בצידי הדרכים

והחדשות האחרונות (לדקות אלו בלבד) גלגל ניתק ממשאית והרג רוכבת אופניים בסמוך למושב עוזיאל, והסטטסטיקות מראות כי אופניים ואופנועים הם כלי הרכב המסוכן ביותר עבור בעליהם.

כל מי שישוטט ברחוב ויביט סביבו יופתע למראה כמויות החנויות המיועדות לרוכבי אופניים, גלגלים, אופניים מסוגים שונים וטווחי מחירים מרשימים, בגדים בשלל צבעים, קסדות, אביזרי בטיחות, עולם ומלואו.
מה באמת חשוב לקנות? ומה בעיקר נראה טוב
דבר ראשון- קסדה, לא לוותר בשום פנים ואופן למרות שבישראל אין עדיין חוק המחייב את חבישתה, יש להתאים את הקסדה לגודל הראש ולוודא שלא תחליק ותיפול.
כפפות, לא חובה לקנות כפפות מעור כבש מיוחדות-מונעות-החלקה-בכל מחיר-באלפי-שקלים, אבל החלט רצוי להצטייד בכפפות בעלות אחיזה נוחה, למניעת החלקת היד המיוזעת על הכידון.
ביגוד ייעודי הוא לא הכרחי, אם כי חולצה מנדפת זיעה ומכנסיים בעלי ריפוד בהחלט יכולים להקל בנסיעות ארוכות.
לכל טיול כדאי לקחת מים (והרבה) ערכת עזרה ראשונה, טלפון סלולארי להזעקת עזרה במקרה הצורך וסט תיקונים לאופניים (למקרה השכיח של פנצ'ר באמצע הפסטורליות).

על היתרונות הרפואיים של הרכיבה על אופניים יש ויעוחים ודיונים בקהילות הרפואיות, ד"ר אירוין גולדשטיין מבית הספר לרפואה של בוסטון בארה"ב מסביר כי פעילות גופנית טובה ללב ולגוף ומשפרת את התפקוד המיני, אולם לעומת זאת- הוא ממליץ להימנע מרכיבה על אופניים עקב הסכנה לחימום מוגזם של איזור האשכים ולפגיעה אפשרית בפוריות ובתפקוד המיני, לעומתו מגיח מחקר נוסף (איטלקי) המעיד על כך שדווקא רכיבה מתונה על אופניים תיטיב עם מערכת המין, מי צודק?

הקהל כפי הנראה, הקהל הרחב שמצביע בגלגלים ונוהר לחנויות ולדרכים, אופניו לרגליו.
כבר באולימפיאדה הראשונה, באתונה 1896, נערכו תחרויות רכיבה על אופניים. במשחקים האולימפיים באטלנטה 1996 התחילו הרוכבים המקצועיים להגיע למשחקים ולמשוך תשומת לב, מאז הענף רק משתכלל ומתקדם.

בישראל נמכרים מדי שנה אלפי זוגות אופני הרים, רכיבה על אופניים נותנת לרוכב הממוצע תחושה שהוא עדיין קצת ילד, בלי גלגלי עזר, אבל נוסע קדימה, שוטף את הכביש.
חוץ מגעגועי הילדות, הרכיבה נותנת תחושה מבוססת מציאות שהנה, אתה עושה דבר מה למען גופך ולמען הדיאטה שלך, הרכיבה היא ספורט מגוון, מרגש, שונה, והתוצאות לא מאחרות לבוא.

"הרכיבה היא כמו להרביץ לשק אגרוף" אומר רוכב ותיק, "רק שקטה יותר, מתחברת יותר לטבע, משחררת יותר, חוויה רוחנית כמעט", זאת לגבי רכיבת ההרים והטיולים, אבל רכיבת כביש היא משהו אחר, האדרנלין והמתח הכרוך ברכיבה לצד הכביש הם שונים בתכלית (ואולי מפתים יותר? הסכנה כמקדמת מכירות?)

רוחניות זה טוב ויפה, אבל מדוע נהרגים כל כך הרבה רוכבים? התשובה, כפי הנראה, נעוצה בסיבה העתיקה ביותר בעולם, כסף - תשתית.

מערכת הכבישים בארץ ובעיר לא בנוייה לרוכבי האופניים, לרוכבי הכביש המקצועיים אין דרך אחרת להתאמן מאשר בצידי הדרכים ועל הכבישים, והנהגים כמסתבר, לא ממש מבינים את זה, ולא ממש נזהרים.
ההשקעה בספורט הרכיבה היא מינימלית "רק על כדורסל וכדורגל מוציאים כסף" מתמרמר רוכב וותיק. התשתיות המשובשות חוברות לזלזול של הנהגים ולתרבות הנהיגה הלקויה ויוצאות יחד מציאות בלתי אפשרית.
נכון שבשעת לילה מאוחרת כשאתה נוסע באוטוסטרדה ולפניך מגיח רוכב מן החשיכה, קשה לקבל את זה בהבנה, אולם מן הראוי לציין שלרוב הרוכבים מסומנים היטב בצבעים זוהרים ונוסעים כנגד כיוון הנסיעה, כמויות הענק של המשאיות הנוסעות במהירויות שאינן מתקבלות על הדעת תורמות הרבה מאוד למאזן האימה.

על פי חוק אסור לאופניים (או לרכב איטי) לנסוע בכבישים המהירים, למרבה הצער רוכבים רבים מתעלמים מהחוק (בדיוק מכיוון שאין להם מקומות מיוחדים להתאמן בהם) והם נוסעים בכל זאת בדרכים המסוכנות, ישנה קריאה מארגון רוכבי האופניים לא לרכב במקומות אסורים, התיאום בין הרוכבים לבין האחראים על התשתיות ובינם לבין עצמם אינו מושלם, ורחוק מכך.

"מתי יקום גוף ארצי שירכז את המאבק על סלילת נתיבים רק לאופניים, בערים ומחוצה להן. תנו לנו נתיבים בטוחים, ואין ספק שכמות כלי הרכב בדרכים תקטן משמעותית, עת יעדיפו רבים שימוש באופניים, לעבודה, לימודים וסידורים אישיים, על פני שימוש ברכב" תוהה וקורא גולש בפורום אופניים, אחרי עוד מוות מיותר.



בואו לדבר על כך בפורום אימון וכושר גופני