הרעב לרזון
האם דיכוי התיאבון באמצעות תכשירים תורם לדיאטה? על סכנות חד משמעיות ותופעות לוואי כאובות, אז מתי כן?
השמנת-יתר מוגדרת כמחלה כרונית המהווה גורם סיכון בלתי-תלוי לתחלואה רב-מערכתית, כמו: סכרת, יתר לחץ-דם, מחלות-לב ומחלות כיס-המרה. לאור זאת ברור שהפחתת מספר קילוגרמים וחיטוב הגיזרה, נושא הנתפס בחברה כ- In ביותר כשלעצמו, חשוב לא פחות כגורם המפחית את גורמי הסיכון הנ"ל. תהליך העליה במשקל הינו תוצאה של אינטראקציה של מספר גורמים: הגורם הסביבתי והגורם התורשתי. האחרון נמצא כבלתי-אפשרי לשינוי, על-כן רוב הנסיון בהפחתת משקל התרכז בגורם הסביבתי, קרי: השיטות המקובלות להורדת משקל, כמו פעילות גופנית והגבלת קלוריות הדורשות מהמטופלים מוטיבציה גבוהה ומשמעת עצמית רבה. לא פלא אפוא, שרבים מהמטופלים ורופאיהם מתפתים להשתמש בתכשירים לדיכוי התאבון, המאפשרים ירידה במשקל ללא צורך בשינוי הרגלי החיים ובהקפדה על משמעת עצמית. ברשימה זו יובהר לציבור שטיפול זה אינו נטול סיכונים למרות הפיתוי הרב הנעוץ בו.
תרופות לדיכוי התיאבוןהשימוש בתרופות לדיכוי התאבון נפוץ בחברה המערבית יותר מ- 50 שנה שבמהלכן דווחו בספרות הרפואית השפעות לוואי חמורות לתרופות הנ"ל. גם פיתוחן של תרופות מהדור החדש שהיה אמור להעניק להן מרווח ביטחון גבוה יותר עם פחות תופעות לוואי, לא ניראה מבטיח כלל וכלל. מעבר לעובדה שרוב המטופלים "מתרגלים" לתרופה ועם הפסקתה שבים ומעלים במשקל, הלכו והתרבו הדיווחים בספרות המקצועית-רפואית על נזקים למסתמי הלב ולהתפתחות יתר לחץ-דם ריאתי - מחלה נדירה ולעיתים קטלנית המופיעה לרוב בנשים באמצע שנות חייהן. המחלה מתאפיינת בעליית התנגודת בכלי הדם הריאתיים (התנגדות לזרימת הדם) ובהפחתת כושר נשיאת החמצן לרקמות הגוף על כל אשר משתמע מכך. אמנם רוב הרשימות מתייחסות לטיפול המשלב שתי תרופות או יותר מקבוצת התכשירים לדיכוי התאבון הניתנות לאורך זמן, אך יש לדעת שגם טיפול קצר עלול להיות מסוכן. אשר על כו, ההמלצה בספרות הרפואית היא לעריכת תוכנית הרזייה המשלבת שינוי בהרגלי התזונה, דיאטה נכונה, תרגילי ספורט מיוחדים להורדת משקל - שיטות המצריכות אמנם מוטיבציה ומשמעת עצמית גבוהה של המטופל, אך בטוחות יותר.
מתי וכיצד יעשה שימוש בתכשירים לדיכוי התיאבוןהספרות המקצועית שוללת מכל וכל את השימוש בתכשירים למטרה קוסמטית. ההוריה היחידה בספרות היא לטיפול קצר טווח וחד-תרופתי (לא בתשלובת תרופות) בהשמנת יתר קשה. גם אז יש צורך לנטר את המטופל ולערוך בדיקות גופניות לעיתים תכופות, בדיקות דם ומיבדקי לב שונים - כאשר חריגה כלשהיא מחייבת הפסקת התרופה והערכה גופנית מחודשת.
