על שולחן החג: הרימון

עץ הרימון הוא אחד מן העצים הותיקים ביותר המוכרים למדע. בפרי הרימון יש כ-155 קלוריות שהן 3 מנות פרי. הרימון נחשב לפרי בעל חיי מדף ארוכים במיוחד ויש השומרים אותו אף יותר מחודש ימים ללא קירור.

הפרי עשיר באשלגן, בין תפקידיו של האשלגן - הורדת יתר לחץ דם, יצירת גליקוגן בשריר ובכבד (הגליקוגן הוא מאגר הפחמימות בגוף) ובניית חלבונים בגוף.

הרימון מכיל כמות יפה של ויטמין B6. ויטמין זה חשוב לפעילות תקינה של הרבה מאד אנזימים השותפים במסלולים מטבולים רבים ומגוונים. למשל - הורדת רמות הומוציסטאין (הומוציסטאין גבוה הוא גורם סיכון למחלות לב), יצירה ופרוק של חלבונים בדם, מניעת אנמיה, מניעת בחילות ועוד.יש הממליצים לשתות מיץ רימונים כאשר מישהו סובל משלשולים, מכיוון שהפרי גורם לעצירות. מומלץ למי שנוטה לעצירות, לא להגזים בכמויות צריכתו.

הפרי מכיל קרוטנואידים. קרוטנואידים הינם קבוצה של פיגמנטים המצויים בעיקר בצמחים. המשפחה מכילה חומרים כגון - קארוטנים, ליקופן, לוטאין וכו'. קרוטנואידים מוכרים כבעלי תכונות נוגדות חימצון (אנטי אוקסידנטים) ועקב כך הם נמצאים במוקד מחקרים רבים אשר בודקים את יכולתם האפשרית לעכב את התפתחות מחלת הסרטן ומחלות לב- כלי דם (קרדיו-ווסקולריות).

קליפת הרימון מסייעת בקטילת תולעים, אמבות וטפילים אחרים במערכת העיכול. ברפואה הסינית הרימון נחשב למרפא פצעים. הוא עשיר בפלבנואידים, אשר נותנים לכלי הדם גמישות וחוזק ומפחיתים טרשת עורקים. בנוסף, חומרים אלו מחזקים את מערכת החיסון, ובשל כך משמש כיום הרימון גם עבור טיפול בדלקת מפרקים, במניעת סרטן ובאיזון לחץ דם. ערכיו התזונתיים הגבוהים וגידולו הקל גורמים בשנים האחרונות להפיכתו לפרי מוכר יותר.

סיגל פרישמן היא מנהלת שירות הדיאטה בביה"ח בילינסון.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית.