טיול עם הכלב טוב לבריאות

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר שכלל למעלה מ-3,000 קשישים בבריטניה, מהם עולה כי בעלי כלבים שטיילו עם כלבם בקביעות ביצעו פעילות גופנית בהיקף יומי גדול יותר בכ-20%, בממוצע, בהשוואה לאלו שלא החזיקו בכלב. בקרב בעלי כלבים משך זמן הפעילות היושבנית בכל יום היה קטן בחצי שעה, גם בימים גשומים.

המתנדבים למחקר גויסו בין ספטמבר 2006 ועד דצמבר 2011 וחולקו לשלוש קבוצות: בעלי כלבים שהלכו עם כלבם לפחות פעם ביום, בעלי כלבים שלא טיילו עם כלבם בקביעות ומשתתפים שלא החזיקו בכלב. להערכת הפעילות הגופנית וזמן יושבני, כל משתתף נשא מד פעילות במהלך שעות העירות למשך תקופה של שבעה ימים רצופים. הסקירה הסופית כללה רק משתתפים שענדו את המד למשך לפחות עשר שעות ביום.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 69.5 שנים, כולל 1,775 נשים. מבין אלו, 573 היו בעלי כלבים (18.3%), כולל 383 שטיילו עם כלבם בקביעות ו-190 משתתפים שלא טיילו עם כלבם.

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון את נתוני גיל, מין, רמת השכלה ומצב בריאות הם מצאו כי באלו שטיילו עם כלבם בקביעות היקף הפעילות הגופנית היה גדול יותר בימים גשמים ובימים ללא גשם, בהשוואה לאלו שלא החזיקו בכלב. בבעלי כלבים שלא טיילו בקביעות עם כלבם הודגם דפוס דומה לזה שתואר באלו ללא כלבים.

בכל הקבוצות תועדה ירידה בהיקף הפעילות הגופנית עם ירידה בטמפרטורות וירידה בשעות אור יום. אך גם בימים הקרים ביותר (פחות מעשר מעלות צלזיוס), אלו שהלכו בקביעות עם כלבם היו פעילים יותר, בהשוואה לפעילות של אלו שלא טיילו בקביעות עם כלבם, או אלו שלא החזיקו בכלב בימים החמים ביותר (19.2 מעלות צלזיוס).

בדומה, בקרב אלו שטיילו בקביעות עם כלבם משך פעילות סדנטרית (ישיבה או שכיבה) היה קצר יותר בימים הגשומים ביותר, בהשוואה לפעילות שתועדה בימים לא גשומים בקרב אלו שלא החזיקו בכלבים.

מהממצאים עולה כי בעלי כלבים ביצעו פעילות גופנית בהיקף גדול ב-22% יותר מאלו שלא החזיקו בכלב, גם בתנאים הסביבתיים הכי פחות נוחים. מכאן עולה כי אחזקת כלב, בפרט הליכה עם כלבים, עשויה לסייע בעידוד פעילות גופנית באוכלוסיה זו.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.