רפואה מונעת על שולחן הדיונים

^^פרופ' חיים המרמן^^

מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, הקריה הרפואית רמב"ם
פרופ' חבר בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון
יועץ על קרדיולוגי - שירותי בריאות "מכבי"

^^פרופ' אברהם קוטן^^
מנהל המערך האונקולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם
פרופ' חבר קליני בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון

^^ד"ר גילה רוזן^^

מנהלת המחלקה לתזונה קלינית, הקריה הרפואית רמב"ם
מרצה בביה"ס לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון
מרצה בכירה במכללה האקדמית תל-חי
מרצה מהחוץ באוניברסיטה העברית
מנהלת פורום תזונה קלינית באתר דוקטורס

^^ד"ר ישי לוי^^

מנהל מחלקת פנימית ד', הקריה הרפואית רמב"ם
מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע'ש רפפורט, הטכניון
יועץ תזונה והפרעות בשומני הדם

^^ד"ר אופיר אביזוהר^^

רופא בכיר במכון לבדיקות תקופתיות, הקריה הרפואית רמב"ם
מומחה בקרדיולוגיה
מומחה ברפואה פנימית

^^פרופ' המרמן:^^ ההשפעה שלנו על עתיד חיינו, על ידי שינוי, למשל, בהרגלי החיים או תזונה, היא גבוהה ביותר ומוערכת כיום בסביבות 30 עד 40 אחוז. זה נתון מדהים, מפני שנהיה מוכנים להשקיע את כל כספנו והוננו על טיפול תרופתי כלשהו, שבו יש הורדת סיכון באחוזים שכאלה.

^^ד"ר אביזוהר:^^ מאמצע שנות השישים ועד סוף שנות התשעים, נרשמה ירידה בתחלואה ובתמותה ממחלות לב בצורה מאוד מרשימה, של כמעט 50%. זו תקופת זמן קצרה מידי בכדי שיווצרו בה שינויים גנטיים. לכן, הנתון הזה נזקף כולו לשינויים בהבנה שלנו את הגורמים למחלת הלב הטרשתית והיכולת שלנו לפעול, לזהות ולטפל בדברים האלה.

^^ד"ר לוי:^^ תורשה נקבעת על ידי גורמים מרובים. בהשמנה למשל, נהוג לומר, שהיחס בין הסביבה לתורשה הוא 50:50. בארצות הגוש המזרחי אורך החיים היום הוא סביב 60 שנה. בגלל הרגלים כמו עישון, אלכוהול ודברים אחרים, כמו כלכלת בריאות והשקעה בבריאות. לעומת זאת, אנחנו בישראל, משתווים לאורך החיים הגבוה ביותר הקיים כיום ביפן, שזה מעל גיל 80 אצל נשים וגיל 76 לגברים. לכן, ההבדלים הם עד סדר גודל של כ-20 שנה.

^^ד"ר לוי:^^ כן, 20 שנה. פרופ' המרמן יכול יספר לנו מתי יגיעו ליחידה לטיפול נמרץ גבר או אישה מעשנים ומתי יגיעו אלה שאינם מעשנים והשומרים על הרגלי חיים נאותים.

^^פרופ' המרמן:^^ ד"ר לוי הציג את שני הדברים הקיצוניים. גבר שלא מקפיד על בריאותו ומעשן, במיוחד מעשן, יגיע ליחידה לטיפול נמרץ לב בשנות חייו הצעירות, גיל 40-30 עם אוטם בשריר הלב. לעומת זאת, בקיצוניות השנייה, אישה לא מעשנת, השומרת על תזונה נכונה, משקל גוף תקין ומקפידה על בריאותה, כשבנוסף יש לה את ההגנה הנשית בזכות ההורמונים הנשיים, יכולה לא להגיע למחלקתנו לעולם.

לא פחות חשוב - אותו גבר שמגיע מוקדם, ברגע שהוא יפסיק לעשן, ישמור על משקל גוף תקין ויקפיד על פעילות גופנית מידי יום או לפחות חמש פעמים בשבוע, הוא כבר מקפיץ את תוחלת החיים שלו בכ-10 שנים ויותר.

^^ד"ר רוזן:^^ בתחום המחקר של תזונה וסרטן, יש מי שמשייכים את הדומיננטיות של התזונה עד 70%, לעומת ה-30% של העישון. נכון שאלה כבר המספרים הקיצוניים, אבל הספרות מדברת על מספר שהוא סביב ה-35%. אני לא יודעת לתרגם את זה לשנות חיים, אבל אני כן יכולה לומר שאין ספק, שלמזון יש ערך מצטבר מאוד חזק. מדובר בטונות של חומרים שאנו מכניסים לגוף במרוצת החיים, המכילים מיליוני חומרים כימיים, שוודאי שיש להם השפעות, גם לטובה וגם לרעה.

^^ד"ר לוי:^^ כללית, קיימות שלוש קבוצות של נבדקים באוכלוסיה הבוגרת. קבוצה אחת, שהיא קבוצת הסיכון הגבוה, ואבוי אם היא לא חוזרת הביתה ועושה שיעורי בית. כלומר, משנה מיידית את אורח חיים ואם צריך, אז גם שימוש בתרופות מסוימות. הקבוצה השנייה היא קבוצת הבינוניים, אלה הנמצאים בסיכון בינוני. הקבוצה השלישית היא הקבוצה המעניינת, הכוללת את מיעוט האוכלוסייה. אלו אנשים חסרי סיכון לחלוטין, עמידים בפני מחלות, איך שהם לא יחיו ומה שהם לא יעשו, הם יגיעו לגיל מופלג.

^^פרופ' קוטן:^^ עישון, למשל. אחד האבסורדים הוא, שאנשים פוחדים ממשהו ערטילאי, כגון קרינה מטלפונים סלולריים, שלגביה אין כל הוכחה שהיא בכלל מסרטנת, ובו בזמן הם מעשנים. ידוע שהפסקת העישון הייתה מקטינה את נוכחות הסרטן באוכלוסייה בכ-30%. למעשה, שכיחותן של מחלות ממאירות לא מעטות הייתה יורדת בעשרות אחוזים אם היה חדל להתקיים הנוהג של העישון. זה חד משמעי וזה בידינו.

או עודף משקל: באוכלוסיות עם עודף משקל יש יותר סרטן שד, יש יותר סרטן המעי הגס. לדוגמא, ידוע שנשים שמקבלות כימותרפיה לסרטן השד, באופן פרדוקסלי, עולות במשקל בכ-10%. אבל, מניעת העלייה במשקל, משפרת את הפרוגנוזה (מהלך המחלה) בסדרי גודל של כ-5%. אם למשל, תעשיית התרופות הייתה מביאה איזושהי תרופה, שמשפרת פרוגנוזה ב-5%, היינו הופכים עולמות כדי לקבל את התרופה הזאת. והנה, בסך הכל שינוי בהרגלי התזונה (דבר קשה בפני עצמו), יכול לשפר את הפרוגנוזה בסרטן השד.

^^ד"ר אביזוהר:^^ חלק גדול מאוד מגורמי התחלואה והתמותה, גם בנושא מחלות הלב וגם בנושא הסרטן, הם דברים שניתנים במידה רבה למניעה, או לפחות לגילוי מוקדם, כאשר גילוי מוקדם משנה לחלוטין גם את מהלך המחלה, הטיפול והפרוגנוזה. לא בכל המקרים, אבל בהרבה מקרים.

ניכרת עליה מתמדת במספר הפונים למכון לבדיקות תקופתיות, אולם אנשים שמגיעים אלי למכון לבדיקות תקופתיות, הם בדרך כלל אנשים שהם מעל גיל 35. הרפואה המונעת אמורה להתחיל בגיל הילדות. היא צריכה להתחיל ברגע שתינוק לומד ללכת או לאכול את האוכל הרגיל. הרפואה המונעת מתחילה בבית, בגן ונמשכת בבית הספר.

^^ד"ר רוזן:^^ היה צריך להתחיל עם מניעה כבר בהריון. ממצאים שנאספו במחקר מראים בוודאות, שלתזונת האישה בתקופת ההריון יש השפעה על התחלואה של הילוד במחלות לב ומחלות סוכרת ודברים אחרים בהגיעו לגיל 50. כמו כן, התזונה בשנת החיים הראשונה - מה שאנחנו קוראים כיום "התכנות המוקדם", היא מאוד קריטית מבחינת תחלואה לטווח ארוך ואין מספיק השקעה בזה.

^^פרופ' קוטן:^^ לא, אין להם זמן. אבל, אלה שממתינים בתור לאונקולוג, הם אלה שהמניעה כבר לא תעזור להם, אצלם הנזק כבר נגרם. יש להגיע אל האוכלוסייה הבריאה, וזה צריך להתבצע דרך התקשורת, העיתונות, דרך החינוך בבתי הספר.

הרופא צריך להיות חלק מהמערכת שעוסקת בזה, אבל ברמת יועץ. בנושא המניעה צריכים לעסוק, לדעתי, גופים ציבוריים שתפקידם לפעול בחינוך, בהסברה ובמניעה, כגון האגודה למלחמה בסרטן.

^^ד"ר לוי:^^ התפקיד שלנו הוא להשפיע על קובעי המדיניות. מבקרת המדינה, כבר לפני שנים, התריעה על זה, שמניעה בארץ היא לאקונה, ואקום, חלל ריק... אין מניעה משמעותית בארץ.

^^פרופ' קוטן:^^ אם חלק קטן מהמשאבים, שמושקעים כיום בלטפל בשלב האחרון של החיים, היו מושקעים במניעה, אפשר היה בהחלט להשיג תוצאות הרבה יותר טובות.

^^ד"ר רוזן:^^ תוספי מזון זה תחום כאוב מאוד. לצערי התחום פרוץ לחלוטין. אפילו שיש חומרים רבים בעלי תועלת אמיתית למצבים מסוימים, אין דרישות מינימליות לגבי ייצור ובטיחות. כשאנו קונים תוסף תזונתי, אין הגדרה מבחינת חומר פעיל וריכוזו, ואין כל דרישה לבדיקות בסיסיות כמו בתרופות לקביעה שהחומר אינו מסוכן, אינו מזיק לכבד, אינו רעיל לכליות...

בנוסף, אין לצרכן יכולת לדעת מה באמת נחוץ ומועיל לו, האם יש אינטראקציות בין חומרים, האם נחוצות בדיקות מעקב ליעילות או נזק.

^^פרופ' המרמן:^^ חלק מתוספי המזון ומוצרי הבריאות למיניהם, שקיימים היום בשוק, הינם חסרי ערך והנזק שלהם הוא גדול. כולנו כאן, כל הרופאים שיושבים סביב השולחן הזה, יודעים, שחלק מהחולים שלנו אינם לוקחים תרופות, שידועות כמורידות תחלואה ותמותה ומעדיפים לקחת במקומן מוצרי בריאות, לכאורה, שהם רוכשים בכל מיני חנויות טבע וחנויות בריאות למיניהן. כך הם מוסיפים חטא על פשע. לא רק שהם לוקחים דברים שהם מיותרים ואולי גם מזיקים, אלא שהם אינם נוטלים את התרופות הנכונות והמועילות שעליה נערכו מחקרים מדעיים מבוקרים, המוכיחים את יעילותן, בניגוד לרבים מתוספי מזון ו"מוצרי בריאות" למיניהם, שעליהן לא התבצעו מחקרים מדעיים מבוקרים ומבוססים.

^^פרופ' קוטן:^^ למעשה, אפשר לקחת את הפרסומים של המועצה הלאומית לאונקולוגיה, כלשונם. סרטן שד, ממוגרפיה החל מגיל 50 עד גיל 75. לאוכלוסיות בסיכון גבוה, החל מגיל 40.

יש המלצות לבדיקת דם סמוי בצואה החל מגיל 40 וקולונוסקופיה, החל מגיל 50. כמובן, באוכלוסיות בסיכון גבוה לסרטן המעי הגס, הבדיקות צריכות להתבצע הרבה יותר מוקדם.

לגבי סרטן ריאה, כפי שאמרנו, אין שום בדיקת סקר יעילה, והשיטה הבדוקה להקטין את הסיכון לחלות - הפסקת עישון, אשר תמנע לא רק את סרטן הריאה, אלא ספקטרום רחב של מחלות סרטניות נוספות.

סרטן היא מחלה מאד שכיחה. בכל משפחה יש מישהו שחלה בסרטן. אבל, אם במשפחה מסוימת יש ריבוי מקרי סרטן ספציפי, זה צריך להדליק נורה אדומה.

^^ד"ר לוי:^^ כשאתה הולך לרופא המשפחה כדי לקחת פתק לאישור מחלה או למכון כושר, תבקש ממנו שיבדוק גם את לחץ הדם שלך, שיגיד לך מה דעתו על המשקל שלך, שישלח אותך לבדיקת סוכר ואולי גם לבדיקות שומני הדם. ועוד משהו, להרבה מאוד חלקים באוכלוסייה יש ביטוחים משלימים, ביטוחי בריאות פרטיים או הסדרים במקומות עבודה, שמממנים בדיקות, או אפילו במימון פרטי במחיר של ארוחה סבירה לשניים ובתשלומים נוחים, ניתן לקבל את השירות הטוב ביותר בצפון הארץ, במרכז לרפואה מונעת ברמב"ם.

^^ד"ר אביזוהר:^^ אני בהחלט קורא לאנשים לעשות בדיקות תקופתיות ולבוא אלינו. אני חושב שכדאי לאנשים להיות בקשר עם רופא המשפחה שלהם לא רק כשהם חולים. אבל אם אנחנו רוצים לשנות גם ברמת המאקרו, אין ברירה, אלא להסתכל גם על מה שהמדינה חייבת לאזרחיה, מבחינת אישור של תרופות לסל הבריאות, עידוד החינוך לבריאות והשקעת כספים לא רק בספורט תחרותי, אלא גם בספורט עממי, שיקל על אנשים לעשות ספורט ברמה טובה ליד הבית.

^^פרופ' המרמן:^^ לצורך ההמחשה, איך מבלה הישראלי הממוצע והבריא בחופשתו? הוא יוצא לאתר נופש בתורכיה, או יושב בחוף הים, חשוף שעות ארוכות לשמש, מסתכן בסרטן העור ובעוד סרטנים למיניהם, איננו שותה מספיק. תוך כדי שכיבה על החוף והצצה על חתיכות, הוא גם מעשן איזה 6-7 סיגריות, כי זה נראה לו מאוד גברי. אח"כ, כשהחמה יורדת, הוא מוציא את הבשר מהמקרר, מתחיל ל"נפנף" ואוכל אותו עם הרבה מאוד פיתות ומוצרים עתירי שומן. הוא גם איננו עוסק בפעילות גופנית באותו הזמן. הוא הולך הביתה ומרגיש טוב... כך הוא מבלה חופשה, שאמורה להוסיף לו בריאות. אבל בעצם, בחופשה הזו הוא הוסיף לעצמו מחלות ולך תשכנע אותו שזה איננו טוב ורק מזיק.

מה הוא היה צריך לעשות במקום זה? הוא היה צריך להשכים קום, כשהשמש לא קופחת על הראש. לצעוד כ-50-45 דקות, לשחות לא בחשיפה לשמש ולאכול אוכל בריא עתיר ירקות ודל שומן וקלוריות. אך לא נעשה מספיק כדי לשכנע אותו, כי זה לא נשמע מספיק חשוב.

^^ד"ר רוזן:^^ אני רוצה להמליץ על דבר אחד, שכל אחד יכול לעשות - לחזור לארוחות המשפחתיות, לפחות ארוחה משפחתית אחת ביום. הדרך הנכונה לחנך את הילדים לאורח חיים נכון ותזונה בריאה, היא להדגים אותם. להגיש אוכל בריא לשולחן והילדים כבר יאכלו מתוכו מה שהם רוצים. לעשות ספורט יחד כפעילות משפחתית, לצפות פחות בטלוויזיה.

אם תיקח את הספורט כדוגמא, לילדים צעירים יש נטייה טבעית להתרוצץ, להיות אנרגטיים ופעילים, ומה אנחנו משדרים להם כל הזמן? אם ילד לא יודע לשבת בשקט בריכוז בגן, אז הוא כבר לא בסדר וקוראים להורים לשיחה. מלמדים אותם מגיל 0 לשבת בשקט. זה אבסורד.

^^דר' אביזוהר:^^ ילדי הגן יוצאים ביום שישי מקבלת שבת עם סופגניה, קרמבו, או וופל שוקולד וקולה גדולה. למה שילד כזה לא יקבל פרי עסיסי וטעים? תנו פרי בקבלת שבת! הדגש צריך להיות במשפחה, בגנים, בבתי הספר, בילדות. אני רואה ילדים בני 4-3, שמסיעים אותם בעגלה. מדוע? הרי לילד בריא יותר ללכת מהרגע שהוא יודע לעשות זאת. אנחנו עושים את זה כי זה נוח לנו כהורים. הרגלים הנרכשים בגיל צעיר נמשכים כל החיים. זו לא מלחמה אבודה, ואני מאמין שזה אפשרי אם רק נתאמץ קצת ונשקיע את המשאבים. כמו שהפנמנו לא לקטוף פרחים.

הכתבה פורסמה במקור במגזין אדם ובאתר של הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה ובפרט קרדיולוגיה התערבותית, בפורום סרטן השד ובפורום סרטן ריאה.