בלבד ללא עצם. במקרים אלו ניתן פשוט לקשור את בסיס האצבע/בוהן ולגרום לנמק ונשירה ללא כאבים משמעותיים. כאשר נכללת עצם באצבע/בוהן הרי שצריך להחליט אם ומתי לטפל והטיפול הינו ניתוחי. בכפות הרגליים הבעייה הינה קוסמטית אך גם יכולה להביא לאי נוחות בנעילת נעליים. לרוב נהוג לחכות מעבר לגיל חצי שנה - שנה לצורך ניתוח. בכפות הידיים הבעייה יכולה להיות קוסמטית או תיפקודית בתלות במבנה האצבע הנוספת וגם כאן מקובל לחכות עם הניתוח לסביב גיל שנה ולא לבצעו סמוך ללידה. מרבית המקרים מסתיימיים עם תוצאה קוסמטית ותיפקודית מצויינת, גם אם נשארת צלקת קטנה. בילדים כמעט שאין בעיות תיפקודיות בשלבים אלו.
מקווה שעזרתי להפחית את החששות.
תשובה: מתוך הנחה שהילדה ישנה במיטתכם רק לעיתים הרי שאין בכך כל סיכון. לגבי שינה קבועה על גבי הגבהה גדולה הרי שסביר שהדבר אינו מסוכן אך אין בכך כל צורך או יתרון ועל כן, אם בכלל, מומלצת כרית הרבה יותר קטנה מאשר כרית של מבוגרים.
שאלה: בני בן ה-14 לוחץ להתחיל חדר כושר מספר ימים בשבוע. האם מומלץ בגיל הזה? מה הסיכונים? מה מומלץ לבדוק וממה להישמר? האם אין סכנה לעיכוב התפתחותי וצמיחתי כלשהו?תשובה: פעילות גופנית יומיומית מומלצת לכל גיל בתנאי שנעשה בצורה "מקצועית" תוך חלוקה נכונה של מאמצים והמנעות מ"שימוש יתר" והקפדה על ביצוע נכון של חימום ומתיחות
אין סכנת עיכוב צמיחה לגובה.
תשובה: אשתך טועה.
בכל מקרה עדיף לדחות את השימוש בנעליים כמה שיותר וגם אז להשתמש בהן רק כשיש צורך להגן על כפות הרגליים של הילד.
תשובה: ראשית יש להגיע לאבחון לא של הבעיה .דומני שהאורתופד שלכם איבחן כבר שהילדה סובלת מהמיפרזיס כלומר שיתוק חלקי של כל מחצית הגוף השמאלית. אםזה נכון - ולא קשה לבדוק זאת בבדיקה נוירולוגית שגרתית הדבר מעיד על פגיעה מוחית במחצית הימנית של המוח.
אשר לגיד אכילס ההחלטה על הטיפול היא פועל יוצא של חומרת המחלה ושל הגיל. אחד הקוים המנחים בטיפול בסוג זה של בעיות שכדאי לגמור ולתקן מה שצריך עד גיל 4 . אין זה אומר של יהיה צורך בהמשך בטיפולים ואולי אף ניתוחים. שיקול נוסף הוא חומרת הבעיה. במידה שמדובר בקיצור קל של גיד אכילס ניתן לטפל באופן שמרני וזה כולל תרגילי מתיחה וסד לילה .השימוש בסד לילה הוא חשוב מאד שכן במשך הלילה באופן טבעי הגיד נמצא בקיצור וכל מה שתאריכו בבוקר יתקצר בלילה. שלב יותר אגרסיבי הוא טיפול בסדרה של גבסים.
דעתי האישית היא שבגיל המדובר כאשר הקיצור הוא ניכר הדרך השמרנית היא דווקא הניתוחית
תשובה: לא צפוי שום נזק משכיבה בסל קל לזמן קצר- אולם לא מומלץ להשאיר את התינוק יותר משעה
ברציפות, וזאת בשל מבנה הסל קל
תשובה: טונוס שרירים גבוה - הכוונה שהשרירים נראים ומורגשים כאלו הם מתוחים יותר מן המקובל .
תרגילים לעידוד ההתהפכות- ניתן להניח חפץ מחוץ להשג ידה ולנסות לעודדה להגיע אליו, מעבר לכך- ההתהפכות תגיע בזמן המתאים לה.
