קשב וריכוז: חוסר שקט פנימי

אנשים שסבלו מבעיות קשב וריכוז בילדותם ולא אובחנו - סבלו מקשיים רבים בלימודים, ובהמשך בעבודה ובכלל בהתנהלות בחיי היום-יום. מוסחות יתר, אימפולסיביות (הקושי לדחות סיפוקים) והיפראקטיביות הם מרכיבי הפרעת קשב וריכוז.

לדברי ד"ר בועז רפפורט, מומחה ברפואת ילדים ומנהל מרפאות "קשר" לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז של ילדים ומבוגרים, "אנשים שונים נבדלים אחד מן השני בהפרעת הקשב שלהם, בין היתר, בתמהיל של שלושת המרכיבים. לאורך הזמן, מרכיבים שונים של ההפרעה אצל אותו אדם, יכולים לבלוט יותר או פחות. למשל, ההיפראקטיביות יכולה להתגבר או להיחלש או פשוט לקבל ביטוי אחר, כמו חוסר שקט פנימי".

למרות שהמודעות להפרעת הקשב עלתה בשנים האחרונות, ד"ר רפפורט מציין כי היא עדיין נמוכה, גם בקרב אנשי המקצוע. לדבריו, "כל אותם האנשים שמרגישים שישנה 'תקרת זכוכית' שמפריעה להם להגשים את עצמם או אלה המתקשים לעשות דברים פשוטים ומתקשים לעמוד בהבטחות של עצמם, יש לחשוד שהם מתמודדים עם הפרעת הקשב".

הביטוי של הפרעת הקשב בחיי היומיום עלול להיות רחב מאוד, ולמעשה אין תחום מתחומי החיים שמוגן מפני התופעה. ד"ר רפפורט מדגיש כי "מי שקשה לו ללמוד דברים שמשעממים אותו עלול להיות מתוסכל גם בישיבות בעבודה, בשיחות חולין עם חברים, בקשר הזוגי וכיוצא בזאת". אולם, להפרעת הקשב והריכוז ישנו פן נוסף, מאוד מבלבל: "כאשר אדם הסובל מ-ADHD עושה דברים שמעניינים אותו הוא בקלות עלול ל"התמכר". מצב זה נקרא 'היפר קשב' - האדם עלול להיכנס לדפוס מרתוני תוך התנתקות גדולה מהסביבה, דבר היכול לבוא לידי ביטוי מול מסכים (טלוויזיה, מחשב), בעבודה, בצורך בריגושים, וכמובן בהתמכרות לחומרים שונים או לאכילה; לכן, השמנת יתר יכולה להיות אחד הביטויים להפרעת קשב וריכוז." מסביר ד"ר רפפורט.

כדי לאושש או להפריח את קיומה של ההפרעה צריך קודם כל להעלות חשד להימצאותה. "ברגע שחושדים בקיומה, קל יותר לאבחן או לשלול את קיומה" מדגיש ד"ר רפפורט. ההפרעה יכולה להיות מאובחנת בכל גיל.

המאבחן צריך להכיר את הפרעת הקשב על כל מרכיביה וצורות ההתבטאות שלה בחיי היומיום בגילאים השונים. ד"ר רפפורט אומר כי "מדובר באבחנה רפואית, לכן עליה להתבצע רק על ידי רופא שמורשה לעשות אבחנה כזאת".

במקומות רבים עדיין מנסים להסתמך על טסטים שונים כדי לאבחן הפרעות קשב וריכוז: אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי ואבחונים נוספים אשר אינם מיועדים לאבחן ADHD. ד"ר רפפורט אומר כי "אבחון להפרעת קשב וריכוז הינו בעיקרו אבחון קליני, בו הרופא אוסף מספיק נתונים על מנת לבנות את ה'פאזל' של המטופל. הכותרת של הפאזל היא האבחנה. לעיתים ישנה יותר מכותרת או אבחנה אחת. לצורך כך צריך להקשיב היטב למטופל, לדעת לשאול את כל השאלות הרלבנטיות ולדעת לשלול דברים אחרים שיכולים לטשטש את התמונה. ניתן בהחלט להיעזר בשאלונים וטסטים שונים, אך גם לדעת את המגבלות שלהם. בין הטסטים בהם ניתן להיעזר ישנם מבחנים ממוחשבים, מבחן ה-TOVA המצומצם ומבחן ה-BRC, הרחב יותר. אך תמיד חשוב לזכור שאת האבחנה קובע הרופא ולא המחשב".

בתוך המאפיינים של הפרעת הקשב והריכוז ישנן לא מעט תכונות המאפיינות אנשים מצליחים. עד כמה הדברים יכריעו את האדם או ימנפו אותו להצלחה, תלוי במידה רבה באדם עצמו. אין ספק שנקודת הפתיחה שלו, כאדם עם הפרעת קשב וריכוז, פחות טובה, זאת מכיוון שהמערכות הממסדיות סביבו, עובדות אחרת.

אדם עם הפרעת קשב מרגיש עצמו כשוחה נגד הזרם. הוא מרגיש שונה מסביבתו ובנוסף הוא משקיע מאמץ רב בדברים פשוטים. ככל שיבין את "הוראות ההפעלה" של עצמו ויפתח מודעות לשונות ולייחודיות שלו, כך יגברו סיכוייו להצליח.

אימון קשב אישי (ADHD COACHING) נותן לאדם כלים להתמודדות עם הפרעת הקשב שלו אשר עלולה ללוותו כל חייו. "כשמדובר בילד, חשוב שהוריו יבינו וידעו את כל המשמעויות של הפרעת הקשב של ילדם על מנת שיקבלו כלים להתמודד איתה בבית ועל מנת שידעו לתת כלים גם לצוות החינוכי. ניתן לקבל טיפים מעשיים כיצד להתמודד עם ההפרעה ובכך להפחית חלק מהשיבושים שהיא עלולה לגרום.", אומר ד"ר רפפורט.

מעבר לידיעה על קיומה של הפרעת הקשב וקבלת כלים להתמודד איתה, חשוב לזכור שיש תרופה לבעיה. כדי לפתור או להקל משמעותית את בעיית הריכוז עצמה, ניתן להשתמש בתרופות המיועדות לכך. טיפול זה יינתן רק על ידי רופא המתמחה בתחום. כיום ישנה קשת רחבה של תרופות שנועדו לשפר קשב וריכוז, והידועה שבהן היא הריטלין. לא מעט סטיגמות יוחסו לתרופה זו ולמרבה הצער, עדיין קיימת בורות רבה בקרב הקהל לגבי התרופה. ד"ר רפפורט מדגיש כי "חשוב להגיע למרכז המתמחה בהפרעת הקשב, לא רק כדי לאבחן אותה ולהבין את משמעויותיה במישורים השונים של החיים, אלא גם כדי לקבל טיפול מקיף בבעיה, עם ליווי צמוד לצורך הסרת החששות".

ד"ר רפפורט פיתח שיטת אבחון בה, לצד האבחון הרפואי לוקחים בחשבון את החוויה הפנימית של המטופל. לדבריו, "להפרעת קשב וריכוז יש את החוויה הפנימית שלה וחשוב להכירה לצורך האבחון המדויק. לא תמיד קיומה של ההפרעה בולט בכלים הפורמאליים של האבחון ולכן עומק האבחון והיקפו הרחב מאפשרים לא רק לאבחן או לשלול את הימצאותה, אלא גם לגלות את מגוון הקשיים הנלווים אליה".

האימון והטיפול התרופתי חייבים להיעשות תחת בקרה מתמשכת בכדי שהמטופל לא ילך לאיבוד". עוד הוא מציין כי "לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז ישנם יתרונות רבים - הם יצירתיים, חושבים אחרת ויכולים לעזור לחברה שלנו לצעוד קדימה. חלק מהטיפול הוא לעזור להם לגלות את התכונות האלה ולפתח אותן".

מרבית הילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז ימשיכו להתמודד איתה כל החיים כאשר לאורך הזמן העומס של החיים מתגבר והפרעת הקשב עלולה גם היא לגדול ולפגוע במישורים נוספים בחיים. כהורים המתמודדים עם הבעיה, ישנו סיכוי גדול שגם לילדיהם יהיו מאפיינים דומים. ניתן לרכוש לבד כלים להתמודדות, אך ליווי של איש מקצוע המתמחה בתחום עשוי לקצר תהליכים ולהביא לתוצאות טובות. ככל שמתעכבים עם הטיפול, המשקעים הרגשיים והתסכולים גוברים, לכן ההתערבות המוקדמת היא חיונית.

ד"ר בועז רפפורט הוא מנהל מרפאות "קשר" לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז.

בואו לדבר על זה בפורום קשב, ריכוז ויכולות למידה.