פעילות גופנית: גם לאנשים חולים

לפני תחילת תוכנית של פעילות גופנית, אנשים בעלי מחלה או מגבלה בתנועה חייבים להיוועץ ברופא. במידה שהם סובלים ממספר מחלות, כגון אי ספיקת לב וארתריטיס, החלטה על תוכנית פעילות גופנית יכולה להיות מורכבת יותר. עזרתו של רופא או מאמן המתמחה בעבודה עם אנשים מבוגרים נחוצה. במצבים מסוימים, כגון אנגינה לא יציבה, הפרעות קצב שלא נשלטות על ידי טיפול ומקרים חמורים של אי ספיקת לב, לא מומלץ לבצע פעילות גופנית. במצבי חולי רבים, עם זאת, אימון גופני יכול לתרום להחלמה ולשיקום.

אחרי התייעצות עם רופא, אנשים הסובלים מארתריטיס, דלקת מפרקים, יכולים להתחיל לבצע תוכנית אימונים הכוללת תרגילי גמישות ותרגילי כוח. ביצוע נכון של כל תרגיל ותרגיל חשוב ביותר לחולי ארתריטיס. למשל, אנשים עם ארתריטיס בברכיים שיבצעו תרגיל לחיזוק שרירי הרגליים בצורה לא נכונה, עלולים ליצור עומס יתר במפרקי הברכיים.

בשלב ראשון, פעילות גופנית עלולה לגרום לחולי ארתריטיס להחמרה בסימפטומים ולהגברת הכאב או לגרום להם לעייפות. אולם, הגבלת הפעילות הגופנית עלולה לגרום לאובדן מסת השרירים, לעלייה במשקל ולהחמרת הכאבים והעומס על המפרקים. פעילות גופנית נכונה תקטין את הכאבים, העייפות והדיכאון בקרב חולי ארתריטיס. כמו כן, נראה שהיא מקטינה גם את התהליך הדלקתי. הפעילות הגופנית עוזרת לחולי ארתריטיס לבצע את המטלות היום-יומיות בצורה טובה יותר. תרגילי גמישות חשובים ביותר. אנשים הסובלים מארתריטיס נוטים לשמור את המפרקים הפגועים במצב כפיפה, כיוון שתנוחה זו גורמת להקלה זמנית בכאב. אולם, מצב זה עלולה לגרום לאובדן תמידי בטווח התנועה ולפגיעה בתפקוד. תרגילי גמישות עוזרים בשמירה על טווח תנועה תקין במפרקים וגורמים לגירוי הסחוס לתיקון עצמי.

אנשים הסובלים מארתריטיס צריכים להפסיק לבצע פעילות גופנית כאשר הם מרגישים עייפות או חולשה יוצאת דופן, חשים כאב חד או מתגבר, כשהנפיחות במפרקים גוברת או כאשר טווח התנועה קטן. במקרה כזה עליהם ליצור קשר עם רופא או מטפל באופן מיידי.

בדיקת לב במאמץ, המשמשת לרוב לצורך אבחנת מחלת לב כליליות, עשויה לשמש מדד להערכת עמידות הלב והריאות לפעילות גופנית (קיבולת האימון). בעזרת מידע זה יכולים הרופאים לתת לחולה מרשם ספציפי לתוכנית אימונים. אנשים שעברו התקף לב, צנתור או ניתוח לב פתוח מתחילים את שלב השיקום בבית החולים. לרוב, אחרי שחרורם הם ממשיכים את פעילותם הגופנית תחת השגחה במסגרת מכון שיקום של בית החולים או מכון שיקום לב-ריאה אחר. אחרי 12 שבועות הם ממשיכים את בתוכנית אימון לשימור המתבצעת באופן עצמאי בקהילה במסגרת של שיעורי התעמלות או מרכז כושר.

לפני שאנשים הסובלים מדמנציה מתחילים תוכנית של פעילות גופנית, עליהם או על מטפלם להיוועץ ברופא. בדרך כלל הם יצטרכו להתאמן בהשגחת מטפל כדי לוודא שאינם גורמים לעצמם לנזק ושהם מבצעים את התרגילים נכון. המטפל יכול להצטרף לביצוע התרגילים. דבר זה עשוי להקטין את המתח הכרוך בטיפול ולהעניק לסובל מדמנציה תחושת ידידות ושייכות. לחילופין, מרכזי קשישים מסוימים מציעים שיעורים קבוצתיים המותאמים לאנשים הסובלים מדמנציה.

לפני תחילת תוכנית לפעילות גופנית חולי סוכרת חייבים לעבור בדיקה גופנית יסודית. רופא או איש מקצוע רפואי אחר יכול לעזור בבחירת הפעילות הגופנית המתאימה. למשל, אם הרגליים איבדו תחושה, שחייה או רכיבה על אופניים יכולות להיות בחירה טובה מהליכה. במידה שהראייה לא טובה, פעילות גופנית בפנים עשויה להיות עדיפה על פני פעילות בחוץ. פעילות גופנית סדירה משפרת את תגובת הגוף לאינסולין ומאפשר לאינסולין ולתרופות לטיפול בסוכרת להיות אפקטיביות יותר. הנעליים צריכות להיבחר בקפידה. אחרי פעילות גופנית חולי סוכרת צריכים לבדוק את כפות רגליהם - בועות, אזורים חמים, אדמומיות וקרעים עלולים להסתיים בדלקת.

אימון גופני עשוי לעזור לבעלי מגבלה גופנית להימנע מסיבוכים העלולים להיגרם כתוצאה ממנה. למשל, שיפור הכוח והסבולת השרירית יכולים למנוע עייפות וגרום לשיפור התפקוד היומיומי.

אנשים עם אי ספיקת לב צריכים בשלב ראשון השגחה. עליהם להתחיל באיטיות ולהתמקד בביצוע פעילות גופנית בעצימות נמוכה לזמן ממושך יותר. הם עשויים להזדקק לחימום ארוך יותר (10 עד 15 דקות). אימון באינטרוולים המשלב מנוחות יכול להואיל. למשל, אנשים יכולים לבצע פעילות למשך 4-2 דקות ואז לנוח למשך דקה, עד אשר יוכלו להתאמן ברצף 15 דקות ללא מנוחה. בהדרגה הזמן עולה ל-20 עד 30 דקות ללא מנוחה. פעילות אירובית חשובה לאנשים עם אי ספיקת לב, אך גם תרגילים הקשורים בחיזוק שרירי הנשימה (כולל הסרעפת), שרירי הבטן ושרירי הרגליים עשויים להקטין את קוצר הנשימה ולגרום לפעילות הגופנית להיות מעייפת פחות.

אנשים עם בעיות ריאה, כגון מחלת ריאה חסימתית כרונית, צריכים להתחיל עם מעט פעילות גופנית ולהתקדם בהדרגה. פעילות הדרגתית חשובה מאוד, מכיוון שתנועת האוויר פנימה והחוצה בכל נשימה נעשית בצורה איטית יותר. פעילות גופנית עלולה לגרום לאנשים תחושה כאילו אין להם זמן לנשום. בעזרת רופא, הפעילות הגופנית יכולה להיות מתואמת לזמן שבו לתרופות יש את ההשפעה הטובה ביותר. רופאים יכולים לומר גם האם נטילת מנה נוספת של התרופה לפני הפעילות הגופנית עשויה לעזור.

אנשים עם בעיות ריאה יכולים להתחיל להפעיל את הידיים והרגליים במצב של ישיבה. הם יכולים להתחיל בהליכה מחדר לחדר, לעבור להליכה בחוץ, ובהדרגה להתקדם להליכה למרחקים גדלים יותר. הלמידה כיצד לשלוט בנשימה יכולה לעזור. בזמן שאיפה יש להרפות את חגורת הכתפיים ולאפשר לבטן לצאת החוצה (נשימה סרעפתית). באופן כזה יש לבית החזה יותר מקום להתרחב וניתן לקלוט יותר חמצן.

לפני תחילת פעילות גופנית אנשים החולים במחלת פרקינסון צריכים להיבדק על ידי רופא. חולים אלו סובלים לעיתים מבעיות לחץ דם, העלולות להשפיע על בחירת הפעילות הרצויה. רופא, פיזיותרפיסט או מורה המכירים את המחלה צריכים להמליץ על התרגילים המתאימים. פעילות גופנית יכולה לחזק את השרירים, לשפר את הסבולת שלהם ולהקטין את הנוקשות המפרקית האופיינית לחולי פרקינסון. בעזרת חיזוק והגמשה של השרירים הפעילות הגופנית עשויה לשפר את המוביליות ואת שיווי המשקל. פעילות גופנית יכולה לעזור לאנשים המתקשים בהתחלת תנועה. באמצעות זרימת דם מוגברת, הפעילות הגופנית עשויה לשפר את השפעת התרופות הניתנות לטיפול במחלה.

לאנשים עם בעיית עורקים היקפיים הפעילות הגופנית עשויה להיות תחת השגחה בשלב ראשון. אנשים המבצעים הליכה לצורך פעילות גופנית יכולים להשתמש בפדומטר לצורך מעקב אחר המרחק שצעדו. לאנשים הסובלים מבעיות עורקים היקפיים הפעילות הגופנית גורמת לכאבים ואי נוחות ברגליים, כך שייתכן שימנעו ממנה. אולם, באופן פרדוקסלי, פעילות גופנית עוזרת בהקלה על הכאבים. בעת הופעת כאב או אי נוחות בזמן הפעילות הגופנית, על החולים לנוח, ולאחר שחלפו הכאבים להתחיל שוב. בשיטה זו הזמן שבו מבצעים פעילות גופנית ללא כאב מתארך בהדרגה. מומלצת הליכה או פעילות גופנית דומה במשך 30 עד 60 דקות ביום. רוב האנשים צופים בשיפור תוך 6 עד 12 חודשים.

לאנשים רבים שעברו אירוע מוחי האימון הגופני המתחיל בבית החולים הכרחי כדי לחזור לתפקוד היום-יומי. אנשים הסובלים משיתוק של הגפיים עלולים לחשוב שפעילות גופנית נמצאת מעבר ליכולתם. אולם, המשך הפעילות הגופנית אחרי שלב השיקום הראשוני יכול לעזור להם לשמר את הישגיהם ולעזור להם לתפקד אפילו טוב יותר. פעילות גופנית יכולה לעזור לאנשים לחיות בעצמאות יתר. כמו כן, היא עשויה להקטין את השכיחות של אירוע מוחי חוזר. תרגילי החיזוק חשובים, הם יכולים לחזק את הגפיים שנפגעו וכך לגרום לשימוש רב יותר בהן. הליכה על מסילה נעה יכולה לשפר את יעילות ההליכה ולגרום לאנשים ללכת עם פחות מאמץ. המסילות צריכות להיות עם מעקות לצורך שמירה על שיווי משקל ותמיכה. לאילו שאינם יכולים להגביר את קצב ההליכה, רצוי להעלות את השיפוע, כך שילכו לאט ובעלייה. פעילות במים שימושית מפני שהחולים אינם צריכים לפחד מנפילה. המים מעניקים תמיכה, ומאפשרים לאנשים שלא יכולים ללכת ללא עזרה לנוע באופן עצמאי. המים מעניקים גם התנגדות המאפשרת חיזוק השרירים באופן יעיל.

גלעד שר הוא מנהל מרכז הכושר במרכז עלית לספורט באוניברסיטת תל אביב וראש תחום פעילות גופנית לגיל השלישי בקמפוס "שיאים" של אוניברסיטת תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

אימון, כושר גופני ותזונה
שיקום לאחר אירוע מוחי
שיקום ומניעת מחלות לב - אימון גופני