סמים בספורט: פיתוי מסוכן

דקה נורלון, טסטוסטוירון דיפו, ססטנון, דיאנובול ועוד הם רק רשימה חלקית של סמים אנבוליים בהם נעשה שימוש רב יחסית על ידי מפתחי גוף, מרימי משקולות, ספורטאים בענפי ספורט המאופיינים במאמצים אנאירוביים בעצימות גבוהה מאוד, ואף על ידי מתאמנים 'מן השורה' המעוניינים להעלות את מסת שריריהם.

בתחום חדרי הכושר מדובר בהחלט בתופעה המוכרת זה עשרות שנים, והפיתוי לעשות שימוש בסמים האנבוליים רב במיוחד בשל התוצאות המהירות וקיצור תקופת האימון באופן ממשי. הזמינות של הסטרואידים בישראל רבה ולא קשה למצוא את המדריך או הפונקציה המתאימה שתשיגם.

הסמים האנבולים מהווים קבוצה של חומרים טבעיים או סינתטיים הדומים במבנה הכימי שלהם להורמון המין הגברי טסטוסטרון. קיימים כ-100 סוגים שונים של סמים אנבוליים שלהם שני סוגי פעילות:

אנדרוגני - גורם להתפתחותן של תכונות זכריות כגון: התעבות הקול, שעירות-יתר בגוף והשפעות הקשורות ביכולת המינית.

אנבולי - מגרה את בניית השריר, מפקח על חלוקת השומן בגוף וכדומה.

הסמים האנבוליים הסינתטיים בנויים באופן מיוחד, כך שהשפעתם תהיה בעיקר אנבולית ותתבטא בהעלאת המסה השרירית. רמה גבוהה של סמים אנבוליים תדכא את התהליך הטבעי של הפרשת טסטוסטרון. הפחתת רמת הורמון זה בגוף תגרום לירידה בהשפעה האנדרוגנית המתבטאת בירידה בגבריות.

שימוש מתמשך בסמים אנאבוליים עשוי:

להגביר את היכולת לאימון מאומץ יותר.
לתרום לתהליך של התאוששות מהירה ובנייה מחדש.
לסייע לעלייה בכוח ובמסה השרירית.
להגביר ירידה באחוזי השומן, בעיקר בשומן התת-עורי, התוך בטני והתוך שרירי.
לגרום להתאוששות מהירה של השרירים שפעלו לאחר האימון.
לגרום להתאוששות מהירה יותר לאחר פציעה.
להפחית כאבי פרקים כתוצאה מאימון.
לשפר את היכולות באימון המתבטאת במשקל המורם, מספר החזרות, המערכות וכדומה.
לשפר את הביטחון העצמי בשל השינויים הפיזיולוגיים המהירים תוך שיפור החזות החיצונית.

בפועל, ברפואה נעשה שימוש רב בסמים האנבוליים וניתן להשיג את חלקם באמצעות מרשם רופא בבית מרקחת. לפיכך השימוש מותר, מומלץ וחשוב במקרים שונים בהם יש מחסור או חוסר איזון בסמים האנבוליים.

בנוסף חשוב לציין שלאחר גיל 40 חלה ירידה עקיבה בהורמון הטסטוסטרון, ובעקבותיה - ירידה חדה בחשק המיני, בויטליות/בכוח השריר ועוד. במקרים אלה יש סבירות רבה שאותו אדם יקבל מרשם מתאים מהרופא (אנדוקרינולוג).

מתי נעשה שימוש רפואי בסמים אנבוליים?

בטיפול במצבים של תת משקל.
בעזרה ראשונה לנפגעי תאונות דרכים.
כשרמת ההורמונים נמוכה אצל גברים או נשים.
בזירוז צמיחה אצל מתבגרים הסובלים מחוסר של הורמונים אלה.
כשיש ירידה בחשק המיני.

לסוג האימון השפעה רבה על הפרשת הורמונים אנבוליים. לדוגמה, אימון משקולות המתבצע בטווח של 10-1 חזרות בממוצע בעומס גבוה, ועם חזרות קצרות יגרום להפרשה של ההורמון האנבולי - טסטוסטרון. לפיכך, הפרשת הורמונים אנבוליים על בסיס קבוע מתרחשת אצל מתאמנים מסוגים שונים המבצעים אימונים עצימים דיים.

הדבר מהותי במיוחד כשמדובר בהפעלת שרירי הרגליים. מסתבר שאימון רגליים הכולל תרגילים מורכבים בעיקר גרם להפרשה רבה יותר של טסטוסטרון, לעומת תרגילים לקבוצות שרירים אחרות. אם כך, בטרם נעשה שימוש מסיבי בסמים אנבוליים, ובמיוחד כשמדובר במתאמנים צעירים יחסית שמטרתם אינה ספורטיבית, מומלץ מאוד להימנע משימוש בסמים אנבוליים ולנסות למקסם את התוצאות באמצעות אימונים מתאימים, תזונה וכדומה. מעניינת במיוחד העובדה שמתאמנים שלהם אין שום מטרה ספורטיבית כמו אתלט מקצועי או מפתח גוף עושה שימוש די רב בסמים האנבוליים.

כאן המקום לציין שבעייתי במיוחד השימוש בסמים הללו אצל מתבגרים. במקרה זה ישנם מצבים שלוחיות הגדילה של העצמות טרם הגיעו לגודלן הסופי ושימוש בסמים האנבוליים עלול לשבש תהליכי הגדילה.

בעיה נוספת בסמים האנבוליים היא הסיכון בנזק בריאותי. להלן רשימה חלקית של בעיות העלולות להתרחש כתוצאה משימוש בסמים הללו:

שינויים בתפקודי הכבד, עד כדי הופעת גידולים סרטניים בו.

עלייה בלחץ הדם הגורמת ללב לפעול בצורה מאומצת יותר.

אצל גברים תחול ירידה דרסטית בספירת הזרע וירידה בייצור אנדרוגנים המובילה לירידה בהצטברות טסטוסטרון באשכים. במינונים מופרזים של סטרואידים עלולות להיגרם הצטמקות והתקשות האשכים, עקרות, אין-אונות, כמות זרע נמוכה.

גדילת שדיים אצל גברים (לעיתים יש להורידם על ידי ניתוח).

בנשים - פגיעה בפעילות ההורמונאלית הטבעית והגברת ההשפעה האנדרוגנית, כמו: אובדן המחזור החודשי, הפרעות בביוץ, שינויים מבניים באיברי המין, התקרחות, צמיחת שיער בפנים, שינוי בקומפוזיציית הגוף והפנים לגבריים יותר, וכן התעבות הקול.

עלייה בתוקפנות עקב עליית רמת הטסטוסטרון. כמו כן עלולות להופיע תופעות התנהגותיות שונות המשפיעות על התפקוד השכלי וכן בעיות נפשיות שונות.

נזקים לרקמות החיבור בשל חוסר פרופורציה בין העלייה הגדולה בנפח השריר וחוזקו לבין חיזוק רקמות החיבור. הדבר עלול לגרום לפציעות חוזרות ונשנות.

שינויים בהרכב הדם, לרבות עלייה בגלוקוז, טריגליצרידים וכולסטרול (ירידה בכמות של הכולסטרול ה'טוב' - HDL).

נזק ללב ולעורקים הכליליים.

הופעת פצעי אקנה, צריבת העור, סימני מתיחה וביקוע של העור.

הופעה של מחלות כליה והיווצרות אבנים בכליות.

אצל מתבגרים: כאבים בעצמות, סיכוי לאבד את פוטנציאל הגדילה והגובה עקב סגירה מוקדמת של קצוות הצמיחה בעצמות.

כאבי בטן וקלקולי קיבה המלווים לעיתים בדימום, בחילה, הקאות ושלשולים.

הגדלת בלוטת הערמונית אצל גברים.

הגברת הדחף להטיל שתן.

שימוש על בסיס קבוע בסמים אנבוליים גורם לשינויים מהותיים בהופעה החיצונית. זו מתבטאת בגדילה רבה של מסת השריר ובמשקל הגוף בכלל בתקופה קצרה (למשל, 8-4 שבועות), שיעור יתר, אקנה מוגבר, נשירת שיער (לעתים), תיתכן עלייה בחוסר שקט ותוקפנות, וכן הגברת החשק המיני באופן משמעותי.

כשמזהים תופעות אלו אצל אנשים קרובים בכלל ואצל מתבגרים בפרט, חשוב לנסות לבדוק את העניין (כמעט בכל המקרים תהיה הכחשה) ולהסביר בתמציתיות על הנזקים משימוש על בסיס קבוע בסמים הללו.

העלות הכספית של הסמים האנבוליים לא מבוטלת ועשויה להסתכם במקרים מסוימים באלפי שקלים לתקופה של חודשיים בממוצע. למותר לציין שמפעם לפעם יש צורך לשנות את המינון של הסמים האנבוליים ולצרוך אחרים, או להגדיל כמויות באופן משמעותי. בנוסף, חשוב לציין שתוצאות תהיינה רק במידה והמתאמן יקפיד על תזונה מתאימה העשירה במיוחד בחלבונים ובפחמימות בכמות הרצויה, ובד בבד על אימוני כוח מתאימים ובתדירות רבה דיה. לא ניתן להעלות מסת שריר רק על ידי שימוש בסמים אנבוליים, יש צורך בתזונה ובאימון המתאימים.

מסתבר שאין איסור מבחינה חוקית להשתמש בסמים אנבוליים, אך סחר בחומרים אלה בהחלט מהווה עבירה על החוק. כשמדובר בספורטאים מקצועיים, אסור להשתמש בסמים אלה ובשנים האחרונות ההנחיות של הוועדות השונות למניעת סמים בספורט החמירו בדרישות ובעלייה בסוגי החומרים שאסור לעשות בהם שימוש.

לסיכום, למרות שהשימוש בסמים אנבוליים קיים במדינות רבות בעולם וגם בישראל, חשוב להעלות את המודעות לתופעה, על מנת שמתאמנים לא יפגעו בבריאותם וינסו להשיג את מטרתם הספורטיבית ללא שימוש בהם, אלא על ידי אימוץ אורח חיים בריא הכולל אימונים מתאימים, תזונה מושכלת, מנוחה ועוד.

ד"ר איתי זיו, סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב; צור קסטל, מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים', באוניברסיטת תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום אימון, כושר גופני ותזונה.