חדשות סרטן השד

סוגים מסוימים של גושים שפירים בשד עלולים להעיד על סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד. למסקנה זו הגיעו צוות החוקרים במרכז הסרטן הנודע - Mayo Clinic שבארה"ב, והם ממליצים להשקיע מאמץ לזהות נשים אלו ולעקוב אחריהן מה שעשוי להציל את חייהן. המחקר פורסם בכתב העת New England Journal of Medicine .

למרות שרוב גושי השד השפירים אינם מעלים את רמת הסיכון לחלות בסרטן השד מצאו החוקרים שסוגי גושים מסוימים, אלו המתפתחים מהר במיוחד או נחשבים חריגים, אכן מהווים גורם סיכון. לדעת החוקרים הסיכון קיים גם אם אין לאישה כל הסטוריה משפחתית של סרטן שד.

גוש בשד עלול להיות הסימן הראשוני להתפתחות עתידית של סרטן השד.בדרך כלל ההערכה היא כי גושים שפירים אינם מהווים פוטנציאל להתפתחות המחלה, אך הדרך היחידה לדעת בבטחון האם גוש הוא סרטני או לא היא לקחת דגימה מתאי הגוש - ביופסיה - ולבדוק אותה במעבדה.

במהלך המחקר בדקו החוקרים דגימות ביופסיה של גושי שד שפירים שנלקחו מ- 9087 נשים בגילאים 18 85 במרפאת Mayo בין השנים 1967 ו- 1991. פתולוג שלא הכיר קודם את אבחנות דגימות הביופסיה התבקש לסווג אותן ל- 3 קטגוריות : מהירות התפתחות ( proliferative ) ; חריגות (abnormal ) ורגילות ( non-proliferative ).
בשלב הבא בדקו החוקרים אצל איזה ממשתתפות המחקר אכן התפתח סרטן השד ומסתבר שבקרב אוכלוסיית הנשים שנכללו במחקר התגלו 707 מקרי מחלה בפועל במהלך תקופה של 15 שנה. לאחר שנערכה השוואה של נתוני הנשים שחלו בפועל עם נתוני הביופסיות שנלקחו מהן בזמנו מגושי השד השפירים התברר שאצל נשים שהגושים אצלם הוגדרו כ"מהירי התפתחות" או כ"חריגים" הייתה נטיה חזקה יותר מאשר אותן נשים שהגושים אצלן הוגדרו רגילים לפתח סרטן שד בפועל.

על פי הערכת הסיכונים החדשה בעקבות המחקר נראה כי 6 נשים מתוך 100 שיש להן גוש שפיר רגיל בשד עלולות לפתח סרטן במהלך 15 שנים, לעומת 10 נשים מתוך 100 שהגוש השפיר מוגדר אצלן כ"מהיר התפתחות" או 19 נשים מתוך 100 שהגוש מוגדר אצלן כ"חריג".
לצורך השוואה : רמת הסיכון הכללית המקובלת לפתח סרטן שד לנשים באותה קבוצת גיל היא 5 מתוך 100 במהלך 15 שנה.

החוקרת הראשית , דר' לין הרטמן, מממליצה לנשים שבצעו ביופסיה של גושים שפירים להתייעץ עם הרופא המטפל כיצד להעריך את רמת הסיכון שלהן ואיך לבצע מעקב.

פרופ' צ'רלס קומבס מארגון Cancer Research UK מגדיר את המחקר הנוכחי כחשוב ביותר היות והוא ממחיש למטופלות שעברו ביופסיה של גושי שד שפירים שעליהן להמשיך ולהיות במעקב לטווח ארוך, ובמיוחד אותן נשים שהגוש אצלן הוגדר כ"מהיר התפתחות" או "חריג".

חומר כימי נפוץ המצוי בחומרי ניקוי, טקסטילים ופלסטיק מהווה סיכון לסרטן השד, כך סוברים מדענים מטקסס ודרום קרולינה.

מומחים חשדו זה מכבר שגורמים סביבתיים המשבשים את הפעילות ההורמונלית הסדירה עלולים להוות סיכון למחלת סרטן השד. בגליון אחרון של כתב העת Journal of Applied Toxicology מדווח שהחומר הנקרא 4-nonylphenol ( 4-NP ) הוכח כזרז לסרטן שד אצל עכברים.
יחד עם זאת מרגיעים מומחי סרטן שאין להיכנס לפניקה וכי יש עדיין צורך להוכיח שגם בני אדם נמצאים בסכנה דומה.

כאשר החומר nonylphenol נספג בגוף האישה הוא מחקה את האסטרוגן, הורמון המין הנשי. כאשר הוא נמצא בכבד מעודד החומר מערכת אנזימים אשר מגבירה ייצור של הורמון דומה נוסף אסטריול (estriol ). גם לאסטרוגן וגם לאסטריול יש קשר מוכח לסרטן השד. החומר יכול גם להתחבר לקולטני אסטרוגן בשד ובכך להגביר את התפתחות הגידול הסרטני.

דר' שרה רולינגס, העומדת בראש מחלקת המדיניות של הארגון Breakthrough Breast Cancer בבריטניה, מפנה את תשומת הלב לכך שבשלב זה מדובר בתוצאות מחקר מאד קטן וכי יש צורך במחקר נרחב וארוך טווח לפני שמסיקים מסקנות מעשיות על הקשר בין החומר הנדון לבין סרטן שד בבני אדם. משום כך גם אין צורך להיכנס לפניקה היות ולדעתה הריכוז של 4-nolyphenol שהוזרק לעכברים במהלך הניסוי היה גבוה בהרבה מרמת הריכוז של הימצאותו בסביבת בני האדם ויש להניח שכמויות אלו אינן יכולות להיחשב גורם סיכון משמעותי לסרטן השד.

משרד איכות הסביבה בבריטניה כבר בדק את החומר, וכן חומר דומה bisphenol A הנחשבים שניהם כ"חקייני הורמונים". לגבי nonylphenol הומלץ לנקוט בצעדי מנע להפחתת הסיכון ובשלב זה המשרד מנסח הנחיות בנושא זה.

שרת הבריאות הבריטי הורתה לבצע הערכה במסלול המהיר של ההתוויה החדשה להרצפטין לאחר שהתעורר חשש שחולות העשויות להפיק תועלת רבה מהטיפול אינן מקבלות אותו.

המכון הלאומי לבריאות ומצוינות קלינית בבריטניה ( NICE- The National Institute for Health and Clinical Excellence) קבל על עצמו לבצע הערכה האם יש לתת את התרופה למטופלות הזקוקות לה באמצעות הביטוח הרפואי הממלכתי, NHS National Health Service .

התרופה יעילה רק לגבי אותן אחת מארבע חולות שלגידול שלהן יש ביטוי יתר של החלבון HER 2
(מצב המוגדר כ- HER2 positive ) והיא כבר נמצאת בשימוש לטיפול בסרטן שד מתקדם. בינתיים טרם קבלה ההרצפטין הרשאה לטיפול בחולות סרטן שד בשלביו המוקדמים, למרות שניסויים ראשוניים כבר הוכיחו את יעילותה במקרים כאלו. בשלב זה יש צורך במחקר נוסף על מנת להבטיח שיתרונות הטיפול עולים על נזקים אפשריים העלולים להיגרם מתופעות לוואי.

השרה הבריטית הורתה למכון NICE להשלים את ההערכה המקצועית בדחיפות על מנת שניתן יהיה לאשר את התרופה במהירות ברגע שהליך הרישוי יושלם.
החלטת השרה זכתה גם לברכתו של מייק ריצ'רדס, National Cancer Director . לדבריו, התוצאות הראשוניות של שימוש בהרצפטין לטיפול בסרטן שד מוקדם מעודדות ביותר וחשוב ביותר שה- NHS יקבל במהירה ייעוץ מקצועי באשר ליעילות הקלינית והכלכלית של הטיפול.

חברת רוש, יצרנית ההרצפטין, הודיעה שבכוונתה לבקש את רישוי התרופה בשנה הבאה ואז יש לשער שיעברו כחודשיים עד שלושה עד שהתרופה אכן תאושר.
ג'ון מלוויל, מנכ"ל רוש-בריטניה, אומר "אנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי לקבל בהקדם רשיון שיווק אירופאי לתרופה לטיפול בסרטן שד מוקדם אצל חולות עם HER2 positive. אנחנו מעריכים שרשות התרופות האירופית ( EMEA ) תקבל החלטה בפרק הזמן שבין יולי ל- נובמבר 2006 ."

ארגון BreastCancerCare פרסם בתחילת שנה זו דו"ח בו ציין את הנזקים העלולים להיגרם מדחיית מתן ההרצפטין. דובר הארגון, דרין בורלי, אומר : "חולות סרטן שד הפונות לקו החם שלנו רוצות לדעת מתי יהיה באפשרותן לקבל טיפולים מתקדמים וחדשניים. חשוב ביותר שהליכי האישור הנוגעים לתרופות וטיפולים בסרטן יהיו מזורזים, החל מהרישוי, המשך בקבלת הנחיות ה- NICE וכלה בהכללה במסגרת הביטוח הממלכתי, ה- NHS ".

פרופ' אלן אשוור'ס מארגון Breakthrough Breast Cancer אומר :"עכשיו ש- NICE הסכים לבצע הערכה של ההרצפטין בהליך מזורז אישור ההתוויה החדשה הופך להיות חיוני ויש צורך בדיון דחוף לאפשר ביצוע בדיקת HER2 כסטנדרט בעת האבחנה, אם ברצוננו לנצל את יתרונות התרופה להצלת חיים".

בינתיים הודיעה חברת הביטוח הרפואי הגדולה בבריטניה, BUPA, שהיא תשלם את הוצאות הטיפול בהרצפטין למבוטחות שלה החולות בסרטן שד מוקדם שהטיפול בהרצפטין הומלץ להן. המנהלת הרפואית של BUPA ציינה שהחברה כבר מממנת את השימוש בהרצפטין לטיפול בסרטן שד מתקדם בהתאם לרישוי הנוכחי הקיים אך "בהתחשב בתוצאות המרשימות של הניסויים האחרונים החלטתנו לממן את התרופה גם לטיפול בסרטן שד ראשוני לחולות המאובחנות כ- HER2 positive מכיוון שאנחנו מאמינים שחולות אלו ובני משפחותיהן יפיקו תועלת ישירה מכך".

בינתיים נודע גם שהפרובינציה של בריטיש קולומביה היא הראשונה בקנדה שהחליטה לממן טיפול בהרצפטין לחולות סרטן שד ראשוני המוגדרות כ- HER2 positive. עלות מוערכת לכל מטופלת היא כ- 41,000 $ ארה"ב לשנה.

מקור: ליאור אל-חי ודודי גולדמן, YNET 21.7.05
חוקרות הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון והמכון הגנטי במרכז הרפואי רמב"ם מצאו בסיס גנטי לסרטן השד בקרב גברים.

"אחד מכל אלף גברים עלול לפתח סרטן שד", אמרה אתמול פרופ' רות גרשוני, מהפקולטה לרפואה בטכניון ומנהלת המכון הגנטי ברמב"ם. "באמצע שנות ה-90 זוהו שני גנים, הגורמים לסרטן השד הן אצל גברים והן אצל נשים. 3% מהחולים היהודים האשכנזים, גברים ונשים, נושאים את הגנים הללו. בקרב 30% מהגברים שחלו בסרטן השד מצאנו בסיס גנטי לכך. כלומר, אצל גבר שחלה בסרטן השד יש סיכוי גדול יותר שזה גנטי אולם המ?דעות בקרב הגברים לצורך בבדיקת שד קטנה בהרבה מזו של הנשים".

המאסטרנטית רינה צ'רני, שביצעה את המחקר בהנחיית פרופ' גרשוני, הוסיפה כי בישראל מאובחנים מדי שנה כ-40 גברים עם סרטן השד, ו-15 מהם מתים מהמחלה. מרבית המקרים מאובחנים בגילים 61-69. בקרב 20% מהם אובחנה היסטוריה משפחתית של סרטן. בעקבות תוצאות המחקר ממליצות החוקרות שגברים, שבמשפחתם היו מקרים של סרטן השד וסרטן השחלות, יעברו בדיקות גנטיות, תיערך בדיקה שגרתית לגברים בסיכון וגברים יזומנו לסריקות אונקולוגיות של החזה.

מחקר חדש מגלה, כי התרופה טקסוטר (taxotere)עשויה להאריך חיים בנשים חולות סרטן שד ולמנוע הישנות המחלה, זאת בהשוואה לתרופה ותיקה יותר הפלואורואורסיל (fluorouracil), כך פורסם בכתב העת New England Journal of Medicine במהדורת יוני .

לטענת החוקרים, הטקסוטר משפרת את שיעור תוחלת החיים ללא המחלה בקרב נשים שאצלן הגידול ניתן לניתוח ונתגלו אצלן בלוטות לימפה נגועות.

במחקר נטלו חלק כ-1,500 נשים חולות סרטן השד בגילאי 18-70 מ-20 מדינות, שהיו תחת מעקב לתקופה של כ -4.5 שנים בממוצע.

הנשים עברו ניתוח ולאחר מכן ניתנה להן סדרת טיפולים כימותרפיים שישה מחזורים יום של טיפול ולאחריו ימים או שבועות של הפסקה. הנשים קבלו טקסוטר או פלואורואורסיל, בנוסף לשתי תרופות כימותרפיות סטנדרטיות. שתי הקבוצות מנו אותו מספר נשים, ורובן השלימו את כל סדרת הטיפולים 91% מקרב נוטלות הטקסוטר ו - 97% מקרב נוטלות הפלואורואורסיל.

לאחר חמש שנים, שלוש מתוך ארבע נשים שנטלו טקסוטר היו בריאות וללא הישנות המחלה בהשוואה ל-68% מבין אלו שנטלו פלואורואורסיל. המחקר קובע כי הטקסוטר מצמצם את הסיכון לחזרת המחלה ב-28%.

לא נראה כי ההפחתה בסיכון להישנות המחלה הושפעה מגורמי סיכון כגון מצב בלוטות הלימפה, ממצב ההורמון HER2/neu או מהשלב בו נמצאו הנשים מבחינת גיל המעבר.

התרופה טקסוטר אינה נטולת תופעות לוואי. נשים רבות יותר מבין נוטלות תרופה זו סבלו מנאוטרופניה (מחסור בכדוריות דם לבנות הפועלות נגד זיהום ודלקת), תופעה שכיחה בטיפול כימותרפי. כמו כן, נוטלות התקסוטר סבלו יותר מזיהומים, אם כי לא עד כדי סכנת חיים. שתי נשים מכל אחת מהקבוצות נפטרו במהלך הטיפול. תופעה של אי ספיקת לב, שהיא תופעת לוואי של חלק מן התרופות נגד סרטן, הגיעה לשיעור של 1.6% בקרב אלו הנוטלות טקסוטר, לעומת 0.7% מקבוצת נוטלות הפלואורואורסיל. שתי נשים מקבוצת הטקסוטר ואחת מקבוצת הפלואורואורסיל חלו בלוקמיה מיילואידית חריפה.

נכון הוא שאיכות החיים נפגעה בקרב כלל הנשים בעקבות הטיפולים, אך בבדיקות המעקב השתפר מצבן .

ד"ר מיגל מרטין, עורך המחקר, מאוניברסיטת סאן קארלוס במדריד, וכמה מעמיתיו קבלו מימון ממספר חברות תרופות, ביניהן חברת Aventis Pharmaceuticals שהיא יצרנית טקסוטר.

ד"ר אדית פרס מ- Mayo Clinic בג'קסונוויל שבפלורידה, סבורה כי ניתן לראות בטקסוטר טיפול סטנדרטי. יחד עם זאת, היא הוסיפה כי המחקר אינו כולל נשים מעל גיל 70, כך שלא ניתן לקבוע האם הטיפול בתרופה יעיל באותה מידה גם בעבור נשים בגילאים אלו .