המנגיומה: גידולים שפירים של כלי דם

המנגיומות של הילדות (Infantile Hemangioma) הם גידולים שפירים של כלי דם המופיעים בתינוקות. הגידולים שכיחים ביותר וקיימים בכ-10% מהתינוקות עד גיל שנה ובשכיחות גבוהה יותר של עד ל-20% בקרב פגים עם משקל לידה נמוך. בבנות השכיחות היא עד לפי ארבעה יותר מאשר בבנים.

הופעת המנגיומה אינה תורשתית וקיימות מעט מאוד משפחות בהן זוהתה מוטציה (שינוי בחומר התורשתי) בבני משפחה שונים הגורמת להופעת הגידולים. ברוב המוחלט של המקרים התופעה היא בעור בלבד ואין מעורבות איברים אחרים. אולם, לעתים נדירות, יכולים להופיע גידולים רבים המערבים גם איברים פנימיים כמו הכבד, הטחול והמעיים.

מהם הגורמים להופעת המנגיומה?

למרות מחקרים הנערכים בנושא, הסיבה להופעת המנגיומה עדיין אינה ידועה בבירור אך קיימות מספר השערות בעניין. אחת מהן קשורה בתאים עור שלא סיימו את התפתחותם (תאי- אב) המתחלקים והיוצרים את כלי-הדם הבלתי תקינים.

מהם הסימפטומים המאפיינים המנגיומה?

בדרך כלל לאחר הלידה לא נראה כל סימן על העור או שקיים אזור חיוור מהרגיל. כשבועיים-שלושה לאחר הלידה מתפתח כתם אדום ההולך וגדל. האזורים האופייניים הם בראש ובצוואר, אך הגידול יכול להופיע בכל אזור בגוף. הגידול יכול להיות במיקום שטחי בעור ואז צבעו אדום עז (דמוי תות), או במיקום עמוק יותר ואז הוא יראה כחלחל או בצבע העור.

בחודשים הראשונים לחיים קיימת גדילה מואצת ששיאה עד גיל 5-6 חודשים. החל מגיל שנה קיימת עצירה בשגשוג הגידול, ולאחר מכן נסיגה הדרגתית בגודלו עד להיעלמותו המלאה או החלקית. הנסיגה נמשכת לרוב שנתיים אך עשויה להימשך עד עשר שנים.

כיצד מתבצע אבחון של המנגיומה?

כאשר מזהים כתם אדום על עורו של התינוק יש לפנות לרופא הילדים או לרופא העור. הרופא יבצע הערכה ויאבחן האם מדובר בהמנגיומה או בנגע אחר. בשל המאפיינים הייחודיים של הגידול, הרופא יוכל בדרך כלל לקבוע את האבחנה באופן ברור בהסתמך על הפרטים שתספקו לו ועל בדיקתו הגופנית של התינוק. לכן, לרוב לא יידרשו בדיקות דם או בדיקות הדמיה (כמו אולטרה-סאונד) כדי לקבוע את האבחנה המדויקת.

בהמשך, יעקב הרופא אחר קצב הגדילה של ההמנגיומה. הגידול הוא כאמור שפיר ונסוג בעצמו עם הזמן, ולכן במרבית המקרים אין כל צורך לטפל. כל שתדרשו לעשות הוא להגיע לבדיקה תקופתית אצל הרופא. אולם, קיימים מצבים מסוימים בהם יש צורך במעקב צמוד יותר או בטיפול.

באילו מקרים יוחלט על צורך בטיפול בהמנגיומה?

במקרים כאלו תיעשה הפנייה של הילד על ידי הרופא למרפאת עור ילדים. למשל, כאשר ההמנגיומה היא על העפעף. במצב זה קיים סיכון של חסימת שדה הראייה ופגיעה עתידית בראייה, ולכן יתקיים מעקב צמוד יותר בשיתוף עם רופא העיניים. מצב אחר הוא המנגיומה מפושטת בפנים ובעיקר באזור "הזקן"- כלומר, לחיים וסנטר. מיקום זה עלול לרמוז על מעורבות גם בדרכי הנשימה היכול להתבטא לראשונה כצרידות או סטרידור.

בנוסף, המנגיומות במרכז הגב או על קצה האף דורשות הערכה נוספת, וכך גם הימצאות של יותר מחמישה נגעים על פני גוף התינוק. סיבוך נוסף שעלול לקרות הוא כיב, כלומר היווצרות פצע, או חסר עור באזור הגידול. סיבוך זה קורה בעיקר באזור הישבן, המפשעה או הצוואר וגורם לכאבים ולאי שקט לתינוק.

מהן דרכי הטיפול בהנגיומות?

הטיפול הוא בעיקרו תרופתי אך חשוב להדגיש כי לרוב אין צורך בטיפול. במקרים שכן ישנו צורך כזה הטיפול הנדרש הוא אינדיבידואלי וצריך להיקבע על ידי הרופא על פי קצב גדילת ההמנגיומה, מיקומה או הסיבוכים הנלווים לה. לכן, הנאמר כאן הוא כללי בלבד ואינו מהווה המלצה לטיפול.

לעתים, ניתן טיפול מקומי על ידי משחה המכילה סטרואידים או על ידי הזרקה של סטרואידים לתוך הגידול. במצבים בהם ההמנגיומה מפושטת יותר, הטיפול התרופתי המומלץ הוא סטרואידים בבליעה (סירופ פרדניזולון) למשך מספר חודשים.

פרופרנולול, היא תרופה נוספת יעילה לטיפול בהמנגיומה. פרופרנולול היא תרופה ותיקה המשתייכת לקבוצת תרופות בשם "חסמי בטא" והמשמשת לטיפול ביתר לחץ דם, מיגרנות ועוד. ההצלחה בטיפול בהמנגיומה דווחה לראשונה בצרפת, אך במהרה הצטבר ניסיון חיובי בתרופה במקומות רבים בעולם. עם התחלת הטיפול בתרופה ניתן לרוב לראות שיפור ראשוני מהיר מאד במראה ההמנגיומה. התרופה ניתנת כטיפול יחידי או בשילוב עם סטרואידים למשך מספר חודשים.

האם טיפולים אלו מלווים בתופעות לוואי משמעותיות?

השימוש בתרופה הוא בטוח ותופעות הלוואי הן נדירות. יכולות להופיע הפרעות בשינה (סיוטי לילה) וכן ירידה בלחץ דם ובדופק, ירידת חום גוף ורמת סוכר וצפצופים (קוצר נשימה). לכן, התחלת הטיפול נעשית לרוב באשפוז ותוך כדי השגחה רפואית. בהמשך התרופה ניתנת בבית, שלוש פעמים ביום והביקורת היא תקופתית. בתקופת נטילת התרופה יש להקפיד על האכלה סדירה של התינוק למניעת הירידה בסוכר.

לטיפול בסטרואידים עלולים להתלוות תופעות לוואי רבות, אך לרוב הטיפול נסבל היטב ותופעות הלוואי הפיכות עם הפסקת התרופה.

לסיכום, המנגיומות הם גידולי כלי דם שכיחים ושפירים החולפים מעצמם. אם הבחנתם בכתם אדום על גופו של התינוק פנו לייעוץ רפואי לשם אבחון ולשם קביעה האם יש צורך לטפל.

ד"ר שושנה גרינברגר היא מומחית ברפואת עור, מרפאת עור ילדים, בבית החולים על שם אדמונד ולילי ספרא לילדים, בתל השומר.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים.