טיפול עצמי בהפרעות קשב וריכוז

יש ילדים שבבית מכנים אותם "קפיץ" ובבית הספר הם אימתה של כל מורה. הם לא נחים לרגע, אי אפשר להחליף איתם מילה, הם לא מרוכזים בדבר אחד וקופצים מעניין לעניין. בעבר הם נחשבו לעצלנים ולפרחחים שבחבורה ולא פעם הענישו אותם והרחיקו אותם מבית הספר. היום, כבר ברור שאין המדובר בילדים בעייתיים אלא בכאלה הסובלים מבעיות קשב וריכוז. אולם גם היום, לאחר אבחון ברור, הדרך לטפל בבעיה מורכבת למדי ודורשת ברוב המקרים התערבות תרופתית.

"ביופידבק" היא שיטה שפותחה בתחום הרפואה ורפואת הנפש סביב שנות ה-40 של המאה ה-20, על מנת להעניק מענה ללא טיפול בכדורים לאנשים בריאים (אנשי עסקים, סטודנטים וכדומה). הסובלים מתופעות פיזיות בעקבות לחץ.

ההיגיון מאחורי השיטה מניח כי המוח האנושי יכול להרגיע את עצמו בשיטות לא מסובכות. כלומר, מדובר ביכולת שטמונה בכל אחד מאיתנו ושעלינו רק ללמוד להפעיל אותה. צריך לבדוק עם המטופל באילו מצבים הוא נלחץ ואיך זה משפיע עליו, ללמד אותו טכניקות להרגעה עצמית והוא ילמד לשלוט בלחץ ולתמרן את עצמו להרגעה.

וכמו במבוגרים, כך גם בילדים. עם השנים נמצא כי ילדים מגילאי בית הספר היסודי ומעלה, המצויים בשלב בחייהם שבו הם מודעים ליכולת לשלוט על תסמינים גופניים, הם מועמדים מצוינים לטיפול ביופידבק. ילדים עם בעיות קשב וריכוז הם בדרך כלל אימפולסיביים ומונעים על ידי התנהגות ה"שלוף" הם מגיבים במהירות ואינם עוצרים לחשוב על התגובה. למשל, התחצפות למורים, זריקת חפצים, השתוללות רגעית בלתי נשלטת, וכדומה.

בעזרת הביופידבק הם לומדים לעכב את התשובה הנשלפת, לשלוט בעצמם, לשנות את דפוסי ההתנהגות ולומר לעצמם: "נחשוב על זה שתי שניות, ננשום רגע ואז נענה". לילדים בגילאים אלה, נהוג להדביק על היד או במקום בולט, מדבקה, שהיא הסימן המזכיר להם שעליהם לעצור לרגע לפני תשובה מהירה שעלולה לגרום להם נזק.

חשוב לזכור שיש להעריך ילדים אלה, שכן אין המדובר בעניין של מה בכך. במיוחד, כשמדובר בילדים שלא תמיד מבינים למה הם צריכים את זה ואיך זה יכול לסייע להם. מדובר בעבודה הדורשת תרגול חוזר ורצינות, מה גם שכדי להירגע, הם צריכים לרצות ללמוד לשלוט בהתנהגות הראשונית ה"נשלפת" ולעכב אותה. ברגע שהם רוצים ומוכנים לעשות כן, הם עוברים שלב חשוב בהתבגרות, באחריות ובמודעות עצמית. ובכך מוענק להם למעשה פרס כפול: הם גם נרגעים וגם לומדים משהו על שליטה עצמית ועל היכולות שלהם.

כשאתם מרימים ידיים וחשים שאין לכם פתרון וחוסר יכולת להשתלט על הילד שלכם.
כשנואשתם מלהגיע לבית הספר מדי שני וחמישי ולשמוע את ההאשמות של המורה.
כשאתם יודעים שהילד שלכם הוא ילד טוב, יצירתי וחכם, שזקוק לעזרה.
כשהילד לא מצליח "ליישר קו" או ליצור קשרים חברתיים וסובל מפיגור בלימודים.
כשאתם מנסים להימנע מטיפול תרופתי, או כשטיפול כזה לא עזר עד כה.
כשהילד אומר שכואב ורע לו ולא מתחשק לו ללכת לבית הספר.
כשהם רוצים להתחבא מהעולם.
כשאתם עצמכם עוברים תקופות קשות שמשפיעות עליו.

ביופידבק פירושו משוב של הגוף (ביו-גוף, פידבק משוב). הילד המטופל מתחבר למחשב באמצעות אלקטרודות, ואלה מראות על צג, בכל של ושלב את התהליכים הפנימיים שהוא עובר: כעס, תסכול, מתח, חוסר שקט. האפשרות של הילד עצמו לראות היכן בדיוק מסתמן הלחץ, מאפשר לו להבין היכן הוא כועס או מרגיש חסר שקט, ובפעם הבאה, ללמוד לשלוט בעצמו עוד לפני שהעניין גדל ויוצא משליטה, באמצעות דמיון מודרך, תרגילי נשימה והרפיה.

כך לדוגמה, המטפל ידריך את הילד לצאת ל"טיול דמיוני" למקומות רגועים, לדמיין את עצמו מגיב בשלווה למצבים שונים ולהרגיע את עצמו כשהוא חש שהוא יוצא משליטה.
בדרך כלל הילד יראה שינוי כבר מהטיפול הראשון. הרוגע והשליטה העצמית שיחווה, יעניקו לו את ההבנה שיש כאן משהו פשוט, לא חודרני ולא תרופתי, שיכול לסייע לו להרגיש כמו יתר החברים שלו.

זה גם מה שיעניק לו את ההתייחסות הרצינית ואת היכולת לעבור 6-12 טיפולים והדרכות וללמוד, גם אם זה לוקח זמן שמדובר בדרך חיים לטווח ארוך, ושהעניין משתלם. לאחר המפגשים, יקבל הילד תוכנית אישית לתרגול נשימות והרפיה, שאותה ימשיך ליישם בבית. התחושה הטובה שהוא הצליח ללמוד לשלוט ולהחזיר את השליטה לעצמו, תלווה אותו לאורך זמן רב ותאיר את חייו באור שונה ונעים יותר.

ציפי גלעדי, פסיכולוגית רפואית, מומחית לטיפול בשיטת ביופידבק, ברשת מרפאות כללית רפואה משלימה.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר

ובפורום קשיים בתפקוד לימודי.